הייצוא הביטחוני של ישראל בשנת 2017 על 9.2 מיליארד דולר, עלייה של קרוב ל-40% לעומת שנת 2016, כך מנתוני אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) שפורסמו אתמול (רביעי). הנתון דרמטי עוד יותר אם לוקחים בחשבון שבין 2015 ל-2016 נרשמה עלייה של 14% בלבד. במהלך השנה הצליחו התעשיות הביטחוניות, בתמיכת סיב"ט וגופי משרד הביטחון הנוספים, לחתום על עשרות חוזים משמעותיים, שהביאו להמשך מגמת ההתחזקות של ישראל בשוק הביטחוני העולמי.
שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר כי "בתוך שנתיים הקפצנו את היצוא הביטחוני בעשרות אחוזים. מדובר בהישג בלתי רגיל בכל קנה מידה, שהושג בעבודה קשה של סיב"ט והתעשיות הביטחוניות ובזכות שורה של הסכמים עם מדינות, שנתנו אמון ביכולות וביצירתיות של משרד הביטחון. ההישג הזה יאפשר לנו להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח, לייצר מקומות עבודה חדשים ובעיקר להבטיח את עליונותו של צה"ל לשנים קדימה".
על פי הודעת משרד הביטחון, הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני בשנת 2017 היו: טילאות ומערכות הגנה אווירית (31%), מערכות מכ"מים ול"א (17%), השבחות ומכלולים אוויוניים (14%), יבשה תחמושת ועמדות נשק (9%), מערכות תקשוב וקשר (9%), תצפית ואופטרוניקה (8%), מערכות מודיעין, מידע וסייבר (5%), שירותים ושונות (3%), מל"טים (2%), מערכות ימיות (1%), לוויינות וחלל (1%).
את רוב העסקאות הגדולות עשו 4 החברות הביטחוניות המרכזיות, שהן התעשייה האווירית,רפאל מערכות לחימה מתקדמות, תעש מערכות ואלביט מערכות – שהיא היחידה מבין החברות הגדולות שאינה ממשלתית ונמצאת בהליכים מתקדמים לקראת רכישת תעש מהמדינה. בכלל החברות הביטחוניות ברחבי הארץ מועסקים מעל 150 אלף עובדים.
אש סיב"ט, תא"ל (במיל') מישל בן-ברוך אמר כי "מדובר בהישג משמעותי לייצוא הביטחוני הישראלי, המעיד, יותר מכל, על ההערכה והיוקרה הרבה להן זוכות התעשיות הביטחוניות הישראליות ברחבי העולם, והביקוש שיש למוצרים שלהן".
לדבריו, העובדה שמדינות נאט"ו הגדילו את תקציבי הביטחון לתל"ג של כל מדינה ומדינה. הפכה את אירופה ל"יעד מאוד חשוב, בעיקר בנושא הגנת גבולות, כל נושא השלכות ההגירה, וכל ההיבטים של טרור, אנחנו רואים את אירופה באמת כבר שנה שנייה ושלישית כנדבך חשוב בייצוא הביטחוני".
עוד אמר בן ברוך כי "אסיה בשנים האחרונות מהווה נדבך מאוד מרכזי בייצוא הביטחוני. באסיה אגב מדובר במגמה עולמית, וכמובן יש תחרות עם המדינות האחרות אבל בזכות האיכות והיוקרה של המערכות שלנו של אנחנו מצליחים להתמודד עם מתחרים בשווקים האלה של אסיה ואירופה".
על פי בן ברוך, אחד האתגרים איתם מתמודדים היצרנים הישראליים הוא נושא ההעברה למדינות שלישיות – כלומר העברת תוצרת שיוצאה מישראל למדינות אחרות. "יש בזה גם יתרונות לנו" אמר, "יש מדינות שהן לא מדינות מיוחדות כן, אבל הן מדינות שאנחנו לא עובדים איתן, ואנחנו יכולים לייצא לצד ג' דרך המדינה שאנחנו עושים את השת"פ. זה דבר ראשון".
על הסיכוי שנשק ישראלי יתגלגל בצורה זו למדינות אויב אמר בן ברוך כי "יש מערכות פיקוח, מערכות בקרה, שלנו, של משהב"ט, על המוצרים, על המערכות, על מה עובר למי, וכמובן אנחנו עושים הסכמי סודיות עם המדינות שאנחנו עושים איתן שת"פ. לגבי צד ג' למשל, אתה יכול להגיד לי אוקיי, צד ג' יכול… אסור להם להגיע לצד ג' ללא אישור שלנו. זה חלק מהעניין. כמובן שאנחנו שומרים על היתרונות הטכנולוגיים במדינת ישראל. יש כמובן איזון בין שמירת היתרון הטכנולוגי במדינת ישראל לבין כללי משחק חדשים בעסקות אמל"ח והצורך בייצוא, וצד ג', והעברת ידע וכל מה שקשור בזה. אנחנו עדיין מאזנים בין השניים".
