היום (חמישי) יחלו השיחות בין המשלחת האמריקאית לסינית, בניסיון להגיע לפשרה שתמנע התדרדרות למלחמת סחר בין שתי המדינות. ארה"ב תשלח מחר את המנהלים הבכירים ביותר של הכלכלה האמריקאית לנהל את המו"מ מול סין; סטיב מנוחין, שר האוצר, ווילבר רוס, שר המסחר, יעמדו בראש המשלחת האמריקאית. הסינים הצהירו כי הם מוכנים למו"מ, אך לא יאפשרו לארה"ב "להתנהג כמו בריונית". גם הנשיא טראמפ התבטא בימים האחרונים בנושא ואמר כי הוא מקווה שהמנהיגים הסינים "יבינו מה טוב בשביל סין".
עם זאת, מאחורי הכותרות וההתבטאויות המאיימות, מתרחש תהליך חסר תקדים של שיתוף פעולה בין הממשלה הסינית לבנקי ההשקעות הגדולים בניו יורק, בגיבוי ממשלת ארה"ב. מאז תחילת ייסוד השלטון הקומוניסטי במדינה, בסוף שנות הארבעים, היה שוק ההון הסיני תחת פיקוח ממשלתי אדוק, שאסר על גופים פיננסיים זרים להתערב במדינה. הסינים טענו כי איסור זה מטרתו למנוע מ"כוחות השוק הקפיטליסטיים" לזכות בדריסת רגל בכלכלה הסינית.
כך, היה שוק ההון הסיני סגור לגופים הפיננסים הבינלאומיים. עם זאת, בשנים האחרונות הממשלה, בראשות שי ג'ינפינג, מתירה התערבות הולכת וגוברת של גופים פיננסיים זרים בשוק הסיני, שהוא מהגדולים ביותר בעולם. השבוע תיכנס לתוקף תקנה חדשה ופורצת דרך – לראשונה מאז המהפכה הקומוניסטית יתאפשר לגופים פיננסיים זרים להחזיק בשליטה על גופים פיננסיים סיניים.
שינוי דרמטי זה ברגולציה הסינית על שוק ההון עשוי להיות בעל השלכות עולמיות. מעבר לדריסת הרגל הפוליטית אותה ישיגו בנקי ההשקעות מוול סטריט ומרכזים פיננסיים שונים במערב, דווקא סגירותו היחסית של שוק ההון הסיני היא זו שמנעה את קריסתו בשנת 2008, יחד עם שווקי ההון ברחבי העולם. כך, יכלה סין להוות "מנוע צמיחה" עולמי מיד לאחר המשבר, ולמנוע היתדרדרות עמוקה יותר למיתון במערב. כעת, עשויה גם סין להיות מושפעת מתנודות בשוק העולמי, ובכך יציבותה עשויה להתערער.
עשור של השתלטות
השוק הפיננסי הסיני הוא מהגדולים ביותר בעולם, ועפ"י ההערכות הוא שווה כ-40 טריליון דולר. זהו סכום אדיר של הון, ממנו היו עד לא מזמן הגופים הפיננסיים במערב כמעט מנועים מלשלוט. לאורך העשורים האחרונים לחצו בנקי ההשקעות הגדולים, בעיקר בארה"ב, על ממשלת סין לאפשר להם לרכוש שליטה חלקית בבנקים הסיניים הענקיים.
הלחץ עבד, ובעשור האחרון חלה ממשלת סין, ובעיקר תחת שלטונו שי ג'ינפינג, להתיר לאותם בנקי השקעות גישה למגזר הפיננסי. עם זאת, ממשיכה הממשלה הסינית להטיל מגבלות על התערבותם של אותם הבנקים: על גופים זרים נאסר על רכישת שליטה בכל גוף פיננסי סיני, אלא אם דבר זה נעשה בשותפות עם חברה סינית. לממשלה הסינית, עדיין, יש יכולת השפעה רחבה על פעולותיהן של חברות סיניות.
![דונאלד טראמפ מקבל מטילי זהב ממנכ"ל APMEX מיכאל היינס , ארכיון (צילום: Rob Bennett/AP Images for APMEX).](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2017/03/100317_trump_gold.jpg "דונאלד טראמפ מקבל מטילי זהב ממנכ"ל APMEX מיכאל היינס , ארכיון (צילום: Rob Bennett/AP Images for APMEX).")
עם זאת, מספר בנקי השקעות גדולים מוול סטריט החלו לרכוש חלקים מאותם הבנקים וגופים פיננסיים בסין. גולדמן זאקס, סיטי בנק ועוד מספר בנקים אמריקאיים ואירופים מחזקים היום ב-20% ממניותיהן של מספר גופים פיננסיים בסין.
יכולת פעולתם של הבנקים האמריקאים נשארה מצומצמת בסין, והם דרשו עוד. במשך כל העשור האחרון לחצו אותם הבנקים, באמצעות חברת הלובי העוצמתית ASIFMA, על הממשלה הסינית להקל את אותם המגבלות. במקביל, הפעילו אותם הבנקים את קשריהם בוושינגטון, כדי לגרום לבית הלבן ללחוץ מצידה על סין ל"פתיחת שווקים"- שכולל כמובן הסרת המגבלות על שליטת זרים בשוק ההון הסיני העצום.
הלחץ עבד
בנובמבר בשנה שעברה הצהיר שי כי ממשלתו מתכוונת להסיר לחלוטין את המגבלות האוסרות על שליטת גופים זרים במגזר הפיננסי בסין. שי הצהיר כי יוביל את הצעד חסר התקדים יום לאחר ביקורו הראשון של טראמפ בסין, בו קרא לסין לאפשר גישה גבוהה יותר של חברות זרות למשק הסיני.
טראמפ מעביר ביקורת על מדיניות הגבלת ההשקעות של סין מאז תחילת קמפיין הבחירות ב-2016, והוא מרבה להעביר ביקורת על מדיניות הגבלת ההשקעות הזרות בסין ובעיקר על דרישותיה של ממשלת סין ממשקיעים זרים לשיתוף פעולה עם חברות סיניות, כתנאי לקבלת אישור להשקעה. טראמפ טוען כי הדבר מפר את זכויות הקניין הרוחני של חברות אמריקאיות, היות והשקעה משותפת עם חברות ממשלתיות סיניות דורשת שיתוף בסודות מסחריים. אולם במגזר הפיננסי האמריקאי טוענים כי עיקר העניין הוא דווקא לחץ על הסינים לאפשר לבנקים אמריקאים לרכוש גרעין שליטה בחברות פיננסיות סיניות. הממשלה הסינית איפשרה עד אז לבנקים זרים להחזיק בגרעין שליטה בחברות סיניות בתנאי וגרעין זה מתחלק בינם לבין שותפות סיניות – לעיתים קרובות חברות ממשלתיות.
את השינוי בעמדת הממשלה הסינית ניתן היה לזהות לפי השינוי ברטוריקה בה השתמשו ביחס לחברות פיננסיות זרות. בעבר הציגו השלטונות הסיניים את הבנקים האמריקאיים כ"זרוע של הקפיטליזם החזירי באמריקה", שמעוניינים להשתלט על סין כדי להכשיל את הניסיון הקומוניסטי בה. כיום, לאחר שינוי הכיוון, מציגים השלטונות את אותם הבנקים באור שונה לחלוטין. לפני מספר חודשים התבטא נגיד הבנק המרכזי הסיני, זו צ'יאושואן, כי הסרת המגבלות "תפתח את השוק הסיני לתחרות זרה תביא תועלת עצומה לסין ותביא סטנדרטים גבוהים של עסקים".
מה יקרה
בשבוע האחרון בוטלה התקנה לפיה לגוף פיננסי זר מותר להחזיק ב-49% בלבד ממניותיה של חברה פיננסית סינית והועלתה ל-51%, ושי הודיע כי יפעל לביטול מוחלט של אותן ההגבלות. מספר בנקי השקעות הודיעו בחודשים האחרונים כי במידה והרגולציה אכן תוקל, הן ירכשו גרעין שליטה בחברות השקעה סינית. היום הודיע בנק ההשקעות UBS כי היא מגישה בקשה לרכישת שליטה בחברת השקעות סינית מרכזית, וגולדמן זאקס הודיעה כי הוא מעוניין להגיש בקשה כזו בעתיד הקרוב.
עם זאת, מספר אנליסטים הביעו דאגה מפני השלכותיה של מהלך השתלטות של בנקים מערביים על שוק ההון בסין. ראשית הם טוענים כי הפיקוח על שוק ההון בסין איננו יציב כמו במדינות המערב, וכי קיימת בה מידה רבה של שחיתות ופעילות "אפורה".
רכישת גרעין שליטה בתאגידים פיננסים סיניים על ידי בנקי השקעות מערביים צפוייה לזרז מאד את תהליך פתיחת שוק ההון בסין. זאת מכיוון ששליטה בשוק ההון הסיני מעניקה לוול סטריט דריסת רגל בפוליטיקה הסינית, ולא רק בכלכלתה. השליטה בשוק ההון הסיני תאפשר לאותם הבנקים ללחוץ באופן יעיל בהרבה על ממשלת סין, ותוביל ככל הנראה לחיזוק אלו הקוראים לביטול הרגולציה על שוק ההון.
יש לציין כי פתיחותו המוגבלת יחסית של שוק ההון הסיני היה אחד הגורמים שמנעו מהמשבר הפיננסי האחרון להכות בסין באותה המידה כמו בכלכלות הגדולות האחרות בעולם. יציבותה היחסית של סין איפשרה לכלכלה הסינית להוות את מנוע הצמיחה העולמי העיקרי מיד לאחר המשבר, ולמנוע הדרדרות נוספת למיתון. כעת עשוי להיות שוק ההון הסיני חשוף לאותם הסכנות, ובמקרה של קריסה דומה לזו של 2008, היא עשויה להיפגע באופן קשה בהרבה.
