על אף שהאבטלה מצויה בשפל היסטורי, וזאת לאחר עליה של כאלף שקלים בתוך שנתיים וחצי בשכר המינימום, באוצר ממשיכים לטעון כי לעליית השכר צפויה להיות השפעה שלילית על התעסוקה בטווח הארוך, כך על פי הסקירה השבועית שפרסם היום (ראשון) הכלכלן הראשי באוצר. הסקירה נשענת על בחינת השפעות ההעלאה הקודמת של שכר המינימום על שוק העבודה, אך מתייחסת לנתון חלקי ביותר: גדילה אטית יחסית של עסקים המתבססים על תשלום שכר מינימום.
שכר המינימום עומד היום על 5,300 שקלים לחודש, עלה בשנים האחרונות בצורה משמעותית, וזאת בעקבות הסכמים בין ההסתדרות לתעשיינים שזכו לצו הרחבה. עם העלאת שכר המינימום הזהירו חלק מהכלכלנים כי העלאת השכר תביא לפיטורים נרחבים ולירידה באבטלה. נכון לעכשיו נראה שתחזיות אלה התבדו, והאבטלה עומדת על שיעור נמוך ברמה היסטורית של כ-4.4%. עם זאת
בסקירה מציינים כי ההעלאה בשכר המינימום הובילה לגידול משמעותי בשכר, בעיקר בענפים המאופיינים בשכר נמוך יחסית, וכן כי "עד כה, נראה כי למהלך לא היו השלכות שליליות על התעסוקה". עם זאת, טוענים באגף כי "התוצאות בטווח הארוך עשויות להיות שונות, בעיקר לאחר סיום תקופת הגאות הנוכחית".
טענה זו הם מבססים לכאורה על בחינה (שניתן לעיין בה כאן) של השפעותיה ארוכות הטווח של העלאת שכר המינימום בשנים 2006-2008, שנעשתה במשותף עם פרופ' דיוויד ניומרק מאוניברסיטת קליפורניה UCI על בסיס נתוני רשות המיסים, המעלה לדבריהם כי "בטווח הארוך יותר העלאת שכר המינימום פוגעת בתעסוקה בחברות עתירות עובדים המועסקים ברמות שכר מינימום".
גם לפי בחינה זו מציינים באוצר כי באותן שנים עלה שכר העובדים של העובדים בעלי ההכנסה הנמוכה, אולם לדבריהם מעלה המחקר כי קצב הצמיחה של חברות המעסיקות שיעור גבוהה של משתכרי שכר מינימום היה נמוך מזה של חברות שהעסיקו שיעור נמוך של מקבלי שכר מינימום. כך, בעוד שבשנים 2003-2005 היוו 43% מהחברות שנבחנו, בשנים 2008-2010, לאחר עליית שכר המינימום, היוו 40.6% בלבד. למרות התחזיות הקודרות המופיעות בראשית הדו"ח, והאזהרה מפני פגיעה עתידית בתעסוקה, גם באגף הכלכלה טרחו להבהיר באותיות הקטנות כי ממצאי המחקר לאו דווקא מעידים על פיטורי עובדים ברמות השכר הנמוכות, אלא רק על קצב צמיחה נמוך יותר בקרב החברות המעסיקות עובדים רבים בשכר מינימום. הניתוח בוחן רק את חלקן היחסי של חברות אלו מהסך הכל, ואינו מציין גדילה או צמצום במספר עובדיהן.
עורכי הסקירה טוענים כי "לא ניתן לשלול את הסברה כי הגידול בשכר הממוצע נובע חלקית גם מפיטוריהם של העובדים החלשים ביותר באופן שמעלה מלאכותית את השכר הממוצע של העובדים הנותרים", אך לא מובאת גם הוכחה לכך שזה המקרה.
בחינת נתוני האבטלה של בנק ישראל בין 2005 ל-2010 מעידה דווקא על ירידה באחוזי האבטלה, מ-9% ל-6.7% לאחר העלאת שכר המינימום, זאת לצד ירידה של כ-12 אחוזים בשיעור הבלתי מועסקים. נתונים אלו עשויים להעיד על צמיחה אשר ליוותה את העלאת שכר המינימום, ואולי אף נבעה ממנו. כלכלנים רבים, בייחוד אלו הנמנים על האסכולה הקיינסיאנית התומכת במדינת הרווחה ובמעורבות הממשלה בריסון התנודות במשק, מאמינים כי הגדלת ההוצאה הפנויה של השכבות העממיות בחברה – גוררת בתורה עליה בצריכה, המאפשרת את הגדלת הייצור, וצמצום האבטלה.
