טוראי ליבקה שפר ז"ל, ממגיני קיבוץ יד מרדכי, שנהרגה בקרבות מלחמת העצמאות ומקום קבורתה לא נודע, אותרה לאחר חקירה מאומצת של הענף לאיתור הנעדרים במחלקת הנפגעים של צה"ל.
סיפורה של שפר הוא סיפורם של רבים מדור חלוצי חוות ההכשרה באירופה שנתפסו לרעיון הציוני ובחרו להקדיש את חייהם לתקומתו של העם היהודי בארץ ישראל. שפר נולדה בפולין בשנת 1914, בעיר פשמישל, גליציה, פולין. בילדותה התייתמה מהוריה וגדלה בבית קרובי משפחתה. בנעוריה שפר הצטרפה לתנועת הנוער "השומר הצעיר" ומשם יצאה ל"קיבוץ ההכשרה של השומר הצעיר בגליציה" לקראת עלייה לארץ ישראל. בקבוצה נאבקה שפר עם משברים ועם מחלות וחולשה גופנית ויכלה להן גם בתנאי העבודה המפרכת. לבסוף עלתה לישראל בשנת 1939 באוניית מעפילים טיייגר-היל, ויחד עם חבריה התארגנו לגרעין בקיבוץ מצפה הים, סמוך לנתניה ולאחר מכן עלו להקים את קיבוץ יד מרדכי בשנת 1943. שפר עבדה בכמה מענפי המשק, ואף בניהול חשבונות. שנתיים עבדה במערכת העיתון "על המשמר" ולאחר-מכן חזרה לתפקידה במשק. ערב מלחמת העצמאות סיימה שפר קורס מחוזי לנשק קל.
ב-18 במאי 1948 החלה חטיבה סדירה של הצבא המצרי לבצע התקפות כבדות על הקיבוץ. המגנים, ובהם כ-150 חברי וחברות הקיבוץ וכמה עשרות לוחמי פלמ"ח, בלמו את ההתקפות במשך שישה ימים כאשר נשקם היה דל.
באתר ענף איתור נעדרים נכתב כי בלילה שבין ה-23 ל-24 במאי 1948, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, לאחר שאזלה התחמושת, המגנים הגיעו לאפיסת כוחות, ותגבורת לא הגיעה, הורה מפקד האזור על נסיגה. הנסיגה הרגלית החלה בשעה 03:15 כאשר טור הנסוגים נושא עמו שני פצועים באלונקות. נושאי האלונקות התחלפו מפעם לפעם. בערך במחצית הדרך לגברעם ניתק הקשר עם אחת האלונקות, שבה נישא בנימין אייזנברג ז"ל בידי יצחק רובינשטיין ז"ל ושפר. בגלל ההרעשה הכבדה לא יכול היה המשוריין של "חיות הנגב" להגיע אליהם, ומתוך ציפייה לעזרה ממקום אחר נשארו לשמור על הפצוע, ושם נפלו מידי האויב ביום ט"ו באייר תש"ח (24.5.1948). מאז הם נחשבים כחללים שמקום קבורתם לא נודע. לזכר שלושתם הוקמו מצבות בבית העלמין הצבאי ביד מרדכי.
סגן-אלוף ניר אראלי, ראש הענף לאיתור נעדרים אמר על גילוי גופתה של שפר שנפלה בקרב לפני שבעים שנים כי "איתור נעדרי מלחמות העבר אינו מלאכה של מה בכך, אנשי הענף נדרשים לגילוי יוזמה, דבקות במשימה ומקצועיות רבה, והם באים מתחומי ידע רבים ומגוונים. אנחנו עושים הכל על מנת להביא כל חלל באשר הוא לקבורה ראויה, זו מחויבותו של צה"ל לחללים ולבני משפחותיהם" והוסיף: "כל חקירה שמגיעה לידי סיום משמעותית מאוד עבור המשפחה, עבור אנשי הענף העוסקים במלאכה ועבור צה"ל בכלל. זה נותן לנו את הכוח להמשיך הלאה, לפעול ולחקור ללא לאות, בשביל לסגור את החקירות של כמה שיותר חללים שמקום קבורתם לא נודע".
באתר הענף לאיתור נעדרים נכתב על מלאכת האיתור כי "פעילות זו מבוססת על ערכים המושרשים במסורת צה"ל להביא את הלוחמים לקבר ישראל ולשלם בכך חוב שאנו חבים להם, למשפחותיהם, שהקריבו את היקר מכל ולחבריהם, שלחמו איתם".
בהודעת דובר צה"ל מוסיפים כי בשבועות הקרובים ייסגר המעגל ויתקיים טקס גילוי מצבה במהלכו, לאחר 70 שנים, יתווסף שמה של ליבקה שפר ז״ל לקבר האחים בקיבוץ ניצנים. הטקס יתקיים בראשות ראש אגף כוח אדם, אלוף מוטי אלמוז.
בצה״ל יש 179 חללים שמקום קבורתם לא נודע – 178 ללא ליבקה שפר ז״ל. בנוסף ישנם 5 נעדרים ו2 חללים במעמד שבויים ונעדרים. החלל שמקום קבורתו לא נודע האחרון שנמצא הוא משה אהרונוב ז״ל, חלל ממלחמת העצמאות שנפל בקרב בפריצה לעיר העתיקה ביום ט׳ באייר תש״ח 18.05.48. בתחילה חשבו שהוא קבור בהר הזיתים אך לאחר חקירה מאומצת במחלקת נפגעים בענף לאיתור נעדרים נמצא כי הוא קבור בקבר אלמוני בהר הרצל. בספטמבר 2015 התקיים טקס גילוי מצבה בהר הרצל.
