בחודשים דצמבר 2017 עד פברואר 2018 עלה השכר הממוצע ב-3.3% בחישוב שנתי, והגיע ל-10,262 שקלים, כך עולה מהנתונים שפרסמה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך משלים השכר הריאלי במשק עליה של 10% מאז יוני 2014 המגלמת עליה ממוצעת של 2.7% לשנה.
בחינה של התפתחות השכר בענפים עם שכר נמוך, מעלה כי עליה גבוהה במיוחד נרשמה מאז 2014 דווקא בענפי השמירה, הניקיון, ההסעדה וחברות כוח-האדם – סקטורים המעסיקים עובדים רבים בשכר מינימום או קרוב לכך. בעוד שהשכר הנומינלי הממוצע במשק עלה בתקופה זו ב-9%, הרי שהשכר בענף הניקיון עלה ב-15%, השכר בענף ההסעדה עלה ב-21%, השכר בענף השמירה והאבטחה עלה ב-25% ואילו השכר בקרב עובדי חברות כוח אדם עלה בשיעור גבוה של 26%. מדובר בעלייה משמעותית גם במונחים שקליים. למשל, השכר הממוצע בענף השמירה עלה בתקופה המדוברת מ-5,128 שקלים ל-6,400 שקלים, עלייה של יותר מ-1,000 שקלים. לצד זאת, על אף האזהרות אשר ליוו את מהלך העלאת שכר המינימום שהובילה ההסתדרות – לא נרשמה ירידה בתעסוקה, והמשק הישראלי הגיע לאחוז אבטלה תקדימי של 4.4% בלבד.
בתחום השירותים הפיננסיים ושירותי הביטוח נרשמה בין דצמבר 2017 לפברואר 2018 עליה ראלית של 11.4% בשכר. ייתכן ועליה זו מושפעת משורה של הסכמים קיבוציים בענף הביטוח מסוף שנת 2016 ובמהלך 2017 אשר קבעו בחברות השונות שכר מינימום הגבוה משכר המינימום הכללי, לצד השפעה של החוק להגבלת שכר הבכירים. בתחום המנהל המקומי והציבורי, הביטחון והביטוח הלאומי נרשמה ירידת שכר ראלית של 10.3%. מספר משרות השכיר המשיך לעלות ב-0.4% לאחר שבחודשים ספטמבר-נובמבר עלה ב-1.7%. בתחום שירותי התחבורה, האחסנה, הדואר והבלדרות חלה עליה של 4.3% במספר המשרות – ואילו בתחום הפעילות הנדל"נית חלה ירידה של 3.9% ובתחום הבינוי של 3.5% שייתכן ונובעת מההאטה בשוק הדיור. ענפי התעסוקה הגדולים במשק הם תחום החינוך בו עוסקים כ-531 אלף עובדים, ותחומי המסחר המעסיקים כ-478 אלף עובדים. אחריהם שירותי הבריאות, הרווחה והסיעוד עם 414 אלף עובדים ותחום התעשייה והחרושת עם 350 אלף עובדים.
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התייחס לנתונים ואמר כי "בזכות העלאת שכר המינימום במשק ומהלכים נוספים של ההסתדרות בשלוש השנים האחרונות, הצלחנו לנער את השכר במשק מקיפאון עמוק שנמשך כעשור וחצי, וכעת במקביל לעלייה המואצת של השכר הריאלי, אנו רואים בבירור כיצד השכר בענפים המוחלשים עולה בקצב גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק. כך מצמצמים פערים חברתיים".
לדבריו, "העלייה בשכר הריאלי, וירידה מקבילה במדדי האי-שוויון, מהווים עדות נוספת לכך שהמהלך להעלאת שכר המינימום, הביא לשיפור משמעותי במצבם של עובדים ברמות השכר הנמוכות, תוך דחיפת כל מדרג השכר כלפי מעלה והשפעה חיובית על מעמד הביניים והמשק כולו. ההסתדרות תמשיך לפעול להגברת השוויון וצמצום הפערים, לא רק בגלל שזה הדבר הנכון והמוסרי לעשות, אלא גם, כמו שמראים הנתונים בעקביות, זו הדרך היחידה להבטיח כי כל האוכלוסייה, עם דגש על העובדים המוחלשים, תוכל ליהנות מפירות הצמיחה במשק".
