ערך המטבעות המקומיים במספר מדינות עם כלכלה מתפתחת קורס בימים אחרונים, בעקבות תנודות חדות בשוקי ההון העולמיים. ארגנטינה, ברזיל, רוסיה, פולין וטורקיה קיבלו תזכורת בימים אחרונים לגבי תנודות בשוק ההון – גחמות של משקיעים בינלאומיים עשויות להוביל לסכנת קריסה. לצד הסכנה האורבת למדינות, יש כמובן גם כאלה שמנצלים את המשבר לצורך קידום ענייניהם.

סיימון דרק, יועץ השקעות במט"ח שהתראיין לעיתון ה"פייננשל טיימס' נשאל אם הוא היה ממליץ למשקיעים "לברוח" ממדינות כמו ארגנטינה. "כן", ענה דרק, "אלא אם הם יהיו מוכנים לבצע צעדים שיגבירו את האמון שלנו בהם". תשובה זו משקפת את מערכת היחסים בין אותם המשקיעים למדינות המתפתחות, שנתונות פעמים רבות לחסדי אותם משקיעים. במקרים רבים מנצלים אותם גורמים את המשבר כדי לדרוש שינויים במבנה הכלכלי של אותם המדינות.

מה שהוביל למשברים באותן המדינות התרחש בכלל בארה"ב. מספר צעדים שהתקבלו בוושינגטון בזמן האחרון שיכנעו משקיעים בינלאומיים בכדאיות ההשקעה בדולר. שני הצעדים המשמעותיים ביותר במובן הזה היו רפורמת המס של הנשיא טראמפ, והעלאות הריבית ההדרגתיות שהחלו בבנק הפדרלי באמריקה. אחרי כמעט עשור של ריבית אפסית בארה"ב, החל הבנק המרכזי להעלות בצעדים איטיים את הריבית, והודיע כי בכוונתו לסיים בהדרגה את תכנית ההרחבה הכמותית.

שני צעדים אלו הובילו משקיעים בינלאומיים רבים להחליט לרכוש אג"ח ממשלתיות אמריקאיות, מתוך ההנחה כי הריבית עליהן תעלה בעתיד. כאשר משקיעים מזהים אפשרות לרווח הם מעבירים את השקעותיהם לאפיק הרווחי, כמעט באופן אוטומטי.

כך היה במספר מדינות ברחבי העולם. במילים פשוטות, כאשר הביקוש לאג"ח אמריקאי עולה, כך יורד הביקוש למטבע המקומי. ככל שיורד הביקוש כך יורד ערכו של אותו המטבע, ומטבעות רבים ברחבי העולם חוו פיחות משמעותי בחודש האחרון בעקבות מגמה זו. כך, מאז תחילת אפריל פחת ערכו של הרובל הרוסי ב-9%, והפסו הארגנטינאי ירד ב-10%.

פיחות חד בערכו של המטבע המקומי עשוי להוביל למשבר גם בכלכלה הריאלית באותה המדינה. למעשה, מדובר בתהליך מהיר של אינפלציה, שמשמעותה פיחות בערך המטבע. למשל, פיחות חד במטבע מוביל לייקור מיידי במחירי הייבוא, היות ואלו משלומים במטבע חוץ. ייקור הייבוא עשוי להביא למשבר חמור בכלכלה המקומית, היות וחומרי גלם ומוצרים הנחוצים לתעשייה המקומית הופכים ליקרים יותר, דבר שעשוי לפגוע ברווחיותם של העסקים המקומיים.

לכן, פעולותיהם של אותם המשקיעים מעסיקות מאד את הממשלות ומעצבות במידה רבה את המדיניות הכלכלית של אותן המדינות. במקרים רבים נאלצות ממשלות לקדם מדיניות שתמשוך חזרה את אותם המשקיעים, גם במחיר פגיעה באינטרס הציבוריים באותה המדינה.

ארגנטינה תחת לחץ לקדם רפורמות

"כל אחד צריך לבחור מאילו מחירים להימנע, ואילו כדאי לשלם. אנחנו בחרנו להימנע ממשבר", אמר בשבת שר האוצר הארגנטינאי, ניקולאס דוחובנה. השר אמר את הדברים בתגובה לשאלה בנוגע למדיניות הריבית של המדינה. כדי לנסות ולהימנע מפיחות משמעותי נוסף במטבע המקומי העלתה ארגנטינה את הריבית המרכזית במדינה שלוש פעמים בשבוע שעבר. הריבית הארגנטינאית עלתה תוך שבוע מ-27.25% לרמה המפתיעה של 40%. זאת לאחר שהבנק המרכזי השקיע כ-5 מיליארד דולר בשבוע האחרון, בניסיון למנוע את הפיחות.

אבל לתנודתיות יש השלכות עמוקות נוספות על המדיניות הכלכלית בארגנטינה. מאוריציו מקרי, נשיא ארגנטינה, הודיע כי יעמיק את הרפורמות אותם הוא מתכנן לבצע בכלכלה הארגנטינאית, במטרה להפוך את ארגנטינה ליעד נחשק יותר בעבור אותם המשקיעים שברחו ממנה.

כצפוי, הרפורמות אותם ינסה לדחוף מקרי, תחת איום המשבר הנוכחי, כוללות קיצוצים חדים בהוצאות המדינה. מקרי הודיע שיוריד את יעד הגירעון הממשלתי מ-3.2% ל-2.7%, ואמר כי "צמצום תקציבי הוא נושא שאי אפשר להתווכח איתו" לנוכח המשבר. מקרי הבטיח להפוך את ארגנטינה ל"מדינה נורמלית", ובכך להחזיר את אמון השמקיעים בה.

בתקשורת הארגנטינאית מתגברים הקולות הדוחפים למקרי להאיץ ולהעמיק את הרפורמות בעקבות בריחת המשקיעים. "אני דואג מהמתינות של מקרי. לרפורמות לוקח הרבה זמן להיכנס לתוקף, ויש לזה מחירים", אמר אלפונסו רוסי, כלכלן ארגנטינאי.

לארגנטינה היסטוריה מרה עם קרנות גידור שרכשו את האג"ח הממשלתית שלה בזמן משבר, ולפי דיווחים שונים קרנות גידור כרישיות החלו לרכוש את האג"ח הממשלתית הארגנטינאית. זהו סימן מובהק למשבר מתקרב, והוא נוטה אף לזרז את יציאתם של המשקיעים הסולידיים, היות והם מזהים סכנה מתקרבת.

אותן קרנות רכשו את האג"ח בזמן משבר 2001, כשמחירו היה נמוך מאד. באותה התקופה ברחו מרבית המשקיעים משוק האג"ח הארגנטינאי, מחשש לקריסה שתוביל לפשיטת רגל של הממשלה הארגנטינאית. לאחר שרכשו את האג"ח, סירבו הקרנות לכל הצעת שמיטת חובות לממשלה הארגנטינאית, שהייתה חסרת יכולת להחזיר את חובותיה. כך, כאשר הממשלה הארגנטינאית שמטה את חובותיה לנושות, התאגדו אותן הקרנות ותבעו את הממשלה הארגנטינאית. אותו המשפט הסתיים סופית רק בשנת 2016,עם ניצחון מוחץ לקרנות הגידור. ממשלת ארגנטינה נאלצה לשלם את חובותיה, יחד עם כיסוי ההוצאות המשפטיות של מחזיקי החובות.