דבר העובדים בארץ ישראל
נוף העיר העתיקה בירושלים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).
המזרח התיכון
התרחישים האפשריים

כיצד יגיבו הפלסטינים להעברת שגרירות ארה"ב בישראל לי-ם בשבוע הבא?

ההנהגה הפלסטינית לא באמת רוצה מאבק שעלול לצאת משליטתה | גורמים מ"למטה", כמו הרשתות החברתיות, עלולים ללבות אלימות בכל זאת | גם שחקניות מבחוץ כמו קטאר וטורקיה עלולות לנסות להשפיע כדי לקצור הישגים | ובחירתו של הנשיא טראמפ שלא להגיע - כנראה כדי להנמיך את גובה הלהבות | ראיון

עדכון אחרון: 08.05.2018, 6:16

בתחילת השבוע הבא תפתח שגרירות ארצות הברית בירושלים והפלסטינים צפויים להגיב במחאה שעלולה להתדרדר לידי אלימות. ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התכנית ללימודי המזה"ת במכללה האקדמית עמק יזרעאל ועמית מדיניות במכון 'מתווים' למדיניות חוץ אזורית, התייחס אתמול (שני) בכנס העוסק בשינויים בזירה הפנים פלסטינית והשפעתם על מדינת ישראל והמזה"ת המשותף למכללת עמק יזרעאל ולמכון מיתווים ובראיון ל'דבר ראשון', לתרחישים השונים איתם צפויה להתמודד מדינת ישראל על רקע מעבר השגרירות לירושלים.

"אנחנו רואים מספר תרחישים אפשריים. עד עכשיו ראינו שנושא פתיחת השגרירות והמקום שפתח בשיח הפלסטיני, תועל על-ידי החמאס בכדי להעלות את רף האלימות סביב נושא ירושלים ומצד הרשות הפלסטינית ככלי ניגוח במדיניות הכוללת של ממשל טראמפ בנושא הסכסוך הישראל-פלסטיני", אמר זלקוביץ' והוסיף כי להערכתו, לא צפויה בשבוע הבא הסלמה בסגנון מהומות המגנומטרים מהקיץ שעבר. "בדרך כלל, כשנושא ירושלים עלה למרכז השיח, הוא עלה יותר בהקשר של 'פגיעה במקומות הקדושים' וישנו כרגע מעבר של נושא העיר ירושלים ממישור 'המקומות הקדושים' למעמד המדיני הכולל".

עובדים תולים דגלי ארה"ב וישראל סמוך למקום מושבה החדש של שגרירות ארה"ב בירושלים 7 במאי (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

כיצד מאבקי הכוחות הפנים פלסטינים בין הדור הותיק לצעיר ובין החמאס לפתח יבואו לידי ביטוי?

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"הפתיחה של השגרירות, כפי שזה נראה כרגע מעבר לקריאות קולניות, לא תעורר באמת איזה רצון של ההנהגה לצאת למאבק שובר כלים. לא נראה הפגנות שיסחפו אנשים באופן מאורגן. בגלל המצב העדין בו נמצאת הרשות הפלסטינית בו אין עדיין תמונה ברורה בדבר זהותו של היורש של אבו מאזן ומאבק הכוחות בין חמאס ופתח, לא מעודד את ההנהגה לצאת למהלך של מחאה עממית רחבה. כן נראה יוזמות מקומיות של הפגנות במוקדי חיכוך עם הצבא באזור מזרח ירושלים. אבל זה תרחיש שמראה לנו שגם כאשר הרשות תאפשר ותתמוך בהבעת תמיכה היא תרצה שתהיה נקודתית ונשלטת. לרשות הפלסטינית יש אינטרס נוסף שהמחאות ישארו בגבולות מזרח ירושלים. באזור הזה לא מוטלת עליה אחריות ריבונית כמו ברמאללה או מקומות נוספים אחרים".

תרחיש מחאה נוסף אותו מעלה זלקוביץ' הוא הגברת ההסתה הפלסטינית שהביאה לפיגועי היחידים באזור ירושלים ואף למחאה במעגלים רחבים יותר בעולם הערבי. "ראינו כבר העבר שסביב סוגיית ירושלים, מכונת ההסתה של החמאס עבדה שעות נוספות ויצרה אווירה שתמכה בדפוס פעולה של מפגעים בודדים. יכול להיות שנראה ניסיונות כאלה ואחרים של פיגועים אינדיבידואליים שיכולים להיות מושפעים ממערך ההסתה של החמאס. כאן אנו יכולים גם לראות תגובות במעגלים רחבים יותר ופומביים יותר למעבר של שגרירות ארה"ב, בעולם הערבי ובעיקר בירדן היכן שיש ריכוזים גדולים של פלסטינים. יתכן ששם נראה צעדות גדולות ומאורגנות על-ידי גורמים פלסטיניים כמו החמאס או תנועת האחים המוסלמים. הגלים הללו יובילו להעמקת תחושת האנטי-אמריקניזציה שקיימים בקרב הציבור הערבי. דפוסי הפעולה הללו יכולים להביא גם למחאות נגד יעדים וסמלים אמריקאים בעולם הערבי.

מגנומטרים בהר הבית. ארכיון (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).

בכל מצב פתיחת השגרירות האמריקאית תעורר ותקצין את הרחוב הערבי והפלסטיני בפרט?

"השאלה היא איך ייתפש הנושא הסמלי של מעבר השגרירות. האם רוב הפעילות תעבור לשם או שמדובר במהלך סימבולי שבסופו של יום ניתן יהיה להכיל אותו על-ידי כל הצדדים? גם אין ספק שמעבר סמלי אמריקאי יעודד מדינות אחרות להעביר את השגרירויות שלהן לירושלים ובכך לקבע עוד יותר את מעמדה של מערב העיר ירושלים כבירתה של מדינת ישראל".

זלקוביץ' מדגיש בדבריו כי גם להצהרות והאמירות האמריקאיות שיצאו סמוך למעבר השגרירות ובפתיחתה, יהיו השפעה על גובה הלהבות הפלסטיניות ומזכיר כי כל המדיניות של ממשל טראמפ הנוגעת לסכסוך הישראלי פלסטיני בכלל ומעמדה של העיר ירושלים בתוך הסדר עתידי, עדיין עמומה. "מעבר השגרירות לירושלים יכול לכלול גם תמריץ אמריקאי כלפי הפלסטינים שיכול להביא לידי ביטוי את הנוכחות הפלסטינית במזרח העיר. לאמריקאים יש מרחב תמרון מול הפלסטינים כשמהלך כזה יכול לייצר הרגעה של הציבור. לממשל טראמפ יש בהקשר הזה מרחב תמרון מאוד רחב מול העולם הערבי. השגרירות האמריקאית אמורה לעבור למערב העיר. שטח שעוד לפני המלחמה ב-1967 היה בידי ישראל ואין עוררין בנוגע לחוקיות המהלך.

ירושלים המערבית נמצאת מחוץ לתחום הדיון במסגרת כל המעגלים המחפשים פתרון לסכסוך. הכרה אמריקאית במזרח העיר כמרחב בו יש לפלסטינים זכויות היסטוריות, תוכל להביא לידי השלמה של הצד הפלסטיני עם העברת השגרירות ולאפשר מרחב תמרון שיעזור להם להכנס חזרה למו"מ". זלקוביץ' מוסיף כי אין צורך שתהיה הכרה אמריקאית בפועל וכי הצהרה כי ארה"ב תכיר בעתיד במזרח העיר כשטח ריבוני פלסטיני או הכרה עתידית במזרח העיר כבירת העם הפלסטיני במסגרת משא ומתן, גם עשויה להביא להרגעת הרוחות. "אין פה בשורה חדשה לגבי מעמדה של י-ם בעיני האמריקאים ומדינות העולם החופשי. כל נשיא וראש מדינה מגיע לירושלים ומבקר בה. ההפרדה האמריקאית בין מערב העיר למזרחה היא בעלת אמירה מורכבת שתוכל לתת להנהגת הרשות סולם לרדת לארץ".

מהומות במזרח ירושלים. ארכיון (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

האם מראות מהומות המגנומטרים צפויות לחזור על עצמן כפי שראינו בקיץ שעבר שכללו הפרות סדר קשות והתערבות נמרצת של גורמים חיצוניים מהעולם הערבי שעודדו את האלימות?

"מדובר כאן במהלך שהוא בעל משמעות מדינית וסמלית ולא בפגיעה ישירה בקודש הקודשים הפלסטיני – הר הבית. כשמסתכלים בצורה רציונלית ניתן להפריד הסברתית בין המהלך עצמו למשמעויות הרגשיות. השאלה הגדולה היא יכולת ההשפעה של הרשתות החברתיות מ'למטה' על הציבור. מהלך שכזה יכול לעודד בצורה מוגבלת את ההתכנות של מפגעים בודדים לפגע. ירושלים נחשבת לגורם מניע בעל יכולת לגייס קולקטיבית את הפלסטינים. קל יותר לגייס את הדור הצעיר כשיש פגיעה בסמלים הדתיים. ישנה גם שאלה אם הפלסטינים ירצו או ישכילו להפוך את ירושלים לסימבול רחב יותר, מעבר למקומות הקדושים ולנסות ולפרוט על הרגש הדתי".

"לגורמים חיצוניים כמו טורקיה וקטאר, כולל חמאס, יש רצון להביא להסלמה ומתיחות סביב ירושלים. ברגע שהיא תקרה מסביב לעיר היא עשויה גם לזלוג להפרות סדר בעיר העתיקה ובכך לאזכר את המקומות הקדושים. לאותם גורמים יש את האינטרס להוביל להסלמה מבוקרת. ככל שיש אי שקט, מעמדם עולה בזירה האזורית כגורמים היכולים לקחת חלק בתהליך תיווך בין הצדדים או כגורמים שיש להם אינטרס להציג עצמם כמובילי דעת קהל בעולם המוסלמי. הם מנצלים את המצבים האלה בכדי להראות סולידריות עם החברה הפלסטינית ולהגדיל בכך את כוחם הפוליטי. לגורמים הללו יש את היכולת באמצעות מכונת התעמולה ואמצעים פיננסים להוביל להסלמה מבוקרת של האירועים,  אבל אני לא רואה אינטרס, לא של הרשות הפלסטינית ולא של הציבור המזרח ירושלמי לצאת לרחובות ולהסלים את האווירה".

ד"ר עידו זלקוביץ' (התמונה באדיבות המצולם).

גם בתוך מערכת מורכבת זו של אינטרסים אזוריים שונים ואף מנוגדים, מציע זלקוביץ' אפשרות לדיאלוג ומשא ומתן מורכב בין הצדדים. "בסופו של יום, אם מסתכלים על המערכת האזורית, חוסר האמון בין ההנהגה הישראלית לזו הפלסטינית, לצד המהלך החד צדדי האמריקאי ולאור היכולת של גורמים חיצוניים להרים את גובה הלהבות, מראים שהפתרון העתידי לסוגיה הישראלית פלסטינית חייב להיות מיושב על-ידי מסגרת רב ערוצית שתביא בחשבון את האינטרסים בין כל הצדדים ותסכים לרתום פנימה את כל השחקניות האזוריות בעלות העניין כמו ירדן, מצרים ואולי טורקיה. זו החשיבות של המערכת הרב ערוצית שיכולה להפוך גורמים מעודדי הסלמה לגורמים המחוייבים לתהליך מדיני".

בתוך כך הודיע הבית הלבן על הרכב המשלחת הרשמית שתשתתף באירוע הפתיחה החגיגי של שגרירות ארה"ב בירושלים ונודע סופית כי הנשיא טראמפ לא ישתתף. נראה כי על אף ההכרזות האמריקאיות החגיגיות לקראת המאורע, בוושינגטון מודעים לרגישות המעמד ולפוטנציאל הנפיצות בקרב הפלסטינים והעולם הערבי שעשויה להתדרדר לגל אלימות שייפר את היציבות באזור. בשלב זה גם קשה לומר אם השגרירות תפעל בהיקף זהה לשגרירות הפעילה בת"א או שהיא תהיה בגדר שגרירות סמלית. בראש המשלחת יעמוד סגן מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון סוליבן ויחד עימו ישתתפו גם שגריר ארה"ב בישראל דיויד פרידמן, שר האוצר סטיבן מנוצ'ין, היועץ הבכיר לנשיא וחתנו ג'ראד קושנר, היועצת הבכירה לנשיא וביתו איבנקה טראמפ, והשליח המיוחד של הבית הלבן למזה"ת ג'ייסון גרינבלט.

נושאים קשורים:  ירושלים, העברת השגרירות לירושלים, מכון מיתווים, מדיני
תגובות
×