דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ט"ז בחשון תשפ"ב 22.10.21
23°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 19°באר שבע
  • 24°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מערך האשפוז הפסיכיאטרי

משרד הבריאות / מערך האשפוז הפסיכיאטרי: תת תקצוב, מחסור בכח אדם והיעדר בקרה

לטענת דו"ח מבקר המדינה הצפיפות בבתי החולים הפסיכיאטריים כל כך קשה שהיא מייצרת מצב בו נפגעים סיכויי ההחלמה של החולה, מצבו הרפואי אף עלול להחריף, וכבודו כאדם וזכויותיו כחולה נפגעים | משרד הבריאות: התחום נמצא בראש סדר העדיפויות

חדר בבית חולים פסיכיאטרי בכפר שאול, ירושלים, 2012 (צילום ארכיון: נועם מוסקוביץ פלאש90)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

מחסור במיטות אשפוז, ליקויים בתשתיות, היעדר הכשרה ובקרה וכן מחסור בכוח אדם – מצב האשפוז הפסיכיאטרי בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש נבדק על ידי מבקר המדינה, והתמונה העולה מהדו"ח המתפרסם היום קשה. בתנאים הנוכחיים זכויות האדם של המטופלים נפגעות, והם אינם זוכים לטיפול לו הם זקוקים. המבקר מציין כי התקציב המיועד היום לתחזוקת המבנים אינו מספיק אפילו לצרכים השוטפים, לא כל שכן לשיפור התשתיות הפיזיות. בין המלצותיו: הגדרת מיקום בתי החולים הפסיכיאטריים – כחלק מבתי חולים כללים או במערך נפרד, יצירת מסגרת שהייה שונה (שאינה אשפוז) לנכי נפש שמצבם קל, הגדלת כח האדם והגברת הבקרה.

עיקר הליקויים

ליקויים בהתנהלות הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות לאשפוז כפוי. מחסור בחברי ועדות מוביל לכך שוועדות לא יתקיימו במועד שנקבע להן. משרדי הבריאות והמשפטים לא מינו כפי שנדרש בחוק הטיפול יו"ר תורן בכל מחוז שתפקידו לקבוע את הרכב הועדות, במשרד הבריאות אין תכנית להכשרת חברי ועדות, אין תיעוד ראוי של הדיונים ולא קודמה הצעת חוק שמסדירה את נושא אשפוז קטינים. בישראל מתקיימים מדי שנה כ-13,000-12,000 דיונים במטופלים מאושפזים במסגרת כ-1,100 ועדות פסיכיאטריות.

בתי החולים הפסיכיאטריים: צפיפות במחלקות הפסיכיאטריות ומחסור במחלקות ייעודיות: בכמה בתי חולים הגיעה התפוסה בחודשים מסוימים לשיעורים גבוהים במיוחד, למשל באברבנאל, במחלקה בת 34 מיטות, הגיעה התפוסה באופן קבוע ומתמשך לממוצע של 60 מטופלים ביום ו-40 בלילה. צפיפות היתר גורמת להתגברות תופעות האלימות ולמצבים שבהם למטופלים אין מיטה משלהם במחלקה, ולפיכך בלילה הם נאלצים "לנדוד" למחלקות אחרות ובמהלך היום אין להם מיטה למנוחה. מצב זה הוא בלתי נסבל, פוגע בסיכויי ההחלמה ואף עלול להחריף את המצב הרפואי, גורם אי-נוחות רבה מאוד למטופל המאושפז ופוגע בכבודו כאדם ובזכויותיו כחולה.

לטענת המבקר ישנם מספר סיבות לעומס בבתי החולים הפסיכיאטריים, הראשונה היא שאין מדיניות למי בתי החולים משוייכים. לטענת המבקר חוסר ההחלטה בעניין הזה הוא חסם בולט שמונע פתרון למצוקת האשפוז. סיבה נוספת היא אשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך – במחלקות מאושפזים במשך זמן רב מטופלים שאינם במצב אקוטי ואינם זקוקים לאשפוז, אלא למסגרות דיור מתאימות אחרות שיענו על צורכיהם הייחודיים. מדובר בכשליש (כ-1,200 מטופלים) מכלל המאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים. סיבה נוספת היא אשפוז חולים בתחלואה כפולה (סמים ואלכוהול ותחלואה נפשית). בנוסף, אשפוז נכי נפש מאובחנים עם אוטיזם וטיפול לא ראוי בהם ואשפוז עצירים במחלקות פסיכיאטריות: בין 2006 ל-2016 עלה מספר צווי הסתכלות מ-1,350 לכ-1,800 צווים (33%), 25% מהם הפכו לצווי אשפוז.

מה משרד הבריאות לא עשה..

משרד הבריאות לא קבע סטנדרטים ותקנים למספר חדרי הבידוד הנדרש, למבנה ולציוד שבתוכם, וכל בית חולים נוהג על פי שיקול דעתו. נמצא כי אין מספיק חדרי בידוד במחלקות, החדרים הקיימים אינם בנויים על פי תקן ומצבם של חלקם אינו ראוי לשהות מטופלים. חדרי הבידוד אינם מצוידים באמצעים שיקלו את השהות בהם כגון אמצעי תקשורת ותמונות. המשרד גם לא הכין תכנית הכשרה להתמודדות הצוותים הרפואיים והסיעודיים עם גילויי אלימות ומסוכנות, ולא הכשיר אותם למציאת דרכים למניעת הסלמה. מציאות זו מגבירה את הצורך בשימוש בקשירת מטופלים, כפי שנידון בוועדה של משרד הבריאות שעסקה בנושא והגישה המלצות לצמצום ההגבלות באשפוז הפסיכיאטרי במאי 2017 (במהלך הביקורת).

ליקויים בתשתיות בתי החולים הפסיכיאטריים, בבינויָן ובתחזוקתן

הפערים התקציביים, בסך מאות מיליוני שקלים, בין צורכי הפיתוח, הבינוי והתשתיות לבין התקציב המצומצם שהקצה המשרד, אינם מאפשרים אפילו לענות על צורכי התחזוקה וההפעלה השוטפים. במהלך הביקורת נמצאו תנאי אשפוז הפוגעים באיכות חייהם של המטופלים עד כדי ביזוי ופגיעה בכבודם.

מערך כוח האדם באשפוז הפסיכיאטרי

המערך הרפואי: המחסור בפסיכיאטרים מקשה לאייש את התקנים הטיפוליים של פסיכיאטרים ופסיכיאטרים לילדים ונוער וגם את איוש הוועדות הפסיכיאטריות. המערך הסיעודי: נמצא כי היחס בין מספר המטפלים למטופלים בישראל נמוך בהרבה מן המקובל במדינות המערב: בשעות היום, הוא 1 ל-4 במערב לעומת 1 ל-8 בישראל. בשעות הלילה,1 ל-4 לעומת 1 ל-20, בהתאמה; המערך הפרה-רפואי: משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה לא קבעו למקצועות הפרה-רפואה בבתי החולים הפסיכיאטריים מפתח תקינה, ולכן כל בית חולים מתנהל על פי מספר המשרות שהיו לו בעבר.

המבקר קבע – משרד הבריאות לא מבקר כנדרש

משרד הבריאות אינו מייחס לתחום הבקרה את תשומת הלב הראויה, הן מבחינת המשאבים הנדרשים לשם כך, והן מבחינת תכניות העבודה לבקרה על תיקון הליקויים שנחשפו. המשרד לא קבע מפתח למספר הבקרים הנדרשים בכל מחוז, המשרד אינו מבצע בקרות פתע בבתי החולים בתדירות שנקבעה ואינו עורך בקרות שוטפות כנדרש, והמשרד אינו מפרסם את דוחות הבקרה לציבור.

עיקרי ההמלצות

המבקר ממליץ שמשרדי הבריאות והאוצר יכריעו באופן סופי על עתיד מערך בריאות הנפש, ויקבעו אם יהיה בבתי חולים נפרדים או בבתי החולים הכלליים. על משרד הבריאות לבצע בהקדם עבודת מטה שבמסגרתה יבחן את תשתיות האשפוז הלקויות בבתי החולים הפסיכיאטריים ויכין סדרי עדיפויות לשיפוצן ולבינויָן, מתוך התחשבות במגוון צורכיהם של המאושפזים.

בנוסף, על משרדי הבריאות והמשפטים לקדם את התיקון המוצע לחוק המתעכב כחמש שנים, ולפיו גם פסיכיאטר שהיה עובד מדינה ופרש לגמלאות או שופט בדימוס יוכלו להשתתף בהרכב הוועדות הפסיכיאטריות ולא רק פסיכיאטר עובד מדינה.

על משרדי הבריאות, הרווחה והאוצר, להתוות מדיניות בין-משרדית ולבנות מסגרות שהייה לנכי נפש שמצבם קל ולא נכון לאשפזם בבתי החולים הפסיכיאטריים.

על משרד הבריאות לקבוע מפרט ראוי לחדרי הבידוד על פי סדר העדיפויות שקבע כדי לאפשר שימוש בחדרים אלו כאמצעי להפחתת קשירת מטופלים; עליו גם לבחון פתרונות כגון הוספת תכניות הכשרה להתמודדות עם אלימות בכל המחלקות בבתי החולים הפסיכיאטריים.

על משרד הבריאות בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) והאיגודים המקצועיים, לגבש צעדים לעידוד רופאים לפנות להתמחות בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריית ילדים ונוער ולאייש את התקנים הקיימים. כמו כן עליהם לשקול לבצע הכשרות בפסיכיאטריה משפטית. לאור השינוי שחל בתמהיל החולים, עקב הרפורמות המבנית, השיקומית והביטוחית, על המשרד, בשיתוף משרד האוצר ונש"ם, לבחון את מפתח התקינה לכוח האדם הסיעודי במחלקות, ולוודא כי הוא עונה על הצרכים המשתנים.

על משרד הבריאות לקבוע מפתחות ראויים לצוותי בקרה בכל הרמות, להפעיל בקרה הדוקה על הנעשה במוסדות הפסיכיאטריים ולפרסמה לציבור. על המשרד לשקול לקיים בקרות על התנהלות הוועדות הפסיכיאטריות בתדירות שיקבע.

 

תגובת משרד הבריאות:

תחום בריאות הנפש בכלל והאשפוז הפסיכיאטרי בפרט, נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות. המלצות מבקר המדינה מאששות את חשיבותו של הנושא.

המשרד נקט בשנים האחרונות מספר פעולות משמעותיות לחיזוק מערך בריאות הנפש: בתקציב המדינה אשר אושר לאחרונה הוקצו כמיליארד שקלים בפריסה רב שנתית לחיזוק התשתיות הרעועות בבתי החולים הפסיכיאטריים. חלק מתקציב זה ישמש לטובת העתקת בית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב למתחם בית החולים הכללי ע"ש יצחק שמיר (אסף הרופא), כך שמהלך זה יהיה החלוץ בשילוב שבין בית חולים פסיכיאטרי לכללי.

בהתאם לסיכום התקציבי בין משרדי הבריאות והאוצר יוקצו כ- 150 מיטות פסיכיאטריות במהלך השנים 2021- 2017 במטרה להתמודד עם העומסים במערכת הפסיכיאטרית. המיטות ישמשו בין היתר לחיזוק תחומים הנמצאים בחסר לרבות מיטות למתן מענה אשפוזי לאנשים וילדים עם אוטיזם.  עוד סוכם על הקצאת תקציב ייעודי אשר ישמש להכשרות לאנשי צוות וכן לפעילות פנאי והפגה למטופלים בשעות אחר הצהריים.

בהמשך לוועדה ציבורית אשר דנה בנושא צמצום ההגבלות בבתי החולים הפסיכיאטריים, הופץ לאחרונה חוזר מנכ"ל בנדון אשר הסדיר את הנושא, לצד תקני אחיות אשר הוקצו למערכת למטרה זו. כבר כיום נרשמת יחידה דרמטית בסך ההגבלות בבתי החולים הנזקפת  לזכותם של  המנהלים והצוותים בבתי החולים הפסיכיאטריים אשר נרתמו לקידום הנושא, וזאת על אף התנאים הפיזיים הקשים שתוארו בדו"ח המבקר. לצד זאת מקודמת תכנית לבנייה והתאמה של חדרי בידוד בסטנדרט ראוי.

מהלך משמעותי נוסף אותו מקדם משרד הבריאות הינו הקמת קהילה משקמת אשר תהווה מסגרת קהילתית בתפר שבין הקהילה לאשפוז ותאפשר יציאה של מספר גדול של מטופלים ממושכים מבתי החולים.

בשנת 2018 נפעל להקמת מסגרות לקליטת 400 מתמודדים ובהמשך ובהתאם ללימוד ולהפקת הלקחים מפתיחת המסגרות המשקמות, ייפתחו מסגרות נוספות אשר יאפשרו קליטה של עד כ- 1,000 מתמודדים.

נוכח העלייה בצווי ההסתכלות פסיכיאטרית לעצירים המופנים מהמערכת המשפטית, דבר המקשה ומכביד על פעילות בתי החולים הפסיכיאטריים,  הוקם צוות עבודה משותף למשרד הבריאות ולשב"ס ומתבצעת עבודת מטה מתקדמת במטרה להסדיר את מנגנון הפניית העצירים במטרה לבצע הסתכלות מוקדמת ככל הניתן, מיד לאחר הדיון בבית המשפט, ובכך לצמצם הגעת עצירים לבתי החולים שלא לצורך.

באשר לעבודת הועדות הפסיכיאטריות, משרד הבריאות מקדם מזה זמן תיקון לחוק הטיפול בחולי נפש בעניין הרכב הועדות. עד לתיקון החוק פועל המשרד לגיוס לוועדות של רופאים פסיכיאטריים פנסיונרים ולהצרחת רופאים מסודרת  בין בתי החולים.

המשרד יעמיק בדו"ח מבקר המדינה וימשיך לפעול לחיזוק מערכת בריאות הנפש בסיוע גורמי הממשלה הרלוונטיים. בנוסף – בימים הקרובים צפוי שר הבריאות למנות ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל המשרד לתכנון וחיזוק מערכת בריאות הנפש בישראל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על מערך האשפוז הפסיכיאטרי:
יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: גם מנהיג תחת לחץ יכול ליהנות מטיפול נפשי
תגובות