השימוש באופניים חשמליים גדל בקצב אדיר בשנים האחרונות, ויחד אתו מספר הנפגעים בתאונות אופניים חשמליים. למרות הגדילה המהירה, בבדיקה של מבקר המדינה שפורסמה אתמול (שלישי) נמצא כי אין רישוי מסודר של אופניים חשמליים שנמכרים ללקוח, וכי תחום זה הוא במידה רבה פרוץ. כמו כן נמצא כי משרד התחבורה משנה תדיר את עמדתו לגבי הצורך ברישיון נהיגה כדי לנהוג באופניים חשמליים, וההחלטה נעשית ללא עבודת מטה מסודרת.

נוסף על כך נמצא כי אין כל תכנית חינוכית והסברתית מקיפה, לא במשרד החינוך ולא ברשות למאבק בתאונות דרכים, כדי להתמודד עם הבעיה, שמשקלה בקרב בני נוער אדיר. המשטרה מצידה הגבירה משמעותית את האכיפה על רוכבי אופניים חשמליים, אך נראה שרישום התאונות שהיא מנהלת לוקה בחסר ומשמיט חלק גדול מהמקרים. בניית שבילי אופניים, שיכולים להפחית את מספר התאונות, אינה מלווה כראוי על ידי משרד התחבורה, ופעמים רבות נעשית ללא נהלים מסודרים בתוך הרשויות עצמן.

"אין לקבל מצב מתמשך שבו משרד הכלכלה ומשרד התחבורה מטילים זה על זה את האחריות לפיקוח ולאכיפה, שכן בעקבות זאת נפגעים הליכי הפיקוח והאכיפה".

גדילה חסרת תקדים

לפי נתוני רשות המסים, קצב הייבוא של אופניים חשמליים לישראל עלה באופן דרמטי: בשנת 2010 יובאו 1,239 זוגות אופניים חשמליים בלבד, ואילו בשנת 2016 יובאו 70,021 זוגות אופניים. על פי הערכות, בסוף 2016 עמד מספר האופניים החשמליים שנמצא בשימוש על כ-210,000.

בתאונות דרכים שהתרחשו בשנים 2013 עד 2016 בהן היו מעורבים אופניים, אופניים חשמליים וגלגינועים (קורקינט חשמלי) הסתכם מספר הפצועים שאושפזו בבתי חולים ב-7,852. מעורבותם של ילדים בתאונות אופניים בשנים אלה הייתה רבה: שיעור הילדים מכלל הפצועים שנפצעו בתאונות אופניים היה כ-50%, ושיעורם מכלל הפצועים שנפצעו בתאונות אופניים חשמליים וגלגינועים היה כ-24%.

הליקויים המרכזיים

לפי הדו"ח, משרד התחבורה ומשרד הכלכלה לא הסדירו ביניהם את סמכויות הפיקוח והאכיפה. נוכח חילוקי דעות בין משרד הכלכלה למשרד התחבורה בדבר סמכויות הפיקוח על ייבוא ושיווק של אופניים חשמליים, הפיקוח הוא חלקי בלבד, ובמצב זה חנויות הקצה והיבואנים עלולים למכור אופניים חשמליים שאינם עומדים בתקן ישראלי רשמי משנת 2014, ובכך לסכן את הציבור.

המבקר גם מצא ליקויים משמעותיים בתחום החינוך וההסברה: משרד החינוך לא חִייב לשלב את לימוד נושא הרכיבה על אופניים חשמליים במסגרת "תכנית חינוך לזהירות ולבטיחות בדרכים" והתכנית שולבה רק ב-8% מבתי הספר. גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא גיבשה מדיניות כוללת בנושא, ולא קיימה דיונים העוסקים בגיבוש מדיניות בנושא הרכיבה על אופניים ועל כלים דו-גלגליים חשמליים לצורך הכנת תכניות העבודה לשנים 2014 עד 2017.

מבקר המדינה מצא פער גדול בין נתוני המשטרה לנתוני המרכז הלאומי לחקר הטראומה לגבי מספר הפצועים בתאונות בהן מעורבים אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים: על פי המשטרה, בין 2013 ל-2016 היו 2,151 פצועים, ואילו על פי המרכז הלאומי לחקר טראומה היה מספר הפצועים 7,852, דהיינו פער של כ-365%. דבר זה מעלה את החשש שחלק גדול מהתאונות אינן מדווחות ואינן מטופלות, וכן שהתמונה שבידי המשטרה חלקית ועלולה להשפיע על היערכותה. בהיבט זה ממליץ המבקר למשטרה להקים מאגר נתונים לרישום תאונות.

בנוגע לאכיפה, מצא המבקר שיפור משמעותי בהתנהלות המשטרה: בשנים 2013 ו-2014 נרשמו לרוכבים 66 דוחות בלבד. לעומת זאת בשנת 2015, ובייחוד בשנת 2016, חל גידול חד במספר הדוחות שנרשמו לרוכבים אלה, והם הסתכמו ב-12,356.

בנוגע להקמת שבילי אופניים, מצא המבקר כי מעורבותו וליוויו של משרד התחבורה את הנושא מועטה, ומצאה ליקויים שונים בהקמת שבילים אלה בערים שונות.