14 שנים לאחר האירוע, נגזר היום דינו של יהושע אליצור, בגין הריגת הפלסטיני צאיל אשתיה. השופט גורפינקל: "מקרה חמור של קטילת חיי אדם ללא צורך וללא תכלית"
תחילתו של האירוע בשנת 2004, אז נסע אליצור במכוניתו לכיוון ההתנחלות אלון מורה. הוא הבחין ברכבו של צאיל אשתיה, שנסע במכוניתו כאשר יחד עמו שהו ברכב 6 נוסעים נוספים. בשלב זה, החליט אליצור לעצור את אשתיה, לטענתו משום שחשש שאשתיה הינו מחבל שעוקף מחסום. הוא חסם את רכבו של אשתיה, וירד מהרכב כשבידיו רובה M16 טעון. אשתיה התקדם לכיוון עצירה, אך אליצור ירה ופגע בו, מה שהוביל תוך זמן קצר למותו.
ירי מתוך סכנה?
אליצור טען כי ירה מתוך תחושת סכנה לחייו. בגזר הדין, מציין השופט צבי גורפינקל כי לאחר שבית המשפט סקר את העדויות והראיות הרלוונטיות, הוא מצא כי אליצור "ירה לעבר נהג רכב הטרנזיט ללא כל סיבה". בנוסף, מציין גורפינקל את העובדה כי לאחר הירי, הנוסעים האחרים ברכב ביקשו מאליצור להזעיק עזרה על מנת להציל את חייו של אשתיה הפצוע, וכי אליצור התעלם מבקשות אלה ואמר כי לא מעניין אותו אם אשתיה ימות.
עוד קבע בית המשפט כי בזמן הירי רכבו של אשתיה לא פנה לכיוונו של אליצור, ולכן לא יכול היה לסכן אותו, ולכן לא עומדת לאליצור טענת ההגנה העצמית. בנוסף, מציין בית המשפט בפירוש כי אליצור ניסה לעצור את הרכב הנוסע "ללא כל סמכות חוקית לעשות זאת", וקבע כי אליצור "נטל לעצמו סמכויות לא לו", וכי הוא "שאב את סמכותו לעצור את הרכב אך ורק מכח העובדה שהיה ברשותו כלי נשק".
הכרעת דינו של אליצור, בה נמצא אשם בהריגה, ניתנה עוד בשנת 2005, בידי שופט בית המשפט המחוזי בת"א דאז, דוד רוזן, שמשמש היום כנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. לאחר הרשעתו, נמלט אליצור מחוץ לישראל, מה שמנע את מתן גזר הדין בעניינו עד לאחרונה.
"חשד בכל מי שאינו יהודי כי הוא מחבל פוטנציאלי"
באשר למתן גזר הדין, התביעה בתיק סברה כי מדובר באירוע חמור במיוחד, מכיוון שלאליצור לא עמדה כל הגנה בביצוע הירי ובנסיבות ביצוע הירי, ועל כן יש לגזור עליו את העונש המקסימלי הקבוע לעבירות הריגה – 20 שנות מאסר.
סנגורו של אליצור, עו"ד ציון אמיר, הדגיש כי אליצור חשד שמדובר במחבלים שמנסים לעקוף מחסום, ולכן ביקש לעצור את הרכב. בית המשפט כאמור דחה טענות אלה, והשופט גורפינקל קבע בגזר הדין כי מדובר ב"מקרה חמור של קטילת חיי אדם ללא צורך וללא תכלית". עוד כתב גורפינקל כי "רק משום מקום מגוריו של הנאשם בשטחים, ורק משום שאחז בנשק, הוא חשד בכל מי שאינו יהודי כי הוא מחבל פוטנציאלי… סרב להזעיק עזרה רפואית ואף לא אפשר לרכב אחר שהיה באיזור להושיט עזרה".
גורפינקל סיכם את גזר הדין בקביעה כי מדובר "בירי שבוצע ללא כל הצדקה חוקית, בקיפוח חיי אדם שלא לצורך, ובזלזול בחיי אדם". 15 שנות מאסר שנגזרו על הרוצח, מחושבת החל מיום מעצרו בברזיל בשנת 2015. בנוסף, גזר על אליצור לשלם למשפחתו של אשתיה פיצויים בסך 200,000 ש"ח, שישולמו עד לספטמבר 2019.
