"תודה שבחרתם בשונה, שבחרתם בגיוון, אני אוהבת את המדינה שלי!" את המילים המרגשות האלו אמרה נטע, תוך כדי דמעות למנחות הפורטוגליות של האירוויזיון 2018. ההופעה של נטע היתה מחשמלת וטובה יותר מכל החזרות שלפני. גם הלקחים מבחינת בימוי המצלמות יושמו, והכל עבד, באופן מפתיע. האיום המרכזי, לפחות מבחינה אירווזיונית, היה השיר הקפריסאי, אבל גם הוא לא הצליח לעצור את השגעת שנוצרה סביב נטע והשיר הישראלי.
לשנה הבאה בירושלים ???????????????????????? pic.twitter.com/ehU5101mfe
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) May 12, 2018
I've given all my heart and soul to #Eurovision, and now it's your turn. ❤️#VOTEISRAEL #ISR #TOY pic.twitter.com/W5080GAa3R
— Netta Barzilai (@NettaBarzilai) May 12, 2018
עם היוודע התוצאות, קולות השמחה והצהלה מילאו מיליוני בתים בישראל. בת"א יצאו החוגגים והחוגגות לכיכר רבין, ממש כמו לפני 20 שנים כשדנה אינטרנשיונל זכתה, קפצו למזרקה והשמיעו את השיר שוב ושוב. גם הירושלמים לא נחו, ומילאות את הסמטאות של שוק מחנה יהודה בשמחה וקולות קרקור.
גאים בך נטע יקרה. מחכים לכולם בשנה הבאה בירושלים!
— ראובן (רובי) ריבלין (@ruvirivlin) May 12, 2018
הפוליטיקאים כמובן מיהרו לברך, ראש הממשלה נתניהו ושרת התרבות רגב התקשרו לזוכה ההמומה ובירכו אותה טלפונית. גם נשיא המדינה ריבלין העלה סטטוס ברכה וכן שורה ארוכה של חברות וחברי כנסת. הגדילו לעשות בזק"א ובחשבון הטוויטר שלהם כתבו: "מתים עליך נטע".
מתים עלייך נטע ????????????
— זק״א (@zakaHQ) May 12, 2018
לא מעט דרמות ליוו את שידור הגמר – באמצע השיר של בריטניה, התפרץ אדם לבמה, חטף את המיקרופון והשאיר את הזמרת הבריטית בהלם. אולם היא התעשתה מהר, חזרה לשיר ולרקוד, וסירבה לעלות שוב בסוף, "אני שלמה עם הביצוע שלי" אמרה. אותו אדם, ג'ימי ג'אמפ, ידוע בהתפרצויות לבמות שונות בעולם, ועשה את אותו טריק בארוויזיון 2010 באמצע השיר של ספרד.
לצד האמירות הפוליטיות החזקות של צרפת ואיטליה, האמירה המעניינת ביותר מבחינה פוליטית הגיעה מישראל. האמירה של נטע על הבמה הגדולה בעולם מגיעה בתקופה שיותר ויותר נשים משמיעות את קולן ודורשות שוויון. דמותה של נטע כבר מעוררת השראה עבור ילדות ונשים בכל העולם והמסר ברור: נטע היא עצמה – בגודל טבעי, ביופי המיוחד שלה, לא צעצוע ולא העמדת פנים של אידיאל שמישהו יצר. על פי ההתלהבות ברשתות ואתרי ההימורים נראה שרבים ורבות באירופה מוצאים בכך השראה. אני דיווה אבל אני לא צעצוע. מבחינת המסר, אין ספק שמדובר בממשיכת דרכה של דנה.
