עדכון אחרון: 13.05.2018 | 9:57
אני אוהב את אתמול
שקיבל עול מלכות
ונשא את כל העולם
על כתפיו בזכות.
החתים כרטיס עבודה
וכמו באגדה
נעלם במפגש
עם יום חדש.
אני אוהב את המחר
הוא נחוש
ואינו מקיים שיח
כי יש לו חוש
רק לשער
מבלי יכולת להבטיח
שיהיה יותר טוב,
לכן הוא נשאר ער
מאוחר כל כך
עד השעות הקטנות
של החלום הרטוב
על המחר
שלי ושלך.
לפיכך מאליו מובן
שאני אוהב אותך
מחוץ לזמן.
ובינינו לא יפריד
אפילו העתיד.