העיר ירושלים לובשת חג ומציינת 51 שנים לאיחודה תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. במהלך היום צפויים להיערך טקסים ממלכתיים ומגוון אירועים. במקביל מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.
ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל. בסוף 2016 עמד מספר התושבים בירושלים על 882,700 נפש, כ-10% מכלל תושבי המדינה. מתוכם, 550,100 יהודים ואחרים המהווים כ-62.3% מכלל תושבי העיר ו-332,600 ערבים המהווים כ-37.7% מהתושבים, כך על פי נתונים שפרסמה הלמ"ס.
מבין היהודים בני 20 ומעלה בירושלים, 36.8% מגדירים את עצמם חרדים, 20% דתיים, 10.7% מסורתיים-דתיים, 10.9% מסורתיים לא כל כך דתיים ו-21.5% חילונים. לעומת זאת, בכלל האוכלוסייה 10% מגדירים עצמם חרדים, 11.5% דתיים, 12% מסורתיים דתיים, 21.3% מסורתיים לא כל כך דתיים ו-44.5% חילונים.
במהלך 2016, גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-16,900 תושבים, מתוכם כ-8,100 יהודים ואחרים וכ-8,800 ערבים. לאוכלוסייה נוספו כ-20,300 איש כתוצאה מריבוי טבעי ו-4,300 איש כתוצאה ממאזן הגירה בין-לאומית. עם זאת, מספר העוזבים את ירושלים עולה על מספר העוברים אל ירושלים – 7,950 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי. תל אביב-יפו, בני ברק, ובית שמש הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו ובית"ר עילית הם היישובים העיקריים אליהם עוברים העוזבים את העיר.
בשנת 2017 החלה בנייתן של כ-2,580 דירות בירושלים, עלייה של כ-16% לעומת שנת 2016. בשנת 2017 הסתיימה בנייתן של כ- 3,930 דירות, עליה של כ-26% לעומת 2016. מתוך הדירות החדשות שהחלה בנייתן בשנת 2017,כ- 1,140 נמכרו, ירידה של כ-27% לעומת השנה הקודמת.
בשנת 2017 היו בירושלים כ-223.1 אלף משקי בית – כ-9% מכלל משקי הבית בישראל. משק בית ירושלמי מונה בממוצע 3.88 נפשות, והוא גדול מהממוצע הארצי העומד על 3.32 נפשות בממוצע וממשקי הבית בערים הגדולות האחרות. גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה היהודית בירושלים, עמד על 3.36 נפשות למשק בית (3.12 נפשות בממוצע הארצי). גודל משק בית ממוצע באוכלוסייה הערבית בירושלים עמד על 5.24 נפשות למשק בית (4.52 נפשות בממוצע הארצי). מבין הערים הגדולות, בירושלים נמצא האחוז הגבוה ביותר של משקי בית עם שבע נפשות ויותר (כ-15%).
כ-80% ממשקי הבית הירושלמיים הם משפחתיים – הכוללים לפחות משפחה אחת. וכ-20% הם משקי בית לא משפחתיים, כ-88% מתוכם הם משקי בית של אנשים הגרים לבד. כ-68% מהמשפחות בירושלים הן בעלות מבנה מסורתי, הכולל זוג עם ילדים וכ-11% מהמשפחות בירושלים הן חד-הוריות, מעט פחות מהאחוז הארצי העומד על כ-12%. כמחציתן (5% מכלל המשפחות בירושלים) הן משפחות חד-הוריות עם לפחות ילד אחד עד גיל 17.
צפיפות הדיור בירושלים גדולה מזו שבשבע הערים הגדולות האחרות. ב-2017 ממוצע הנפשות לחדר בירושלים עמד על 1.17 נפשות לחדר, לעומת 0.87 – באשדוד, 0.80 – בפתח תקווה ובנתניה, 0.77 – בבאר שבע ובראשון לציון, 0.75 – בתל אביב-יפו ו-0.73 – בחיפה (הממוצע הארצי עמד על 0.89).
78% מהערבים בירושלים ציינו כי חשו עניים בשנה האחרונה
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2017 היה 53.0%, לעומת 64.0% בממוצע הארצי. באוכלוסייה היהודית בירושלים הגיע אחוז המשתתפים בכוח העבודה ב-2017 ל-58.4%, בהשוואה ל-67.9% באוכלוסייה היהודית בכלל הארץ. באוכלוסייה הערבית היה אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים 42.7% לעומת 45.7% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ.
אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בשנת 2017 הגיע ל-5.1% (הרמה הארצית עמדה על 4.2%). אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה היהודית ב-2017 עמד על 5.0% (לעומת 4.1% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ). אחוז הבלתי מועסקים בירושלים בקרב האוכלוסייה הערבית היה 5.7% לעומת 5.0% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ.
88.6% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם. מתוך כ-343 אלף מועסקים העובדים בירושלים, 18.4% עבדו בענף החינוך, 15.2% בשירותי בריאות ובשירותי רווחה וסעד, 10.6% – במסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים, 9.4% עבדו במינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון וביטוח לאומי חובה, 5.4% – בשירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים, 5.2% עבדו בתעשייה והשאר עבדו בענפים אחרים.
ב-2017, 77.2% ממשקי הבית בירושלים היו משקי בית עם מועסקים, לעומת 79.8% בממוצע הארצי. מתוך משקי הבית באוכלוסייה היהודית בירושלים, 75.5% היו משקי בית עם מועסקים, ומתוך האוכלוסייה הערבית – 81.3%.
ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה על 14,192 שקלים. 71.9% מהכנסה זו מקורה בעבודה ו-28.1% מקורה מקצבאות ותמיכות, פנסיה וקופות גמל והון. ההכנסה הכספית הממוצעת נטו עמדה על 12,249 שקלים.
ההוצאה הכספית למשק בית עמדה על 11,213 שקלים. בהשוואה ליתר הערים הגדולות (שבהן יותר מ-200,000 תושבים), בירושלים נמצא הפער הקטן ביותר בין הכנסה כספית נטו להוצאה כספית לתצרוכת – פער של 1,036 שקלים. ההוצאה הכספית לנפש עמדה על 2,892 שקלים, לעומת 3,877 שקלים בממוצע הארצי. מספר הנפשות הממוצע בירושלים היה 3.9 וממוצע המפרנסים – 1.3.
40% מתושבי ירושלים דיווחו שהם מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית: 22% מהיהודים לעומת 73% מהערבים (31% בכלל האוכלוסייה). 32% מתושבי ירושלים דיווחו כי חשו עניים בשנה האחרונה: 6% מהיהודים לעומת 78% מהערבים (11% בכלל האוכלוסייה).
בשנת 2017 היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים כ-117.3 אלף תושבים בירושלים, שהם כ-9.6% מכלל הרשומים. אחוז היהודים ואחרים תושבי ירושלים שהיו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים היה 61.1%, ואילו האחוז הכלל ארצי בקרב אוכלוסיית היהודים והאחרים היה 69.9%. אחוז הערבים תושבי ירושלים שהיו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים היה 36.5%, גבוה מהאחוז הכלל ארצי בקרב האוכלוסייה הערבית 29.4%.
אחוז בעלי נזקקות מוגדרת, מתוך כלל הרשומים, שהם תושבי ירושלים היה נמוך מאחוז בעלי הנזקקות המוגדרת הארצית (כ-60% לעומת כ-70.5%, בהתאמה). מתוך כלל הרשומים תושבי ירושלים, אחוז היהודים והאחרים שהייתה להם נזקקות מוגדרת היה 59.9%, ואילו האחוז הכלל ארצי בקרב אוכלוסיית יהודים ואחרים היה 70%. אחוז הערבים תושבי ירושלים שלהם נזקקות מוגדרת, מתוך כלל הרשומים, היה גבוה מהאחוז הארצי של הערבים בעלי נזקקות מוגדרת (כ-38% לעומת כ-29.5%, בהתאמה).
מתוך תושבי ירושלים בעלי נזקקות מוגדרת, אחוז אלה שהוגדרה להם הנזקקות 'סיבות רפואיות' היה גבוה יותר מהאחוז בכלל הארץ (23.2% לעומת 20.2%, בהתאמה). אחוז אלה שהוגדרה להם הנזקקות 'תפקוד לקוי של הורים או ילדים/נוער' היה נמוך יותר מהאחוז בכלל הארץ (26.7% לעומת 31.8%, בהתאמה).
ל-55% מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה יש ביטוח רפואי משלים של קופות החולים: 83% מהיהודים, לעומת 5% מהערבים (79% בכלל האוכלוסייה). ל-20% מתושבי ירושלים יש ביטוח רפואי פרטי שלא במסגרת קופת חולים, ל-31% מהיהודים בעיר (35% בכלל האוכלוסייה).
במקום הראשון בנשירה ממוסדות החינוך: בנים ערבים
בשנת הלימודים תשע"ז (2016/17) למדו בבתי הספר היסודיים בירושלים כ-124.7 אלף תלמידים. באותה שנה למדו בבתי הספר היסודיים בירושלים (בחינוך העברי) 76,625 תלמידים, מהם כ-50 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-13.8 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.7 אלף בחינוך הממלכתי. בשנים האחרונות מספר התלמידים בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי יציב, ואילו במספר התלמידים בפיקוח החרדי נמשכת מגמת העלייה/
אחוז נשירת התלמידים המתגוררים בירושלים ולומדים בכיתות א-יב בבתי הספר שבפיקוח משרד החינוך גבוה מאחוז הנשירה הארצי (4.5% לעומת 1.6%, בהתאמה). נשירת בנים גבוהה מזו של הבנות. בקרב הבנות בכיתות ז'-י"ב, נשירת התלמידות בחינוך הערבי גדולה ביותר מפי 2 מזו שבחינוך העברי (5.6% לעומת 2.1, בהתאמה). בקרב הבנים הפער קטן יותר, אך גם כאן נשירת הבנים בחינוך הערבי גבוהה מזו של הבנים בחינוך העברי (10.1% לעומת 7.6%, בהתאמה).
יהודים מרוצים יותר מערבים בעיר
90% מהירושלמים בני 20 ומעלה מרוצים מחייהם: 96% מהיהודים ו-80% מהערבים (בדומה לשיעור הארצי – 89%).
57% מתושבי ירושלים מרוצים ממצבם הכלכלי: 64% מהיהודים לעומת 46% מהערבים (62% בכלל האוכלוסייה). 84% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מעבודתם (89% בכלל האוכלוסייה). 56% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מהכנסתם מעבודה (61% בכלל האוכלוסייה).
74% מתושבי ירושלים מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם (88% מהיהודים, לעומת 49% מהערבים). בכלל הארץ 84% מרוצים מאזור מגוריהם (88% מהיהודים ו-69% מהערבים).
34% מתושבי ירושלים מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם: 41% מהיהודים, לעומת 22% מהערבים (53% בכל הארץ). אחוז המרוצים מהניקיון בירושלים נמוך גם בהשוואה לשאר הערים הגדולות.
32% מתושבי ירושלים מרוצים מכמות השטחים הירוקים והפארקים באזור מגוריהם: 48% מהיהודים לעומת 2% בקרב הערבים (55% בכלל האוכלוסייה). האחוז בירושלים נמוך גם בהשוואה לשאר הערים הגדולות.
36% מתושבי ירושלים מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור מגוריהם: 40% מהיהודים לעומת 30% מהערבים (40% בכלל האוכלוסייה).
ל-29% מתושבי ירושלים מפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם (34% בכלל האוכלוסייה).
46% מתושבי ירושלים מרוצים משירותי איסוף האשפה באזור מגוריהם: 55% מהיהודים לעומת 29% מהערבים (68% בכלל האוכלוסייה).
38% מתושבי ירושלים מרוצים ממצב הכבישים והמדרכות באזור מגוריהם: 48% מהיהודים לעומת 20% מהערבים (53% בכלל האוכלוסייה).
