בחודשים פברואר ומרץ ירדו מחירי הדירות ב-0.2% לעומת השנה הקודמת (ינואר 2017 עד פברואר השנה), כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכל אחד מששת החודשים האחרונים ירדו מחירי הדירות, מלבד אוקטובר-נובמבר, אז היו מחירי הדיור ללא שינוי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נרשמה ירידה של 0.1% במחירי הדירות, לראשונה מזה עשור.
שר האוצר משה כחלון התייחס לנתונים ואמר: "כל הסקפטים שתקפו אותנו במשך שלוש השנים האחרונות וניסו לטרפד ועדיין מנסים – אני מציע לכם להשלים עם המציאות ולהסתגל למציאות החדשה. שוק הדיור נרגע והמחירים יורדים."
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% באפריל 2018, בהשוואה למרץ 2018. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה אף הוא ב-0.4%. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3%. על פי נתוני המגמה לתקופה שבין ינואר 2018 – אפריל 2018, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ומדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-0.9%.
מדד מחירי מזון עלה ב-0.5%. התייקרו במיוחד: תה (4.9%), שמנים (4.8%), ריבה, דבש וכדומה (3.8%), ממתקים ושוקולד (3.3%). הוזלו במיוחד: מוצרי בצק (3.4%), בירה שחורה (2.3%), סלטים מוכנים (2.3%).
מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-3.3%. מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-6.6% ומדד מחירי פירות טריים עלה ב-1.2%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ומדד מחירי פירות משומרים ויבשים עלו ב-0.4%, כל אחד.
מדד שכר דירה עלה ב-0.1%, ומדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.3%. מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.4%.
למדד האפסי, שהצרכנים בישראל כביכול נהנים ממנו בשנים האחרונות, יש גם משמעויות שליליות. מדד אפסי מונע מבנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של שהציב, וכתוצאה מכך מונע החלטה על העלאת ריבית. הריבית הנמוכה מצידה, היא אחד הגורמים לעליית מחירי הדיור שכן זהו אפיק ההשקעה הסולידי היחיד שמראה תשואה חיובית. היציבות במדד המחירים, ויותר מכך הציפייה ליציבות בעתיד הנראה לעין, מעודדת הימנעות מצריכה ומהשקעות שכן, ערכו של הכסף לא נשחק ואפשר "לשבת עליו". אינפלציה מתונה, לעומת זאת, מעודדת צריכה השקעות וכתוצאה מכך גם צמיחה בתוצר.
מדד המחירים לצרכן הוא מדד המשקף את העלייה או הירידה ביוקר החיים בחודש הקודם. את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מפורסם בתאריך ה-15 בכל חודש, ומתייחס לנתונים מהחודש הקודם. שינויים חדים במדד יכולים להביא את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות המחירים, לנקוט בצעדים במטרה לאזן את המחירים.
סל המחירים לצרכן (גרפיקה: דבר ראשון).
בתחילת השנה הנוכחית עדכן הלמ"ס את המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה לפיהן מחושב מדד המחירים לצרכן. בכדי לחשב את המדד נדרש הלמ"ס להעריך את סך ההוצאה החודשי הממוצע למשק בית בישראל, ולבחון את העלייה או הירידה בכל אחד מרכיבי הסל כחלק מההוצאה הכוללת. בכדי שהמדד יהיה מדויק ככל הניתן, מעדכן הלמ"ס אחת לשנתיים את מבנה המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה בהתאם לממוצע ההוצאה של משקי הבית בישראל בשנתיים האחרונות.
