דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בנקאות

בנקאות / המשקיעים גייסו הון וגם המפקחת בעד | האם נראה בקרוב בנק דיגיטלי?

אנשי העסקים מריוס נכט ועוזי ימין גייסו את 50 מליון השקלים הדרושים להקמת בנק חדש ומכוונים להקמת בנק דיגיטלי ראשון | בעקבות מסקנות ועדת שטרום הקוראת להגברת התחרות בענף - גם המפקחת על הבנקים בעד

בנק מקוון. אילוסטרציה (Shutterstock)
בנק מקוון. אילוסטרציה (Shutterstock)
יונתן קירשנבאום

אחרי תקופה ארוכה של נסיונות מצד המפקחת על הבנקים, חדוה בר, לקדם מיזם שכזה, הודיעו המשקיעים מריוס נכט ועוזי ימין על כוונתם להקים בנק דיגיטלי בישראל. כאמור, בפיקוח על הבנקים דוחפים כבר תקופה ארוכה להקמת בנק כזה. "אני מקווה שבשנה הקרובה נראה בישראל בנק חדש מוקם", אמרה בר החודש.

מה זה בנק דיגיטלי ולמה מקדמים אותו בפיקוח על הבנקים?

בנק דיגיטלי הוא בנק שעיקר הפעילות מול הלקוחות מתנהלת באינטרנט, דרך אפליקציה. כך, בנק דיגיטלי פועל כמו כל בנק רגיל: מציע חשבונות להפקדת כסף, הלוואות וכו', רק שהממשק של הלקוח עם הבנק מתרחש באפליקציה בטלפון הנייד או דרך אתר אינטרנט.

בייחוד מאז המלצות ועדת שטרום, שהמליצה להגביר את התחרות בשוק הבנקאות, הפיקוח על הבנקים מתבטא בלהט בעד הקמת בנקים דיגיטליים בישראל. "הציבור צריך ללמוד ולא לחשוש משימוש בטלפון הסלולרי על מנת לקבל שירותי בנקאות ולבצע פעולות פיננסיות", אמרה בר החודש. "היעילות של השחקנים הטכנולוגיים החדשים בעולם הפיננסי היא הרבה יותר טובה מהבנקים המסורתיים ובזווית שאני רואה את הדברים, הבנקים כאן חייבים להבין שעליהם להאיץ את תהליך ההתאמה שלהם לעולם החדש, וזה נכון גם לגבי חברות ביטוח ולגופים שמנהלים כספים", דברי בר.

מדוע טוענים בפיקוח על הבנקים שבנקים דיגיטליים יעילים יותר? מכיוון שבנק שפועל לחלוטין באופן דיגיטלי דורש הוצאות נמוכות בהרבה מבנק מסורתי. בנק דיגיטלי חוסך הוצאות על שכר פקידים ועל תפעול הסניפים. במקרים רבים בעולם, לבנקים מסוג זה אין סניפים בכלל, וכל הממשק של הלקוח איתו נעשה דרך האפליקציה. כך, לטענת המצדדים ברעיון, החסכון בהוצאות יוכל להתבטא בהוזלת העמלות שהבנק גובה.

ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים במשרד האוצר. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש90
ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים במשרד האוצר. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש90

עם זאת, אין הבטחה כי אותו חיסכון אכן יתגלגל להוזלה בעמלות. כמו בכל הצעה להורדת הוצאותיהם של בעלי העסקים, מדובר בפוטנציאל, ולא בהכרח. בעלי הבנק המרכזי עשויים לבחור שלא להוריד באופן משמעותי את העמלות, למרות ההוזלה בהוצאות ועל-ידי כך למקסם את רווחיהם.

עידוד הבנק הדיגיטלי עולה בקנה אחד גם עם הרצון של הפיקוח על הבנקים בהכנסתו של שחקן חדש לשוק הבנקאות בישראל. ועדת שטרום המליצה על הגברת התחרות בשוק הבנקאות על ידי הגברת מספר הבנקים כאופן אפשרי להורדת המחיר אותו נדרשים לשלם הלקוחות על הפעילות הפיננסית. למעשה, הקמת בנק דיגיטלי תביא להצטרפות שחקן חדש לשוק הבנקאות. עם זאת, גם כאן לא מדובר בהבטחה להורדת מחירים אלא ביצירת תנאים בהם הבנקים עשויים לבחור להוריד את מחירי העמלות והריביות אותם הם גובים מלקוחותיהם.

המשקיעים והסדרת ביטוח פיקדונות

מריוס נכט, יו"ר החברה צ'ק פוינט, ועוזי ימין הודיעו כי בכוונתם להשקיע בהקמת בנק דיגיטלי חדש. עם זאת, תהליך מסוג זה דורש את אישור הפיקוח על הבנקים, וידרוש עוד לא מעט זמן עד לנקודה בה יוכל לפעול הבנק. המשקיעים צפויים לגבש תכנית עסקית, מה שיכול לקחת כחצי שנה. לכך יש להוסיף את העובדה שבנק ישראל דורש הון עצמי של 50 מיליון שקלים כתנאי להקמת בנק חדש, אך נכט וימין מתכוונים להביא איתם 60 מיליון דולר בהון עצמי ולגייס סכום דומה בבורסה וממשקיעים פרטיים.

ישנן מספר שאלות רגולטוריות שיצטרכו להיות מוכרעות עם הפיקוח על הבנקים לפני הקמת הבנק. השאלה המרכזית נוגעת בעניין ביטוח הפיקדונות,צעד רגולטורי שנועד לשמור על יציבות המערכת הפיננסית. במסגרת ביטוח פיקדונות מתחייבת המדינה לבטח את פיקדונותיהם של לקוחות הבנק במקרה של קריסתו. כך, גם במידה והבנק פושט את הרגל, לקוחותיו לא נמצאים בסכנת איבוד חסכונותיהם. בישראל נושא זה מעולם לא עוגן באופן פורמלי, ולכאורה אין למדינה כל מחוייבות לפקדונות החוסכים במקרה של קריסה. נכט וימין דורשים את הסדרת הנושא כתנאי להקמת הבנק החדש.

עוד במסגרת המלצות ועדת שטרום, הומלץ להקים קרן שתאפשר התחייבות ברורה של המדינה לביטוח אותם פקדונות. כך, אפשר לשער, שעל אף הגברת הסיכון שבצעדים המוצעים בהמלצות ועדת שטרום, תישמר יציבות גם במקרה של קריסת בנק. עם זאת, באוצר מתנגדים לקידום הרעיון היות והוא דורש התחייבות להוצאה משמעותית מצד המדינה.

התחייבות המדינה לביטוח הפקדונות תביא להגדלת הביטחון של לקוחות בבנקים חדשים שיוקמו, וזו כנראה סיבה נוספת להמלצת ועדת שטרום. עם זאת, מבקרי הצעד טוענים כי עשוי להיווצר במקרה כזה "כשל מוסרי" בו הבנקים מאפשרים לעצמם לקחת סיכונים מתוך הידיעה כי אותו סיכון "מכוסה" על ידי המדינה. לטענתם, בלי מערכת ענישה המתלווה לה, מדיניות זו עשויה דווקא לקדם התנהגות חסרת אחריות מצד הבנקים.

קשה לומר אם הכרזתם של נכט וימין על כוונה להקים בנק חדש תביא להתקדמות בנושא זה. כוונתם של השניים עשויה להפעיל לחץ על משרד האוצר לקדם את הקמת הקרן. נכט וימין אמנם הכריזו על הסדרת נושא ביטוח פיקדונות כתנאי להקמת הבנק החדש, שבלעדיו לא ישקיעו בו אך היות והמלצות ועדת שטרום זכו לתמיכת משרד האוצר, עמדה זו עשויה לדחוף ליישום אותה ההמלצה, כדי לאפשר את הקמתו של בנק חדש, גם במחיר הסדרת נושא ביטוח הפקדונות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!