ועדת הכספים קיימה אתמול (שני) דיון בנושא ההשלכות השליליות של הסכם הסיוע הביטחוני של מדינת ישראל עם ארה"ב, על התעשייה הביטחונית הישראלית המקומית. במהלך דיון בהשלכות ההסכם שיבטל בהדרגה את היכולת של ישראל לרכוש בכספי דולרים אמריקאים תוצרת ביטחונית מקומית, הציגו במשרד הביטחון כי התעשייה הישראלית צפוייה לאבד 1.3 מיליארד דולר מידי שנה וכי ללא היערכות נאותה, החשש הוא מפיטורים של עד 22 אלף עובדים ומפגיעה אנושה בזמינות ובעצמאות של הטכנולוגיה והייצור הישראלים. בדיון עלה כי רבים מהמפעלים הקטנים בתעשייה פועלים בפריפריה, דבר שמחריף אף יותר את איום הפיטורים ההמוניים.

במהלך הדיון הציג משרד הביטחון תמונת מצב מדאיגה אודות השלכות הסכם הסיוע החדש עם ארה"ב שמבטל בהדרגה את האפשרות לרכישה מהתעשייה הביטחונית המקומית באמצעות כספי הסיוע, רכישות שהיוו עד כה 26 אחוזים מתקציב הסיוע, בסך כולל של מיליארדי שקלים כל שנה. בדיון עלה כי הדבר יביא לפגיעה משמעותית בתעשייה הצבאית המקומית וביכולות ישראל, וכן עלול למוטט מאות רבות של מקומות תעסוקה ולהביא לפיטורי אלפי עד עשרות אלפי עובדים, רבים מהם בפריפריה. עוד עלה מהדיון כי אין לממשלה כרגע תוכניות לפתרון המצב והוועדה קראה לפתוח את ההסכם נוכח התמונה העולה.

זה מצב לא נורמלי באופן אמיתי, המשמעות היא שיהיה יותר סיוע מארה"ב אך החברה תתפורר מבפנים. נבקש מהממשלה לדון מחדש עם האמריקנים, להסביר להם שזו פגיעה בלתי מתקבלת פה. זה הסכם טוב עם השלכות רעות ובעיות לחברה הישראלית

חשוב להדגיש כי על אף שיש הרואים בממשלו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כממשל האוהד את ישראל, קשה לראות את טראמפ מסכים לפתוח את ההסכם שנחתם תחת ממשל הנשיא אובמה, שכן על אף ניסיונו של טראמפ לקעקע את מורשת אובמה, צמצום ההשקעה האמריקאית בתעשייה הישראלית במסגרת ההסכם מבטא את המסר שעמד בלב הקמפיין של טראמפ, הסיסמה 'אמריקה תחילה'. טראמפ חוזר ומצהיר כי יש להשקיע בתעשייה האמריקאית על פני השקעות חוץ.

עוד בשלבי המשא ומתן להסכם הסיוע החדש התאחדות התעשיינים הזהירה את ראש הממשלה בנימין נתניהו מההשלכות ונראה כי הפשרה שישראל השיגה הייתה כי החלטתו של הנשיא אובמה כי כל הכספים יושקעו בתעשייה האמריקאית בדולרים תכנס בהדרגה. צעד זה הניח את דעתה של התאחדות התעשיינים שחדלה מהביקורת הפומבית שלה בשעתו.

המשמעות של ההסכם היא קיצוץ של מעל 4 מיליארד שקלים בתקציב הרכש השקלי בתקציב הביטחון, הנתון הזה יביא לסגירה של 130 מפעלים בערך, 40% מהם בפריפריה

חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד), לשעבר סגן שר האוצר, אמר בדיון כי ארה"ב היא הידידה הגדולה ביותר של מדינת ישראל וכי אין עוררין על כך ועל הרצון שלה לשמור על מדינת ישראל. "אלא שההסכם שנחתם עם הממשל הקודם בארה"ב, במרכז שלו יש צפי לפגיעה מהותית בתעשייה במדינת ישראל", והוסיף כי ארה"ב התנתה את המשך מתן התקציב ברכישה מהמשק האמריקני בלבד. "המשמעות של ההסכם היא קיצוץ של מעל 4 מיליארד שקלים בתקציב הרכש השקלי בתקציב הביטחון, הנתון הזה יביא לסגירה של 130 מפעלים בערך, 40% מהם בפריפריה. זה יפגע בכ-9,000 עובדים שחלקם יאבדו את מקור הפרנסה שלהם" והוסיף אף כי "יכול להיות שנאבד גם את היתרון של התעשייה הביטחונית שתעבור רובה ככולה. בסיס כיפת ברזל מיוצר במפעל בשתולה". הצעתו של לוי לוועדה הייתה כי ישראל תשתדל מדינית לשנות את ההחלטה. "הממשל היום בארה"ב שונה מהקודם ואפשר לעשות מעשה ברמה המדינית ולשנות ברמה כזו או אחרת את ההחלטה".

ח"כ מיקי לוי. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90

מיכל פינקס, נציגת משרד הכלכלה אמרה כי "אנחנו בשלב למידת הנושא, יש פה היבטים שמשפיעים על ענף שלם ואנחנו צריכים להידרש לנושא. אנחנו עושים זאת יחד עם משרד הביטחון, מדובר ברשימות של 600-700 ספקים קטנים. המקום בו אנחנו רואים ללמוד ולעשות הוא הפיתוח העסקי והכלכלי, פתיחת שווקים, להקטין את התלות של התעשייה במשרד הביטחון, יחד עם כלים ומוצרים חדשים".

זאב זילבר, כלכלן משרד הביטחון, אמר בדיון כי המרת 26% מהרכש לשקלים שההסכם איפשר בשווי של 800 מיליון ש"ח בשנה הולך להתבטל בהדרגה עד ל-2028 והוסיף, ביחס להצעתו של לוי לנסות ולהשפיע על הממשל מדינית לפתוח מחדש את ההסכם כי "הממשל הנוכחי יותר קשוח בנושא העדפה ליצור אמריקני". לדברי זילבר התעשייה "היא תפיסת הביטחון, התעשייה הזו נותנת זמינות, מענה בחירום ועצמאות יצורית וטכנולוגית. גם ייצוא ביטחוני, גם יכולות, גם מחירים גבוהים הרבה יותר למערכת בחו"ל" והוסיף, "אנחנו מעריכים שיש סכנה לעד 22 אלף מועסקים אם לא נעשה מהלכים כאלה ואחרים. גם משרד האוצר וגם הכלכלה מבינים שזה אירוע המצריך מענה ממשלתי כולל".

"הכי מטריד שאין לממשלה פתרונות", אמר בדיון חבר הכנסת אייל בן ראובן (המחנה הציוני) שהזהיר מהשלכות הפגיעה בתעשייה הביטחונית על ביטחונה של מדינת ישראל ופגיעה בפריפריה של המשק הישראלי. "אנחנו עלולים לאבד את העצמאות שלנו בזמן חירום – אם צריך כיפת ברזל בזמן מלחמה, מתקשר רה"מ ואומר לאחראים אני צריך עכשיו פעילות מבוקר עד בוקר לשם כך. במצב החדש אתה תלוי בתעשייה האמריקנית וזה נעלם", אמר ראובן והוסיף כי "רבות מהתעשיות האלה נמצאים בפריפריה שלנו, אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שהתעשיות האלה יסגרו".

סוללת כיפת ברזל, ארכיון (צילום: פלאש90).

במהלך הדיון האשים רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, את משרד הביטחון כי התעשיינים לא היו שותפים להסכם. "אומר משרד הביטחון שהדבר הולך לפגוע בביטחון מדינת ישראל. אף אחד מתחום התעשייה לא היה שותף לחתימת ההסכם. הדברים גדולים מכדי שניתן למזער אותם. צריך לפתוח מחדש את הדיונים על ההסכם". זילבר השיב כי משרד הביטחון פירט את ההשלכות, "לא אמרנו פגיעה בביטחון המדינה". חבר הכנסת גפני (יהדות התורה) אמר כי הדברים כן עלו בוועדה: "אנחנו אמרנו, אם יסגרו פרויקטים כה משמעותיים נהייה תלויים בפרוייקטים של ארה"ב".

עמיר ניר, יו"ר פורום תעשיות המרכבה והרק"מ הזהיר כי פרויקט המרכבה סחט עד תום את נושא מט"ח הסיוע, "זה אומר לסגור תעשייה ואת אותה ערכה לרכוש בתעשייה אמריקנית. הנזק הארוך טווח – לא תהייה מרכבה ולא נמ"ר (נגמ"ש מרכבה – ש.נ). הנזק לייצור, לכלכלה ולחברה כבר הוצג. זו מלכודת דבש". עמי מסיקה, בעלים של מפעל לעיבוד שבבים באשקלון המעסיק 80 עובדים אמר בדיון כי "המפעל הזה לא יכול להתקיים עם העברה לארה"ב. אין מקום לחנך אותנו לעבור לעבוד עבור מגזרים אחרים, זה ייפול ויקום על הדבר הזה".

זיוה איגר, מנהלת היחידה להשקעות זרות במשרד הכלכלה הציעה פתרון בדמות חיוב התעשייה האמריקאית ברכש גומלין בישראל. "רכש גומלין יכול להביא את הכסף הזה חזרה למדינת ישראל, סביב 120 חברות אמריקניות עושות את זה כאן. ניתן לגרום להם לעשות יותר, פחות לתת פטורים במשלחת הרכש בארה"ב, ולתת לנו להציג להם אופציות", והוסיפה, "הפתרון הוא לא תקציבי, יש לחזק כלים קיימים, ללכת למשרד הביטחון ולחייב אותו במכרזים לתעשיות הגדולות לעשות 80% בארץ".

תעשיות מתכת שתולה (צילום: שי ניר)

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון ואמר כי "אנחנו חושבים שצריך להחזיר את ההסכם לממשלה. ההשלכות מאוד חמורות על המרקם העדין של מדינת ישראל. לא ניתן לדבר כזה לעבור לידינו. נבקש לכנס בעוד חודש את הוועדה לדיון נוסף בנושא, נבקש לדעת מה עשיתם בממשלה ובמשרדים השונים עם הדבר הזה, האם פתרתם בעיות, למשל הבעיה בתעשייה האווירית. צריך גם פיצויים לחברות הקטנות יותר, צריך לדעת את ההשלכות, לדבר עם האמריקנים, זו התרסקות לחברות הקטנות וכן מעבר לתלות בחברות אמריקניות. ראש הממשלה דיבר עם ראש ממשלת הודו, ראש ממשלת הודו אמר לו שצריך לסייע לתעשיות אך לייצר בהודו. זה מצב לא נורמלי באופן אמיתי, המשמעות היא שיהיה יותר סיוע מארה"ב אך החברה תתפורר מבפנים. נבקש מהממשלה לדון מחדש עם האמריקנים, להסביר להם שזו פגיעה בלתי מתקבלת פה. זה הסכם טוב עם השלכות רעות ובעיות לחברה הישראלית והיה צריך להתמודד איתן עוד לפני כן. הממשל האמריקני הוא ממשל קשוב".