בעיראק הסתיימו כעת הבחירות הכלליות, ויש לשים לב למשמעותן. בשורה התחתונה: התחיל תהליך חדש שבו הערבים: סונים ושיעים מתאחדים נגד איראן והפרסים. אין פירוש הדבר שמחר העיראקים יסלקו את איראן מתחומם – זה לא יקרה, כי איראן היכתה שורשים עמוקים בעיראק, ויש לה כלים להגן על האינטרסים שלה, אבל צפויים לפנינו זעזועים חדשים על פי קווי השבר העתיקים של פרסים "עג'ם", מול הערבים.
ראש הממשלה, חידר אל-עבאדי, וראש המיליציה השיעית הראשית, מוקתדא סדר, לא הסתירו את סדר העדיפות שלהם שהוא השיבה לחיק האחים הערבים, מול איראן.
הסדקים הראשונים בין הערבים השיעים לבין הפרסים ניבעו לפני כשנתיים, כאשר האיתולות החליטו לרומם את שמם של נג'ף וכרבלא, המקומות הקדושים לשיעה, על חשבון העלייה לרגל למכה. התברר כי השיעים הערבים של נג'ף וכרבלא, כמעשה פרובוקציה נגד איראן שלחו למכה משלחות גדולות מבעבר. התברר כי סוחרי שני האתרים הקדושים האלה כעסו על כי איראן ניכסה לטובת הסוחרים הפרסים את כל כלכלת העלייה לרגל, ודחקה את פרנסתם.
הכעס על ההשתלטות האיראנית על הכלכלה העיראקית תפחה עד כדי תמיכה בשני המנהיגים, עבאדי וסדר, שהתחברו עם סעודיה נגד איראן.
להתפתחויות בעיראק עשויות להיות השפעות גם על לבנון. משפחת סדר העיראקית מקושרת עם משפחת חכמי הדת השיעית בלבנון, המחוברים יותר לאמל מאשר לחיזבאללה.
למעשה, הקריאה לשיעים הערבים לזנוח את איראן ולחזור לערבים התחילה בלבנון. מייד עם פרוץ הסער הערבי, מזכיר חיזבאללה לשעבר, סובחי טופיילי, הזהיר את חיזבאללה שהקשר עם איראן יקומם נגד השיעים בלבנון את הרב הסוני של המזרח התיכון. זה לא קרה בנס ההתערבות הרוסית במלחמה בסוריה, אבל הסכנה של נקמה סונית בשיעים עדיין מרחפת מעל ראשם של השיעים.
**
