אלון חסן הגיש תלונה ליועמ"ש נגד שני הפרקליטים שתבעו בתיקו; לפני כשבוע הפרקליטות הגישה ערר על זיכויו.
תלונה מטעמו של אלון חסן הוגשה אתמול (שלישי) ליועץ המשפטי לממשלה, כנגד שני הפרקליטים שתבעו אותו בתיק שהתנהל נגדו, מטעם פרקליטות המדינה. עיקר התלונות נגד עו"ד עמיחי חביביאן ועו"ד צחי יונגר, מפרקליטות מחוז דרום, הם כי מעשיהם גובלים בסף המעשים הפליליים, כולל שיבוש הליכי משפט, מניעת חקירת זיהום חקירה, מניעת חקירה במח"ש, והתעלמות שני הפרקליטים מחקירת סרק שניהל ערן מלכה במסגרת הנסיונות לגרוף כספי שוחד מאלון חסן.
כזכור, לאחרונה זיכה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את חסן מכל האישומים נגדו, זאת בתום משפט שנערך כשנתיים, וכשהחקירה בעניינו של חסן שהתחילה עוד ב-2013. חסן הואשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים, הלבנת הון ועבירות נוספות, וזוכה מכל האישומים נגדו. בתגובה, לפני כשבוע הגישה הפרקליטות ערעור על זיכויו של חסן, במטרה להביא את תיקו לבית המשפט העליון.
בתלונה אותה הגיש חסן, נכתב כי התלונה נועדה להיות מוגשת אל השופט בדימוס דוד רוזן, המשמש כיום כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. אולם, מכיוון שעל זיכויו של חסן הוגש ערר, והתיק עשוי להפתח מחדש, רוזן לא יכול לדון בתלונה לפי שעה.
לכן, על מנת שהתלונה תוכל להיבדק באופן מיידי, בחר חסן להגיש אותה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, העומד בראש התביעה הכללית. בתלונה הדגישו באי כוחו של חסן את הבקשה למנדלבליט לבדוק את התלונה באופן מיידי, ולא לחכות עד לסיום הליך הערעור בתיקו.
התעמרות כבר מההתחלה
בתלונה עצמה, נטען כי התנהלותם הלקוייה של הפרקליטים החלה עוד בשלב ליווי החקירה המשטרתית על ידם, דרך ניסוח כתב האישום שהכיל טענות "שמראש לא היה להן כל בסיס עובדתי" ואף עמדו בניגוד לראיות שהיו ידועות לפרקליטים, ועד אופו ניהול המשפט עצמו.
ראשית, נטען כי עוד בשלב ליווי החקירה המשטרתית הפרקליטים הנחו את גורמי המשטרה להתמקד בחקירתם בחסן בלבד, ולהניח בצד את יתר החשדות שהיו קיימות נגד גורמים אחרים בנמל אשדוד.
עוד נטען כי כבר בשלב מוקדם של החקירה גילו הפרקליטים על מעשה פלילי של ערן מלכה, מי שלקח אז חלק בחקירה בתפקידו במשטרה, יחד עם עו"ד רונאל פישר. מלכה חקר את חסן בנושא שלא היה חלק מנושאי החקירה בתיק, רק על מנת להרתיע את חסן ולגרום לו לשלם למלכה שוחד על מנת שזה יסגור את התיק נגדו. בנוסף, פעל מלכה להעלים את תיעודה של חקירת שווא זו, גם במחיר פגיעה בחקירה העניינית בעניינו של חסן.
התלונה מזכירה כי לאחר מכן, התבקש חסן על ידי עורך דינו באותה עת, רונאל פישר, לשלם למלכה את סכום השוחד, וכי חסן סרב וסיפר דבר זה לחוקרי מח"ש, דבר שהוביל לגילוי מעשים נוספים מסוג זה על ידי השניים.
מכבסים את הכביסה המלוכלכת בפנים
על אף הגשת תלונה כנד מלכה וכנגד השוטר רז חורש, הפרקליטים המלווים בתיק הורו לבחון את מעשיו של חורש רק על ידי בירור פנימי שיבצע חבריו ליחידה, ואת מלכה הורו לא לחקור כלל, למרות החשדות הכבדים המיוחסים לא. בכך, על פי התלונה, הפרקליטים ביצעו מעשה שיש בו חשד חמור לשיבוש הליכי המשפט.
בנוסף, מצויין בתלונה כי בשלב סיכום החקירה ולפני הגשת כתב האישום נגד חסן, הציגו סנגוריו מהלכים מסויימים בתיק החקירה שכללו עובדות לא נכונות כנגד חסן, בפרט עדות עד מדינה שלטענתם חסן כלל לא הכיר. לטענת סנגוריו, עדות שקרית זו נבעה מזיהום חקירה על ידי ערן מלכה. בתגובה, הפרקליטים המלווים ניסחו הצהרה אחידה לפיה מלכה לא זיהם את החקירה, וביקשו מעשרות חוקרי המשטרה בתיק לחתום עליה. זאת, במקום להביא לחקירת החשדות נגדו. לטענת באי כוחו של חסן, צעדים אלה של הפרקליטים גובלים בשיבוש הליכי חקירה ומשפט.
לגבי ניסוח כתב האישום, נטען בתלונה כי קיים פער חמור בין ניסוח כתב האישום נגד חסן, ובין הראיות המצויות בתיק בפועל. עוד נטען כי הפרקליטים ביקשו "להעצים ולנפח את כתב האישום כדי להשחיר את פניו של אלון חסן עוד בטרם משפט", זאת תוך מטרה לגרום לו להגיע עימם להסדר טיעון.
כך למשל, נטען כי הטענה המרכזית באישום הראשון נגד חסן, הנוגעת לפרשת "הופס-קליר", פרשת מכירת חומרי הניקוי, סתרה ראיות רבות, כולל מסמכים המכירה של החברות, שהגיעו לידי הפרקליטים. על כך נכתב בתלונה כי הפרקליטים ידעו מראש שהעובדות בכתב האישום הינן לא רק חסרות בסיס בחומר הראיות, אלא אף מנוגדות לחומר הראיות הקיים.
באשר להתנהלות המשפט עצמו, נטען כי במהלך המשפט העידו מטעם התביעה מספר עדים שבית המשפט חזר והזהיר כי עליהם לתת עדות אמת בבית המשפט. כך למשל, קצינה שנתנה עדות לפיה ערן מלכה כלל לא היה מעורב בחקירתו של חסן. בתלונה נכתב כי חובתם של הפרקליטים הייתה להפנות לבדיקת המשטרה כל עד החשוד במתן עדות שקר, בוודאי כאשר בית המשפט נאלץ להזהירו בשנית ממתן עדות שכזאת. אך הפרקליטים לא עשו זאת אלא נתנו גיבוי מלא לעדים הללו.
עוד נטען כי "חקר האמת לא עמד לנגד עיניהם של הפרקליטים במהלך ניהול התיק. אך ורק הרשעתו של אלון חסן עמדה כמטרת על בפני עצמה לנגד עיניהם, גם כאשר הראיות לאורך ולרוחב חייבו את המסקנה ההפוכה".
בתלונה צויין כי ישנן עשרות החלטות של בית המשפט בהן מדגיש בית המשפט שהפרקליטים מנסים פעם אחר פעם להחדיר ראיות פסולות לפרוטוקול הדיונים, ולהלך אימים על בית המשפט. בנוסף, קיימות התנצלויות של הפרקליטים במהלך המשפט על התנהגויות אלה מטעמם.
לטענת באי כוחו של חסן, התנהלות זו של הפרקליטים, במשפט שהיה בלב העין הציבורית, גרמה נזק עצום לאמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט.
בסיום התלונה, נכתב כי מסכת הדברים העולה בתלונה על התנהלות הפרקליטות, מעידה על כשל מערכתי עמוק, ולא על כשל נקודתי מזדמן. לטענת הפרקליטים, הפרקליטים שפעלו בתיק הצהירו כי קיבלו גיבוי מלא מהדרגים הבכירים בפרקליטות לכל אורך ליווי החקירה והמשפט. לכן, חזרו וביקשו באי כוחו של חסן מהיועמ"ש את בדיקת התלונה במהירות.
