רק 31% מהחרדים שבעי רצון מתפקוד מערכת המשפט, זאת לעומת 55% מהיהודים שאינם חרדים ו-63% מהערבים. בראיון לעורך העיתון 'משפחה' יוסי אליטוב, שהתקיים הבוקר (רביעי) בכנס המכון החרדי למחקרי מדיניות התייחסה שרת המשפטים איילת שקד לנתונים ואמרה: "אני חושבת שהמגזר החרדי צריך להרגיש מיוצג במערכת המשפט ואני גם עובדת בכך. צריך להגיד שהרבה שנים המגזר עצמו לא רצה להשתלב בה והשקעתי מאמצים רבים לאתר מועמדים למינוי. ככל שהמגזר עצמו יהיה יותר מיוצג במערכת, האמון שלו בה יגדל". בין היתר התייחסה שקד למינויה של חוי טוקר, חרדיה ליטאית מבני ברק, לשופטת החרדית הראשונה בבית משפט השלום. "אתם צריכים לדאוג שיותר חרדים יתמודדו למשרות שיפוט" קראה לקהל.
"כשנכנסתי לתפקיד שמתי לי למטרה לגוון את השופטים, בכל הערכאות", אמרה שקד והדגישה כי היא גאה על כך שהיתה מעורבת בבחירתם של 40% משופטי בית המשפט העליון. "כל שופט מגיע עם תפיסת עולם והיא נוצקת בפסקי הדין שלו. אי אפשר להתחמק מזה. צריך להגיד שהרבה שנים המגזר עצמו לא רצה לשתלב בה והשקעתי מאמצים רבים לאתר מועמדים למינוי. יש העדפה מתקנת לחרדים ואנחנו מקצרים עבורם את ההליך משנתיים שלוש לחצי שנה למינוי לשופט". עוד הדגישה שקד כי משרד המשפטים פעל לשילוב עובדים חרדים במרבית יחידותיו, והביאה תקווה כי משרדי הממשלה האחרים ילכו בעקבותיו, בין היתר תוך שימוש בהעדפה מתקנת.
שקד התייחסה גם לעתירתה של שדולת הנשים כנגד תוכנית "משפיעים/ות – חרדים לשירות הציבורי" בשל ההפרדה המגדרית הנהוגה בה בתהליך ההכשרה. בין היתר מתחה ביקורת על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים שהורה לשלב נשים בקורס שיועד לגברים בלבד, ושכבר היה בשיאו – באופן שאיים על עצם היכולת להשלימו. שקד מתחה ביקורת על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים לבטל את הקורס. "אני חושבת שהשופטת טעתה והמדינה ערערה. אני חושבת שזו חוסר הבנה גם של החברה החרדית וגם של תהליכים חברתיים שאנחנו רוצים שיקרו ושהם קריטיים לעתידה של המדינה. עובדה שבית הדין הארצי ביטל את צו הביניים שנתנה ואפשר את הקורס. גם העתירה של השדולה לבג"צ נדחתה על הסף. אם התנאי לצירוף חרדים לשוק העבודה זה שהקורסים יהיו נפרדים אני מוכנה לעמוד בתנאי הזה".
עוד נשאלה שקד לעמדתה בנושא גיוס החרדים, ואמרה כי היא סבורה שלא היה רצוי שבג"צ יתערב בנושא בשלב בו הוא נמצא. "אני חושבת שהגיוס של החברה החרדית לא צריך להיות בכפיה, זה צריך להיות הדרגתי. זה צריך להיות ביחד ולא בכפיה, וגם משרד הביטחון לא רוצה היום לגייס את כל החרדים בבת אחת. בגלל הניסיון שיש לי שר הביטחון בהחלט מתייעץ איתי והופעתי גם מול הועדה המקצועית שמבינה את החומר ויודעת לא ללכת עם הראש בקיר. מה שמתגבש זה משהו שהחרדים יוכלו לחיות איתו – אולי לא יהיו מאושרים ממנו. חוק שאני מקווה שיתמרץ אוכלוסיה חרדית שאינה לומדת להתגייס, ועל זה יש הסכמה גם עם חברי הכנסת החרדים. אני חושבת שאם נגיע למצב הזה שמי שלא לומד יתגייס זה יהיה מצב טוב בהרבה".
"לנו יש שמונה מנדטים ואיתם אנחנו מנסים לקדם את האג'נדה והערכים לשמם נבחרנו" השיבה לשאלה האם היא סבורה שמפלגת הבית היהודי תצליח לקדם את פסקת ההתגברות. "יש לנו שלושה משרדים חשובים, חקלאות, חינוך ומשפטים – במשרדים הללו אנחנו עובדים בשביל כלל הציבור אבל גם מקדמים את הערכים לשמם נבחרנו. וחלקם זה להסיט את מערכת המשפט מכיוון אקטיביסטי לכיוון שמרני יותר. עשיתי את זה בשלוש השנים האחרונות באמצעות מינוי שופטים, ובית המשפט העליון היום הוא אחר מזה של לפני 3 שנים. אבל בסופו של דבר צריך לדעת שאנחנו מוגבלים ואין לנו 61 מנדטים". עם זאת הדגישה: "הסיעות החרדיות שותפות לנו באופן מלא".
