רמזים ראשונים לעתיד המכרז על מפעלי ים המלח: המלצות הצוות לבחינת פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת הזיכיון של כי"ל במפעלי ים המלח הוגשו אתמול (רביעי) לשר האוצר. אם ההמלצות יתקבלו, יש אפשרות שכי"ל תאבד את הזיכיון מוקדם מן הצפוי. מחברי הדו"ח מבקשים לשמר את המצב בו משאב הטבע החשוב בישראל מוחזק בידיים פרטיות, אך מציעים להקים אופציה ציבורית שתמנע מהחברות לכפות מחיר נמוך על השימוש במשאב.
על פי המלצות הצוות, על הממשלה לנסות ולהקדים את תום תקופת הזיכיון של כי"ל בים המלח (הקבוע היום לשנת 2030) ועל ידי כך ליצור יציבות וודאות לחברה שתזכה בזיכיון ותמנע מצב שבו המחזיקה כיום בזיכיון (כי"ל) תנצל את תקופת הזיכיון שנותרה כדי להשיא רווחים מהירים על חשבון השקעה ארוכת טווח באגם ובמפעלים.
מחברי הדו"ח ממליצים לממשלה כי מפעלי ים המלח יוחזקו בידיים פרטיות שיקבעו באמצעות מכרז. הזוכה במכרז תקבל זיכיון לתקופה של 30-40 שנה, באופן התואם את ההשקעות הנדרשות לתפעול המפעלים ולשמירה על האגם. עם זאת הם ממליצים כי הממשלה תקים בהקדם חברה ממשלתית שתהיה מוכנה לקחת את הבעלות על המפעלים במידה ולא תימצא החברה שתעמוד בתנאי המינימום של המכרז לרבות מחיר המינימום שיקבע בו. בשיטה כזו מבקשים מחברי הדו"ח למנוע מצב שבו הקופה הציבורית לא תקבל מחיר הוגן עבור הזכות לכרות בים המלח. מחברי הדו"ח לא מתייחסים באופן מפורש למניית הזהב שמחזיקה היום המדינה בכי"ל ומאפשרת לה למנוע את מכירת החברה לגורם עוין למשק הישראלי.
עוד ממליצים מחברי הדו"ח לצמצם את השטחים הכלולים בזיכיון ולקבוע דרישות ברורות יותר מהזיכיון שבו מחזיקה כי"ל היום בכל הקשור לשמירה על ערכי הטבע בים המלח, שמירה על מפלס המים באגם ובבריכות האידוי והשימוש הנרחב שעושה החברה במי תהום. מחברי הדו"ח מתייחסים באפן ממוקד לנושא הכרייה בהר סדום ומציעים לוותר בשלב זה על האפשרות הזו מחמת הפגיעה האפשרית בנוף ובסביבה כתוצאה מכריה בהר סדום.
בנוסף ממליצים חברי הועדה להתנות את הזיכיון בהפעלת תכנית קציר המלח שנועדה למנוע עלייה במפלס המים בבריכה הצפונית שעל גדותיה ממוקמים בתי המלון ואותם היא מאיימת להציף. כיום מפעילה כי"ל את התכנית קציר המלח באופן חלקי כשרוב המלח שנקצר אינו מוחזר לחלק הצפוני של האגם, אלא מצטבר להר מלח ענק הפוגע בנוף של ים המלח.
ביחס למחיר האשלג (המחצב העיקרי המופק מים המלח) ממליצים מחברי הדו"ח כי הממשלה תקבע רף מחיר מינימלי שימנע איבוד הכנסות לקופה הציבורית ובמקביל יקבעו תנאי סחר הוגנים לצרכני האשלג בישראל.
על פי ההערכות המצורפות לדו"ח הרוכשות הפוטנציאליות המרכזיות למפעלי ים המלח הן חברות כרית האשלג המרכזיות בעולם. מלבדן יכולות להתעניין במכרז גם חברות שהן צרכניות של אשלג, חברות העוסקות בכריית מחצבים אחרים וקרנות אחזקה שיבקשו להשיא רווחים מהירים ולמכור את הזיכיון לאחר מספר שנים. על פי ההערכה, מאחר ועלויות כרית האשלג בים המלח נמוכות בהשוואה לאתרי כריה אחרים המבוססים על מכרות תת קרקעיות, זכייון הכריה בים המלח יכול להיות אטרקטיבי מאוד לשחקנים שונים בשוק.
כאמור דו"ח הועדה פורסם אתמול והוגש לשר האוצר. בשלב זה נכנס הדו"ח לתקופה של שבועיים להערות הציבור ואחריהן יצטרך שר האוצר לקבל או לדחות את מסקנות הדו"ח. אם יקבל את מסקנות הדו"ח יוקמו במשרד האוצר מספר צוותי עבודה שיפעלו לביצוע המסקנות השונות של הדו"ח ולהכנת הקרקע למכרז חדש על זיכיון ים המלח כבר בשנים הקרובות.
