ממשלת ישראל צפויה למנות היום (ראשון) הרכב ועדה חדשה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. ברקע, הוויכוח המתוקשר האם יש להאריך את כהונתו של מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך בשנה נוספת או למנות מפכ"ל חדש וזאת על רקע החשדות הפליליים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשיות שונות. עוד צפויה לאשר הממשלה את תיקון חוק יסוד הממשלה להאצלת הסמכות להכרזת מלחמה, לידי פורום הקבינט המדיני-ביטחוני.

הצעת ההחלטה שתעלה מחר על שולחן הממשלה עוסקת במינויים לתפקידים בכירים על ידי הממשלה או ראש הממשלה, מינויים שייעשו לאחר בדיקה מקדמית של ועדה מייעצת. התפקידים הבכירים אליהם ההחלטה מתייחסת הם מינויי רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. חברי הוועדה מתמנים על ידי הממשלה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ועל פי מפתח בעלי התפקידים בהם שופט בדימוס של בית המשפט העליון בתפקיד יו"ר הוועדה, נציב שירות המדינה, ושני אנשי ציבור. הוועדה מתמנה למשך כהונה של שמונה שנים ללא אפשרות להאריך את תקופת כהונתה. לוועדת המייעצת צפויים להתמנות כחברי ועדה השופט בדימוס אליעזר גולדברג, רו"ח איריס שטרק, תא"ל במיל' וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, יעקב נגל, ונציב המדינה אהוד פראוור אשר מתמנה לוועדה מתוקף תפקידו.

השופט בדימוס גולדברג כיהן כשופט בית המשפט העליון משנת 1984 ועד שנת 1998. לאחר מכן שימש גולדברג בתפקיד מבקר המדינה וניב תלונות הציבור עד שנת 2006. בשנים 2008 עד 2013 כיהן כנציב תלונות הציבור על שופטים.

שטרק שותפה במשרד רואי חשבון שטרק את שטרק רו"ח ומכהנת במספר גופים ציבוריים. חברה בהנהלת IAPA ארגון עולמי של חברות בתחום הייעוץ החשבונאי והעסקי, חברה בוועדת שירות המדינה, חברה בוועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה ובוועדת המשנה לעניינים ביטחוניים, חברה במועצה המייעצת למפעל הפיס ועוד. סביב מינויה נשמעו טענות כי היא מקורבת לראש הממשלה ולחברי ליכוד ומקושרת למשרדי הממשלה באופן עסקי.

איריס שטרק (צילום: מתוך ויקיפדיה).

ממשרד המשפטים נמסר לאתר ynet שבדק את הנושא כי "הגורמים המשפטיים במשרד רה"מ בדקו את כל הסוגיות הנטענות, ולא מצאו מניעה במינויה של הגב' שטרק לוועדת הבכירים. הצעת ההחלטה וחוות הדעת המשפטית אושרו על ידי משרד המשפטים".

תא"ל במיל' נגל שימש בעברו כראש המטה לביטחון לאומי מינואר 2016 ועד למרץ 2017 תחת נתניהו. נגל משמש היום בין השאר כדירקטור ויו"ר ועדת ההשקעות של חברת BLUE CHAIN. גם כלפי נגל נשמעו טענות כי הוא מקורב לראש הממשלה.

הסמכות להכרזה על מלחמה – לא של ראש הממשלה ושר הביטחון לבדם

הממשלה תאשר גם את האצלת הסמכות להכרזה על מלחמה לידי הקבינט המדיני ביטחוני. ביום רביעי בשבוע שעבר החליט הקבינט המדיני ביטחוני לבטל את הסעיף המעניק סמכות לראש הממשלה ולשר הביטחון להכריז מלחמה במקרים מיוחדים וקבע כי הסמכות תהיה בידי פורום הקבינט.

בסוף חודש אפריל אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את תיקון החוק המעביר את סמכות ההכרזה למלחמה לקבינט מהממשלה. בתוך הניסיון אותו הוביל יו"ר סיעת יש עתיד וחבר ועדת החוץ והביטחון ח"כ עופר שלח לאפשר מצב בו רק חלק מפורום הקבינט יידרש להכריז מלחמה, הוכנס ברגע האחרון לסעיף תוספת הקובעת כי "בנסיבות קיצוניות" תעמוד הסמכות להכריז מלחמה בידי שר הביטחון וראש הממשלה לבדם. בעקבות ביקורת ציבורית נוקבת ועבודה נמרצת מאחורי הקלעים החליט הקבינט לבטל את הסעיף המיוחד וקבע כי הסמכות תעמוד בידיו. המצב החדש אינו קובע מינימום משתתפים בפורום הקבינט אך הוא מחייב לזמן את כל המשתתפים.