בצל החוסר במדיניות עקבית, הודיעה אמש (ראשון) המדינה כי תעניק מעמד (מסוג 5/א) מטעמים הומניטריים ל-300 מבקשי מקלט סודנים יוצאי חבל דרפור, חבל נובה והנילוס הכחול – מקומות בהם התרחש רצח עם. הודעת המדינה היא תגובה לעתירות בג"ץ, שדרשו להכריע בבקשות של כלל מבקשי המקלט יוצאי סודן או להעניק להם מעמד פליט קבוצתי. המעמד החדש זהה לשל אדם המוכר כפליט, ויאפשר למבקשי המקלט לעבוד ולקבל זכויות סוציאליות כמו ביטוח בריאות. כמו כן, המעמד יקנה להם אישור לצאת מישראל ולחזור.

מוקדם יותר השנה, המדינה העניקה מעמד ל-500 לדרפורים, בשתי פעימות וכמו בפעמים הקודמות, גם הפעם  המדינה לא פרטה כיצד ייקבעו הקריטריונים ומדוע הוחלט לתת מעמד לקבוצה קטנה ולא לכל הדרפורים בישראל. 2,500 מבקשי מקלט מדרפור ומחבל נובה ממתינים להכרעה בבקשותיהם מזה שנים רבות.

ביולי 2017 התקבלה ההחלטה הראשונה להעניק ל-200 דארפורים מעמד "מטעמים הומניטאריים". לפני כן ממשלת אולמרט, שהעניקה מעמד פליט ל–600 הדארפורים הראשונים שנכנסו לישראל. פרט לקבוצה זו, ישראל הכירה עד כה בפליט אחד נוסף בלבד מסודאן, גם כן בלחץ היועמ"ש.

בתשובת המדינה לבג"ץ מצוינות הסיבה להחלטה זו, ובמרכזן העובדה שהמדינה נכשלת בגיבוש מדיניות כוללת. הסאגה האחרונה, בה חזר בו ראש הממשלה נתניהו ממתווה שסוכם עם נציבות האו"ם לפליטים יום לאחר שנחתם ולאחר מסיבת עיתונאים מתוקשרת עם שר הפנים דרעי. בהמשך, וגם את זה מציינת המדינה כסיבה להחלטה, קרסו ההסכמים עם המדינות אוגנדה ורואנדה, אליהן היו אמורים להיות מגורשים מבקשי המקלט.

בסעיף 7 בתשובת המדינה, מצוי רמז לשלב הבא בסיפור "במסגרת גיבוש המדיניות הכוללת" כותבת המדינה, "בימים אלה מוסיפים המשיבים לקיים בדיקה של חלופות לטיפול בנושא מסתננים ומבקשי מקלט בישראל לצורך גיבוש מדיניות עדכנית ולשם כך מקיימים מגעים עם גורמים רלוונטיים, המצויים בשלביהם הראשונים. כמו כן, נערכת בין היתר, בחינה של תמונת המצב בכללית בסודן והמשמעויות הנגזרות מכך."