רמת הרווחה בישראל התדרדרה לעומת מקבילותיה ב-OECD במהלך 20 השנים האחרונות. כך עולה מדו"ח של יואל נווה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר. על פי הדו"ח שבוחן את רמת הרווחה בישראל באמצעות מודל של החוקרים ג'ונס וקלנאו (Jones and Klenow), רמת הרווחה בישראל עלתה בין השנים 1995-2014 בכ-67% בלבד לעומת עליה של כ-100% בקרב מדינות ה-OECD. עיקר ההאטה בעליית מדד הרווחה נרשמה בין השנים 2003-2005.
אם עד כה נהוג היה לבחון את רמת הרווחה באמצעות הצמיחה של התוצר, הפעם בוחר הכלכלן הראשי להציג מדד מורכב ומשוכלל יותר שפותח על ידי ג'ונס וקלנאו בשנת 2016 תחת השם "רווחה המתבטאת בצריכה" (Consumption Equivalent Welfare). המדד בוחן ארבעה אלמנטים המושווים למצבם בארה"ב ומשוקללים למדד רווחה אחד: רמת הצריכה, תוחלת החיים, הפנאי ורמת אי-השוויון. ארבעת המדדים הללו מקבלים כל אחד משקל שונה, המחושב על פי התועלת המופקת מהם בכל מדינה עבור פרט דמיוני שזכה לשם "רולס" (Rawls) על שם הפילוסוף ג'ון רולס. הכלכלן הראשי מבהיר כי המדד המדובר לא מושלם, מאחר והוא מתעלם מאלמנטים רבים הנוגעים לרמת הרווחה, אבל יש בו כדי לתת תמונה מהימנה יותר מהמדדים שהיו נהוגים עד כה.
על פי המדד החדש מסיק הכלכלן הראשי כי רמת הרווחה בישראל מתקרבת לזו של ה-OECD ברמה גבוהה יותר מרמת התוצר לנפש. בעוד שרמת התוצר בישראל עמדה בשנת 2014 על 87% מממוצע מדינות ה-OECD, רמת הרווחה עמדה על 92%. בעוד שתוחלת החיים הגבוהה בישראל מושכת את מדד הרווחה כלפי מעלה, רמת הצריכה הנמוכה ומספר שעות הפנאי המועט, שכן בישראל שבוע העבודה מהארוכים במערב, מושכים את המדד כלפי מטה.
מצד אחד טוען הכלכלן הראשי כי מדד הרווחה בישראל צמח בשני העשורים האחרונים ב-67% בזמן שהתוצר לנפש צמח ב-27% בלבד. כלומר, היחס בין התוצר למדד הרווחה נמצא בשיפור משמעותי. מנגד מעלה הכלכלן הראשי את הנתון שבמהלך שני העשורים האחרונים מדד הרווחה בישראל עלה ב-67%, בזמן שבמדינות ה-OECD המדד הכפיל את עצמו. כלומר, רמת הרווחה בישראל עולה בקצב מהיר ביחס לעליה בתוצר לנפש אבל בקצב איטי ביחס לכלכלות אחרות. נקודה נוספת שמעלה הכלכלן הראשי נוגעת לכך שבשנת 1995 היה מדד הרווחה בישראל גבוה בממוצע ה-OECD בכ-2 נקודות האחוז.
את הצמיחה האיטית במדד הרווחה בישראל ממקד הכלכלן הראשי לתקופה שבין 2003-2005 שם לטענתו נרשמה ירידה של הכנסות משקי הבית כתוצאה מאוחרת של משבר ה"דוט קום" שהתרחש בעולם בשנת 2000. הכלכלן הראשי נמנע מלציין כי בשנת 2003 יצאו לדרך שורה של רפורמות שהנהיג שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, שעיקרן צמצום ההוצאה הציבורית והקצבאות, צעדים שפגעו בעיקר בשכבות החלשות.
בסיכומו של המאמר טוען הכלכלן הראשי כי המפתח לעלייה במדד הרווחה בישראל טמון בהגברת הפריון. בעוד שהעלייה בשיעור התעסוקה פוגעת כביכול במדד הרווחה מפני שהיא מורידה את רכיב הפנאי, עליה בשכר תביא לצריכה מוגברת. לכן יש למקד את המאמץ בהעלאת הפריון שתתרגם את שיעורי התעסוקה הגבוהים לעליה בשכר ובצריכה.
