דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט"ו בחשון תשפ"ב 21.10.21
24°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 23°אילת
  • 21°טבריה
  • 15°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה ועבודה

נלחמים בהתעמרות / נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה: יש לחוקק חוק נגד התעמרות בעבודה

סובלים מיחס משפיל מהבוס, דרישות לא סבירות, משימות לא מתאימה או פיקוח פולשני? כנראה שמתעמרים בכם בעבודה, והחדשות הרעות הן שכרגע אין שום חוק שמגן עליכם

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט-לבנה (צילום: ליאב פלד)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"התעמרות בעבודה גורמת לפגיעה בכבוד האדם. העובדה היא שניתן כבר להתייחס להתעמרות בעבודה כאל תופעה ולא מקרים בודדים" אמרה אמש נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה, בכנס של לשכת עורכי הדין באילת, והביעה תמיכה בחקיקה כנגד התופעה. "מי שחשוף להתעמרות בעבודה, עלול לסבול מפגיעה חמורה באיכות החיים שלו ושל משפחתו".

"גם במקרה של חוק הטרדה מינית, היו כאלה שטענו שמדובר בחקיקה קיצונית מדי, אבל יש לחוק הזה חשיבות. לפני החוק להטרדה מינית, התייחסו לנושא רק במסגרת שוויון הזדמנויות בעבודה. מה שעשה החוק הזה זה לקבוע מפורשות שהטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם וכך יש עילה עצמאית שניתן לתבוע בעטיה". לדברי וירט לבנה, בעוד שחלק מהמשפטנים והמחוקקים סבורים כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא בסיס מספיק למניעת התופעה, לאורך השנים הוגשו מספר הצעות חוק במטרה להגדירה ולאסור עליה, בין היתר זו של ח"כ מירב מיכאלי בכנסת הקודמת – אולם הכנסת טרם חוקקה חוק בנושא בפועל.

התעמרות במקום העבודה, אילוסטרציה. צילום: פלאש 90.

מה שמאפיין התעמרות, הסבירה וירט-לבנה, זה שהיא אינה מקרה חד פעמי, 'יציאה המהכלים', אלא התנהגות חוזרת ונשנית. "מי שיצטרך להתמודד עם פרשנות החוק אלו בתי הדין לעבודה. אם קוראים את החוק, רואים שנלקחו דברים רבים וכמעט הועתקו מהחוק נגד הטרדה מינית. לדעתי, כשתתקבל ההצעה, זה יחולל שינוי משמעותי. בהיעדר חקיקה – בתי הדין נעזרים בכלים שיש ברשותם. הכלי המרכזי הוא עוגמת נפש, וזה נעשה בצורה עקיפה".

לדבריה בתי הדין התמודדו עם מספר תביעות לפיצויים בעקבות פיטורים שנעשו שלא כדין, אבל כל עוד אין חוק המגדיר את תופעת ההתעמרות, בתי המשפט מצויים בקושי להגן על עובדים אלו. "היה פסק דין בנצרת, בו בית הדין האזורי קבע שמגיע פיצוי על האופן שבו התנהגו כלפי אדם. המנהל הישיר שלו התנכל לו ומאחר ואין עילת תביעה נגד המתנכל אלא רק נגד המעסיק, בית הדין האזורי לא יכול היה לחייב את המתנכל בפיצוי. דוגמא נוספת: ממונה שהתנהלה מול כל הכפיפים שלה בדרך של השפלות ובית הדין האזורי קבע שהתנהלותה בעייתית ולא תקינה ולכן בית הדין התייחס לעילת ההתעמרות באופן עקיף. אם החברה המעסיקה מודעת להתנכלות, ניתן לחייב אותה בפיצוי. במעון ראש הממשלה (מני נפתלי, נ.צ.כ), בית המשפט קבע שהעובדים היו נתונים להעסקה פוגענית אולם מאחר שאין עילה שעומדת בפני עצמה, דובר על חוסר תום לב, עוגמת נפש ופגיעה בכבוד האדם. פיצוי על עוגמת נפש ניתן רק במקרים חריגים וכאן, נפסקו לטובת מני נפתלי 80 אלף שקלים, נגד אליהו 65 אלף שקלים וגם נגד החברה הקבלנית המעסיקה. בדוגמא אחרת, עובדת שמנהלה החליט להוביל אותה לסיטואציה שתגרום לה להתפטר, כמו מתן 'עבודות שחורות' ופיקוח יתר, טענת ההגנה של המעסיקה היה משבר חריף עם העובדת. בית הדין האזורי קבע שהמעסיקה בחרה בדרך של חוסר לב ושרירות.

"יש גם מקרים בהם בית הדין האזורי מנתח את התגובות וקובע שלא מדובר בהתנכלות, אלא ב'התנהלות נוקשה'. הבסיס לתביעה הוא קודם כל הוכחה עובדתית של התעמרות שאין חולק עליה. התעמרות במסגרת העבודה. ברור שיש עדיין עבודה רבה לבתי הדין בהקשר הזה, ובית הדין הארצי טרם אמר את דברו בנושא".

עו"ד ארנה לין שהיתה שותפה לח"כ מירב מיכאלי בניסוח הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה אמרה: "חשבנו מה יהיה השירות הטוב ביותר לעורכי דין והחלטנו שצריך לאפיין את ההתנהגות: יש התעמרות ויש התנכלות, ואלה דברים מאוד מוגדרים. בהצעת החוק יש רשימה של התנהגויות – התנהגות שחוזרת מספר פעמים ויש בה כדי ליצור סביבת עבודה עוינת. להבדיל מהצעות חוק אחרת, רצינו לאפיין את ההתנהגות: שיבוש יכולת לבצע תפקיד, כולל דרישות בלתי סבירות והטלת משימות שאינן תואמות לתפקיד, פעולות שיש בהן להוביל לבידוד מקצועי וחברתי של אדם. אם אתה מושיב עובדת בחדר ומשקיף עליה כל הזמן, זה בעייתי. מצד שני, יכולה להיות סיטואציה של מעסיק שיכול להעיר לעובד שלו ולבוא בדרישות מבלי 'להתעמר' –  התנהגות דורשנית איננה התנהגות דורסנית". לדבריה, שלושה ימים טרם הדיון בהצעת החוק קיבלה טלפון מלשכתו של נתניהו, שהיה אז שר האוצר, בה נאמר לה שההצעה אינה מגובשת מספיק – ומאז החוק תקוע.

עו"ד ארנה לין, ארכיון. (צילום: ארז רביב)

"חייבים לעקור מהשורש את תופעת ההתעמרות" אמרה עו"ד נעמי לנדאו, אשר ייצגה את מני נפתלי בתביעתו כנגד מעון ראש הממשלה. "אתם לא יודעים כמה קשה להוציא ממישהו שמגיע אליך למשרד, מתיישב, נראה מעולה ואמור להגיד 'אני קורבן'. אדם לוקח לעצמו את האשם אליו, הוא הביא את זה על עצמו או לא עשה מספיק וזה לא נכון. הנקודה הראשונית של מוטרד או מנוכל תעסוקתי זה אדם שמכיר בזה שהוא קורבן, אדם שאין עליו שום אשם. זה התהליך שעברתי עם מני נפתלי".

"אנחנו רק בתחילת הדרך" הוסיפה, "לא מכירים בקיומו של המטריד כמי שעומד לדין ואני חושבת שכאן צריך לבוא שינוי. כשמדברים על התנכלות תעסוקתית, החוק לדעתי מוקדם מדי. צריך לצקת בו תכנים נוספים. אנחנו נמצאים עדיין בלקונה מבחינת החוק. אני מאמינה שאם בית הדין הארצי לעבודה ירים את הכפפה, ואני מוכנה לנדב רעיונות, תימצא הדרך שבה יהיה טיפול באותו עובד רעיל – שיכול, אגב, להיות בעצמו עובד מצטיין – אבל הוא פוגע בסביבתו. אם בתי הדין יתגייסו, נגבש את הגבולות מה מותר ומה אסור בתחום הזה. צריך לחנך מגיל קטן להתנהגות שאינה מתעמרת. הילדים שלנו חווים התעמרות על בסיס יומי, בבית הספר ובצבא. כשהם מגיעים לעבודה, הם כבר 'מבושלים' לגבי איך אפשר להתעמר".

"לא כל מקרה הוא התעמרות", סיכמה השופטת לבנה. "כשמדובר על יחסים במקום העבודה, זה נושא מורכב לבחינה. נתקלנו בזה גם בחוק להטרדה מינית, זה ניצול או לא ניצול, רומנטי או לא. גם במקרה הזה, צריך לחנך מגיל צעיר איך לדבר ולהתנהג אחד עם השני. מניחה שלאחר שהחוק ייכנס לתוקף, נוכל לבנות נורמות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על חברה ועבודה:
עובדי טלדור מזהירים: מבחני הנהיגה בחולון ודרומה יושבתו החל מיום רביעי
עובדי AIG שובתים: לא יינתן היום (א') מענה טלפוני ללקוחות
הסתדרות המעו"ף לרשויות: "אין לפגוע בעובד שמחליט לא להתחסן"
תגובות