ה-OECD מזהיר מפני התרחבות האי-שוויון, שעלולה לסכן את הסדר החברתי במדינות רבות – כך עולה מדוח שפרסם אתמול (רביעי) הארגון. בעוד הנתונים על ישראל יחסית חיוביים, הדוח בכללותו מראה כי פירות הצמיחה במדינות הארגון איננה מתחלקים באופן שווה, תוך ציון שחיקת מנגנוני הרווחה. עורכי הדוח ממליצים על מספר צעדים, ביניהם הגדלת המיסוי על ההון, השקעה בשירותים ובתשתיות, הקטנת המע"מ וחיזוק העבודה המאורגנת.

"יותר מאמצים נדרשים כדי להפוך את הצמיחה הכלכלית לעלייה בתנאי החיים של כולם" נכתב בדוח, תוך ציון החשש כי רמות אי השוויון במדינות הארגון הפכו לסכמה ממשית לסדר החברתי הכלכלי באותן המדינות. לגבי ישראל, הנתונים אותם הציג בדו"ח דווקא חיוביים יחסית. השכר החציוני, שמביע את השכר שמחצית האוכלוסייה מרוויחה יותר ממנו ומחצית פחות, נמצא במגמת עליה, בניגוד למדינות רבות אחרות ב-OECD. בין השנים 2007-2010 הייתה עלייה מתונה בשכר החציוני בישראל, אך מאז שנה זו עלה קצב הגידול כמעט פי תשע.

"אי השוויון פוגע באמון של חלקים גדולים באוכלוסיה בשוקים החופשיים, וביכולת להביא לאי יציבות מקרו כלכלית בטווח הארוך" טוענים כותבי הדו"ח. נראה כי ארגון ה-OECD, בדומה לקרן המטבע, קוראת להגדלת הכנסותיהם של העניים ביותר בחברה, מתוך חשש כי המשך מגמת הגידול ברמות אי השוויון תביא להתגברות ההתנגדות לסדר החברתי-כלכלי. "רמות גבוהות של אי שוויון מערערות את אמון הציבור בממשלות והמוסדות, עשויים להביא לתנועת נגד לגלובליזציה ופתיחות, כפי שניתן לראות במדינות שונות ב-OECD" כך בדו"ח.

"משקי בית בעלי הכנסות גבוהות נהנו מעליה בתנאי חיים והכנסתם, ברמה גבוהה משמעותית מאלו של בעלי ההכנסה הבינונית והנמוכה. לעומת אלו במעלה הפירמידה, משקי בית בתחתית הסולם סובלים מקיפאון בשכר" כך נכתב בדו"ח. כותבי הדו"ח טוענים כי הסיבה המרכזית לעלייה ברמות אי השוויון במדינות הארגון היא שחיקת השירותים הציבוריים ומערכות הרווחה באותן המדינות. "מוביליות חברתית נפגעת על ידי פגיעה בגישה לשירותי בריאות, חינוך ותחברוה ציבוריים איכותיים", דבר שפוגע באמון הציבור בכך שהשוק החופשי פועל לטובתם, כך על פי כותבי הדוח.

כך, מציעים בארגון הרחבת ההשקעה הציבורית באותם השירותים. "להשקיע באנשים ואזורים שהושארו מאחור דרך השקעה בחינוך הציבורי, הגדלת הנגישות של כלל חלקי האוכלוסייה למערכת בריאות ציבורית, דיור ותשתיות" כך נכתב בדוח. השקעה בשירותים ציבוריים מביאה לנגישות גבוהה יותר של כלל חלקי האוכלוסיה לחינוך ובריאות איכותיים. מצב זה מצמצם את ההוצאות הנדרשות למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה, ובכך מפנה חלקים גדולים יותר מההכנסות להשקעות נוספות. כמו כן, השקעה ציבורית בשירותים איכותיים מבטיחה את גישתם הבלתי תלויה של כלל האכלוסיה לשירותי חינוך ובריאות איכותיים.

בנוסף מציעים ב-OECD לבצע רפורמות במערכת המיסוי, ובעיקר העלאת מיסוי על הכנסות מהון. "הגברת הפרוגרסיביות של מערכת המיסוי צריכה להתבטא גם במיסוי יעיל יותר של הכנסות היחידים מהון" כך נכתב. בישראל, מדובר בהחלת מס על ההון, בניגוד למס על הכנסות מעבודה בלבד. מיסוי זה נוגע לבעלי ההכנסה הגבוהה בעיקר, היות והכנסות מהון, כמו נדל"ן ונכסים פיננסיים, נוטות להיות מרוכזים אצל בעלי ההכנסות הגבוהות.

הצעה נוספת למדיניות העולה מהדו"ח היא שינוי במבנה המע"מ. מס זה נחשב לרגרסיבי, היות והוא מוטל באופן אחיד על בעלי הכנסה גבוהה ונמוכה כאחד. ב-OECD ממליצים להקטין את המידה שבה בעלי ההכנסה הנמוכה נאלצים לשלם מיסים מסוג זה. "רפורמות נוספות במע"מ דרושות להביא לצמצום אי השוויון" כך נכתב. "מתווי המדיניות צריכים לקחת בחשבון את הפרוגרסיביות של מבנה המיסוי בכללותו כדי להביא לעלייה ברמת הפרוגרסיביות".

בנוסף, מציעים כותבי הדוח לחזק את העבודה המאורגנת במדינות החברות, במטרה לדחוף להעלאות שכר גבוהות יותר. "הסכמים קיבוציים יכולים להביא לצמצום רמות אי השוויון, וניתן לקדמם על ידי ארגונים חברתיים בעלי בסיס חברות רחב". עם זאת, במקרים בהם איגודי העובדים אינם חזקים מספיק כדי להביא לשינויים עמוקים בהכנסות, מציעים הכותבים לממשלות להשתמש בצווי הרחבה להסכמים נקודתיים. "במקרים בהם אין בסיס רחב לחברות בארגונים, דרך נוספת להביא לכיסוי רחב של הסכמים קיבוציים הוא שימוש בכלים של הזרוע המבצעת להרחבת אותם הסכמים מעבר לחברי אותם הארגונים לכלל העובדים בענף".