"אני חי את משטרת ישראל כבר ארבעים שנה, שוטר במשטרת ישראל וחלק מצמרת מקבלי ההחלטות במשטרה, ואני חי את האוכלוסייה הערבית. אני יודע וכואב את כאבה של החברה הערבית – זו החברה שלי, ואני גם יודע שמשטרת ישראל עושה הכל כדי לפתור את הכאב הזה", אמר לנו השבוע ניצב ג'אמל חכרוש, מפקד המנהלת לשיפור שירותי המשטרה במגזר הערבי והניצב המוסלמי הראשון במשטרה. במילותיו, בטון דיבורו ובמבט בעיניו ניכר שכל רעיון ופעולה שהוא בוחר להוביל במשטרה נעשית מעומק ליבו.

"האלימות לא מדלגת על אף חצר, על אף רחוב על אף אחד, היא משתרשת בכל מקום וצריך למגר אותה" קובע חכרוש. נושא האלימות בחברה הערבית הוא אכן צעקתם הגדולה של אזרחי המדינה הערבים, וכשחכרוש קובע כי האלימות מגיעה לכל חצר, הוא אומר זאת מניסיונו האישי. כחצי שנה לאחר שמונה למפקד המנהלת נורה אחיינו ענאן חכרוש למוות בעת ששהה ברכבו בסמוך לסניף הבנק בכפר. הרצח בוצע על ידי בן 17 מהכפר והמניע אינו ידוע. "נשק בחברה הערבית הוא מחלה שצריך למגר אותה. אין יום שלא תופסים נשקים וכנראה שזה לא מספיק, עדיין יש ואנחנו נמשיך בדרך הזו. הקלות בשימוש בנשק בסכסוכים קטנים כגדולים בחברה הערבית זו המחלה הגדולה ביותר".

חכרוש, בן 61, יליד כפר כנא ומתגורר שם עד היום. הוא אב לארבעה ילדים, בנו בפרקליטות מחוז חיפה, שתיים מבנותיו מורות בבית ספר וביתו השלישית שוטרת באזור עירון בואדי ערה. הוא התגייס למשטרה ב-1978 כסייר בתחנת חדרה, התקדם לתפקיד קצין סיור בתחנה והמשיך לתפקידים שונים, בהם מפקד תחנת עפולה, מפקד תחנת נהריה במהלך מלחמת לבנון השנייה, מפקד תחנת זבולון וסגן מפקד מרחב חוף.

בזמן מבצע צוק איתן מונה חכרוש לממלא מקום מפקד מחוז חוף. זה היה תפקידו האחרון טרם התמנה למפקד המנהלת. הוא מתאר את התקופה כתקופה מאתגרת במיוחד: "צוק איתן השפיע ישירות על האוכלוסייה ששירתי אותה. בתור מפקד מחוז באזור ואדי ערה עם כל ההפגנות והתהלוכות בכל הכפרים הערביים, הוכחנו שאין מחיר להידברות, לפני ותוך כדי. לראייה, למרות כל ההפגנות והתהלוכות  – הפרות סדר משמעותיות לא היו, חסימות כבישים לא היו אפילו לדקה אחת, וזה כתוצאה מעבודה בשותפות עם מנהיגי הציבור הערבי שם. זו ההוכחה שזו הדרך לעבוד – ביחד עם האוכלוסייה".

ג'מאל חכרוש (במרכז) בטקס קבלת דרגת ניצב (צילום: דוברות המשטרה)

בשנה שעברה מונה חכרוש למפקד המינהלת לשיפור שירותי המשטרה במגזר הערבי, והיה למוסלמי הראשון במשטרת ישראל בדרגת ניצב. המינהלת פועלת להקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים, לחיזוק הקשר בין המשטרה לקהילה במגזר ולעידוד גיוס צעירים ערבים למשטרה. "כל פעילויות המינהלת מוכוונות להביא לפתרון משבר האמון בין האזרח הערבי לשוטרים, להוריד את האלימות בחברה הערבית ולספק את הדבר החשוב ביותר לאזרח הערבי – הביטחון האישי", אומר חכרוש, "זה המצרך הכי יקר לאזרח, לא משנה איזה, כל הפעילויות שלנו מוכוונות כדי לספק את הביטחון."

מאמין בשינוי מבפנים

מבחינתו את נגע האלימות צריך למגר מהשורש, והאחריות לכך היא של גורמים רבים. את השינוי הוא מתווה באמונה גדולה שרק מבפנים ניתן לשנות את המציאות, באמצעות קירוב לבבות ועשייה משותפת. הידברות עם האוכלוסייה היא ה'אני המאמין' שלו. תפישה המובילה את דרכו לאורך כל שנותיו במשטרה מאז היה אחד השוטרים המוסלמים הראשונים ועד היום, בתפקידים זוטרים ובתפקידים בכירים. לאורך השיחה הוא חוזר ואומר כי המדד האמיתי מבחינתו כמפקד במשטרה הוא לא הערכת מפקדיו, אלא הערכת האזרחים למענם הוא פועל.

שוטרים מתחנת רהט (צילום: אינסטגרם משטרת ישראל).

השיחה עמו לאחר שתי פרשות 'חמות' שהסעירו את מערכת היחסים הרגישה בין המשטרה לציבור הערבי – החשד (שעדיין נבדק) כי ג'עפר פרח, מנהל מרכז 'מוסאווה', הוכה בעת שנעצר בהפגנה בחיפה, ותיעוד של שוטר ברהט סוטר לחשוד בזמן מעצר. אך עבור חכרוש, אלו רק נקודות על רצף שברירי של נסיון לבנות אמון בין המשטרה לציבור הערבי – אחת הסיבות המרכזיות להקמת המנהלת בראשותו. הוא רואה בקירבה פיזית כלי משמעותי בבניית האמון: "אני לא מאמין בריחוק, בכל אי הבנה בין שני אנשים שמתרחקים אי ההבנה מתרחבת, וכשמתקרבים פותרים את אי ההבנה. זו תפיסת העולם שלי, ואני מאמין שזו הדרך", הוא אומר.

"התחלנו לבנות, לקרב את המשטרה לאזרח. לתפיסתי אחד הדברים שגורמים למשבר האמון עם המשטרה הוא המרחק", מסביר חכרוש, "כל עוד המשטרה רחוקה מהאזרח הערבי יש משבר אמון, וכשהיא מתקרבת לאזרח הערבי אפשר לתקן. זה משבר אמון עמוק מאוד בין האזרח הערבי למשטרה, שהתעצם באירועי אוקטובר 2000 (בו נהרגו שמונה מפגינים ערבים מירי המשטרה – מ.ר.), שאי אפשר להתעלם ממנו. את זה אנחנו צריכים לתקן, משני הצדדים."

כלומר, לא רק המשטרה צריכה להשתנות אלא גם היחס כלפיה בחברה הערבית?

"הגיע הזמן שגם האזרח הערבי יסתכל על השוטר כמי שרוצה לתת לו את שירותי המשטרה ולא כמי שרוצה רק להזיק לו, ולא יסתכל רק על המקרים החריגים ביותר. לפעמים יש חריגים, לפעמים שוטר עושה טעות, נבדקת התנהגותו וזה יטופל. גם את השוטר אנחנו מחנכים, לא כל אזרח העומד מולך הוא עבריין, אלא צריך להסתכל עליו אזרח כאזרח שאנחנו משרתים ולהתנהג בהתאם. אפילו אם הוא פורע חוק צריך להסתכל עליו כאזרח, ולתת לו את השירות הנכון. אני אמרתי כמה פעמים, מעצר עבריין הוא שירות לאזרח הנורמטיבי ואני מאמין בשני הדברים האלה".

כמפקד המנהלת חכרוש נוסע לאורכה ולרוחבה של הארץ, ונפגש עם ראשי ערים ומנהיגי הציבור הערבי. "היום יום שלי זה המשטרה והאוכלוסיה, האוכלוסיה והמשטרה. כל מה שיש בין שני הדברים האלה ועושה את כל הדברים. אני צריך להיות תמיד המחבר בין המשטרה לאוכלוסיה הערבית".

הצורך לעצור את האלימות הגואה במגזר עולה בכל שיחותיו עם המנהיגים המקומיים. "היום יש הסכמה אצל כולם, אפילו אלה שמתנגדים למשטרה, שהאלימות זה נגע בחברה הערבית וצריך ביחד לטפל בה", וממשיך "זו הבעיה שהם יכולים להפנות אלי, זה שיש עוד בעיות פחות קשור לתפקידי. אני מחשיב גם תאונות דרכים, גם נהיגה אלימה, זה גם אלימות חמורה. לא יכול להיות שהחברה הערבית תמשיך להשלים עם זה ש-60% מהרציחות הן של ערבים כשחלקם באוכלוסייה הוא 20%, ולא יכול להיות שנשלים עם זה 40% אחוז מההרוגים בתאונות דרכים הם ערבים וחלקנו באוכלוסייה הוא 20%. מבחינתי היה צריך להיות אפס אלימות, הלוואי שנגיע למצב הזה, אבל שנתחיל להוריד את זה. אני מקווה שנגיע למצב שביחד ניתן כתף אחד לשני ונתחיל להוריד את עקומת האלימות הזו, אם זה בכביש ואם זה בשכונות ואם זה במקומות מסחריים, בכל מקום".

"אי אפשר לקחת את התוצאה החריגה ולהגיד 'אלו פני משטרת ישראל"

נגעת במשימה העיקרית 'בנייה מחדש של האמון' אבל כל אירוע כמו שקרה ברהט, ההפגנות בחיפה, אום אל חירן, אפשר ללכת אחורה הרבה מאוד, אני מניחה שמקשה על יצירת האמון, איך מתמודדים עם זה?

"ברור, זה פרוע וזה מאתגר. אני לא רוצה להיכנס ספציפית לאירוע שקרה בחיפה בגלל שהוא עדיין בבדיקה, אני גם באמת שלא בקיא בנתונים, אבל חייבים להבין שכמו ההפגנה הזו היו עשרות ומאות הפגנות שהיו בסדר, אז אי אפשר לקחת את התוצאה החריגה ולהגיד 'אלה פני משטרת ישראל'. המשטרה התמודדה עם הפגנות סוערות יותר וקשות יותר בצורה הכי טובה. צריך להיות הגונים ולהסתכל על הכל, לא לקחת את החריג ולהפוך אותו לכלל. אותו דבר עם המעצר, כל יום המשטרה עוצרת עשרות ומאות אנשים ולא קורה דבר כזה, אז צריך להסתכל גם על זה וגם על זה."

ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסווא. נעצר ע"י המשטרה בהפגנה ביום שישי האחרון (צילום: מרכז מוסווא).

ברור, אבל הדבר הזה עלה בכותרות, רוב התקשורת מחפשת את המקרים האלה.

"בואי נמתין לתוצאות הסופיות של חקירת האירועים האלה, שברור שאף אחד לא רצה שהתוצאה שלהם תהיה כזאת. אני לא רוצה להטעות אותך ולהטעות את הקורא של הכתבה הזו בגלל שאני לא מכיר ב100% את האירוע כי זה בבדיקה, אבל אני אומר באופן כללי, לא לקחת את החריג ולהסיק ממנו שזה הכלל"

כן אבל איך מתמודדים, אתה קם בבוקר ושומע על זה, ומה עושים?

"זה מקשה ומאתגר".

מה עושה מפקד תחנה, נגיד מפקד תחנת חיפה במקרה כזה? אתה אומר שמנסים ליצור קשר עם מכובדי הקהילה, מה אתה כמפקד המנהלת מצפה מהמש"ק ועד למפקד התחנה, איך אתה מצפה מהם להתמודד עם זה, קרה עוד משבר אמון, איך בונים את האמון מחדש?

"אני אענה באופן כללי – זה אתגר של מפקדים לאורך כל הדרך, תמיד נתקלים במכשולים, גם כששוטרים מאבטחים הריסת בית על פי החוק זה יוצר משבר אמון, זה סוג של משבר אמון רגעי באותו המקום, עם אותה אוכלוסיה. אין מה לעשות, זו הדרך שאנחנו ערוכים אליה מראש. מי שהולך בדרך מסוימת יש לו מידי פעם קושי פה וקושי פה. אוי לנו אם משברון קטן כזה יעצור את התהליך שלנו. אנחנו מאמינים כל כך חזק בתהליך שאנחנו עושים, שאמנם ייקח זמן, אבל יגמד את הדברים הללו."

"להוכיח שאנחנו משטרה לכולם"

חוץ מהידברות עם מנהיגי הציבור הערבי, מובילה המינהלת בראשותו מגוון רחב של פעילויות חינוך בקהילות המקומיות. "אנחנו פועלים בכל רבדי האוכלוסיה, אם זה בחינוך בבתי הספר עם הדור הצעיר, במועדונים לקשישים, בוועדי שכונות, יש פורום נשים בכמה ישובים ואנחנו מגיעים לשם. אני מאמין ששינוי בחברה צריך לעבור דרך שני ציבורים – הנשים והצעירים. אלו הקבוצות שיכולות לשנות את פני החברה, ואנחנו משקיעים בהן הרבה."

בנוסף, פועלת המינהלת לגיוס צעירים ערבים למשטרה. "צריך להכניס את המנטליות מתוך האוכלוסיה הערבית למשטרת ישראל" אומר חכרוש. הוא מסביר שכדי לעשות זאת הוחלט על פעולה בשני כיוונים – מצד אחד הוספת נוכחות משטרתית בחברה הערבית ומצד שני צירוף צעירים וצעירות מהאוכלוסיה הערבית לשורות המשטרה כדי להטמיע את המנטליות האחרת לתוכה. חכרוש מתאר את הדרך לצירוף הצעירים "פתחנו דלתות לצעירים ולצעירות הערביים, ולמרות שגורמים קיצוניים ניסו מידי פעם למנוע מהצעירים והצעירות הערביות להתגייס למשטרה בטענה שהמשטרה היא גוף שאינו רלבנטי כלפיהם.

"אותם גורמים קיצוניים לא היו ברורים כל כך", אומר חכרוש על מבקריו בתוך המגזר, "מצד אחד היו להם טענות קשות על האלימות ברחוב הערבי כתוצאה ממחסור במשטרה ,ומצד שני הם התנגדו לחיזוק המשטרה ברחוב הערבי. אז הם מדברים מצד אחד בעד ומצד שני נגד. פניתי אליהם להידברות לאורך כל הדרך ועדיין זה קשה. אני מצאתי לנכון ללכת יד ביד עם ראשי הרשויות בחברה הערבית, שמבחינתי הם מייצגים את האוכלוסייה הערבית. לשמחתי היה שיתוף פעולה בינינו שפועל לטובת האזרח הנורמטיבי. החלטנו ללכת ביחד ולחזק את המשטרה ברחוב הערבי".

"מרות התנגדויות מהאנשים שקולם נשמע ברחוב הערבי, שבעיני לא דיברו לעניין, הצעירים והצעירות הצביעו ברגליים", מתגאה חכרוש, "כולם רצו להתגייס, וגייסנו מאות צעירים וצעירות למשטרת ישראל, מאות בתוך שנה, כדי להוכיח שמשטרת ישראל היא רב תרבותית, שכל התרבויות נמצאות במשטרה. זה לא בא ברגל. ההישג הגדול ביותר שלנו הוא שמעל 30 צעירות מוסלמיות הצטרפו למשטרה, בחלקן אפילו עם הלבוש המסורתי שלהן, והיום הן עובדות במשטרה ונותנות שירותי משטרה לכל האוכלוסיה.

"לבוא ולראות שוטרת ערבית נותנת שירותי משטרה גם לערבים וגם ליהודים, לכל האוכלוסיה, זה מבחינתי ההישג הכי גדול. להוכיח שאנחנו משטרה לכולם. הכיוון שלנו הוא לתת שירות לכל האוכלוסיה, לא משנה מי האזרח שעומד מול השוטר ומי השוטר שעומד מול האזרח. יכול להיות שזה יהיה שוטר מוסלמי שמולו יהיה אזרח יהודי או מוסלמי, או נוצרי, או דרוזי או צ'רקסי, הוא חייב לתת לו את אותו השירות ללא הבדל בין זה לזה. זו הדרך שאני מאמין בה, מבינים אותה במשטרה, ברור שיש טעויות פה ושם ושייקח זמן עד שאנחנו נהיה שבעי רצון במאה אחוז, אבל זו הדרך ואנחנו נמשיך בה".

לשאלה למה לאזרח ערבי להתגייס למשטרה עונה חכרוש בישירות – "למה לא?". הוא מספר שכשהתגייס למשטרה הוא לא זוכר שנתקל בהתנגדות כלשהי, "בגלל שהיינו בשוליים, מעטים מעטים ואף אחד לא שם לב לזה. היום באנו ואמרנו בגלוי – אנחנו רוצים לצרף את הצעיר והצעירה הערביים מוסלמים למשטרת ישראל. במשפחה שלי עודדו אותי להתגייס, וגם אלו שמתגייסים היום לא היו עושים זאת ללא עידוד מהמשפחה שלהם. אלו שצועקים כנגד המשטרה הם עדיין בשוליים, הם לא הרוב שקובע. ולראייה אנחנו קיבלנו 4,000 בקשות מצעירים וצעירות ערבים להצטרף למשטרת ישראל. אנחנו ממיינים אותם כי אנחנו רוצים את האוכלוסייה הטובה והמתאימה ביותר. מגיע לאזרח הנורמטיבי שיהיה מולו בן אדם ברמה גבוהה שייתן לו את שירותי המשטרה".

"האמירה ש'אני מגייס אותם' היא לא נכונה. אני מסייע למי שרוצה, אני לא חייב אף אחד. פתחתי דלתות, לא עשיתי הנחות לאף אחד אלא פתחתי כיתות לימוד כדי ללמד אותם, להכין אותם שילמדו. כולם מתחרים בצורה הכי טובה שיש עם כולם, ואנחנו בוחרים את הטובים ביות,ר לא התפשרנו על רמה. אי אפשר לעשות הנחה למתגייס הערבי, להביא אותו מראש בעמדה נחותה לתחרות בעתיד על קידום, ליצור שוטר סוג ב' ושוטר סוג א'. אנחנו לא מגייסים שוטרים שיוכלו לבצע רק תפקידים זוטרים, אלא כאלה שהאופק הפיקודי פתוח בפניהם. אני דאגתי שתהיה אותה רמה בין המתחרים, ולראייה תהיה עכשיו עתודה פיקודית של 19 שוטרים ושוטרות שהנתונים שלהם זה נתוני קצונה. אני מלמד אותם כמעט עשרה חודשים, אלו קצינים לעתיד, תוך שלוש שנים הם יהיו מפקדים. אנחנו הוכחנו שהמשטרה שוויונית"

האם התהליך נתקל בהתנגדויות בתוך המשטרה?

"קודם כל היתרון הוא שהמשטרה היא מקום היררכי, כך שברור שיש החלטה למעלה וצריך להוריד אותה למטה, לשוטרים בשטח, ושוטר שלא יממש את המדיניות שמשטרת ישראל רוצה יטופל בהתאם. אי אפשר לבוא ולעשות הצבעה מי מסכים, אנחנו גוף היררכי, יש פיקוד ארצי, יש מפכ"ל בראש הארגון, זו המדיניות, המדיניות תתממש מלמעלה למטה, וזה תהליך".

לדבריו כל פיקוד משטרת ישראל שותף לתהליך הזה. "זה חשוב וצריך סבלנות. זה לא תהליך שעושים את הדבר ובזה זה נגמר, צריך ללוות את השינויים והתוצאות לפעמים לא מיידיות. זה מצב שלעיתים מתסכל, אני מזכיר לעצמי שתוצאות מיידיות לא יהיו וזה קצת מפריע שאנחנו עושים המון ולא מרגישים את התוצאות עכשיו, אבל אני צריך להיות סבלני ולהמתין לתוצאות – הן יגיעו".