בשונה מההצהרות של ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה מלפני מספר שבועות על כך שהשמנה היא מחלה, איגוד רופאי בריאות הציבור (שגם הוא חלק מהר"י) מפרסם את עמדתו בנייר עמדה וטוען כי השמנה איננה מחלה ויש להגדירה כגורם סיכון לתחלואה.
בנייר העמדה נכתב כי "מדיקליזציה של השמנה, כלומר, הגדרתה כמחלה, מצמצמת את ההתייחסות הכוללת לבעיה ומגלגלת אותה לפתחה של מערכת הבריאות, שכיום אין בידיה פתרונות של ממש. מדיקליזציה של השמנה מסירה אחריות משורה שלמה של גורמים שחייבים להיות שותפים להתמודדות עם הבעיה, כמו למשל תעשיית המזון, מערכות החינוך, התעסוקה, והתחבורה, הרשויות העירוניות ועוד. יתרה מכך, הגדרת ההשמנה כמחלה מסירה אחריות גם מהפרט, שאמנם מוסכם כי אינו אחראי באופן בלעדי למצבו, אבל אין בכך כדי לפטור אותו מאחריות לאורח החיים בו הוא בוחר. זאת ועוד, אם השמנה היא מחלה, הרי שבן לילה כ-18% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל הפכו לחולים. לכך יש משמעות עצומה מהפן החברתי של הטלת סטיגמה, על השפעותיה הבריאותיות והאתיות השליליות, ומהפן הכלכלי, כולל זה של ביטוחי הבריאות.
הגדרת ההשמנה כמחלה אינה נכונה עובדתית, ודינה כדין הגדרת עישון כמחלה; יושבנות כמחלה; צריכת אלכוהול כמחלה. כמו עישון, יושבנות, וצריכת אלכוהול מופרזת, גם השמנה היא בין היתר גורם סיכון לתחלואה ויש לטפל בה במגוון גישות תוך הפעלת שותפים רבים, מחוץ למערכת הבריאות.
עמדת איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל היא כי אין להגדיר השמנה כמחלה; השמנה היא תופעה מורכבת הכוללת מרכיבים רפואיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים. קיימת חובה לאומית להתייחס להשמנה בצורה כוללנית ולתעדף מדיניות והחלטות המקדמות אורח חיים בריא בכל תחומי החיים (תעסוקה, תזונה, פעילות גופנית, הפחתת עקה ועוד) וסביבה מקדמת בריאות. בהתאם לכך אין להסתפק בפתרונות רפואיים ובעידוד הציבור ל"בחירות נבונות" בעזרת סימון מזון, אלא יש לפעול לאיסור פרסום ושיווק מזון מזיק, סבסוד מזון בריא ומיסוי מזון מזיק/ממותק, יצירת סביבות מעודדות חיים פעילים, הפיכת הברירה המומלצת לברירה הנגישה ביותר ועוד".
