בחודש שעבר דנו בוועדת הכספים על כך שהרפורמה שהובילו רשות שוק ההון ומשרד האוצר לפנסיית ברירת מחדל לא מצליחה להשפיע על דמי הניהול בשוק. הדבר נחשף לאחר שחברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני) קידמה את הנושא במשך זמן רב. בשבוע שעבר יצא יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בקריאה להוריד את תקרת דמי הניהול בחוק. דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח, לא נשארה חייבת והעבירה את האחריות להורדת דמי הניהול להסתדרות בדרישה שהעניין יוכנס להסכמים הקיבוציים אותם ההסתדרות חותמת מול המעסיקים. הבעיה בדרישה של סלינגר היא שהעובדים המאוגדים כבר היום נהנים מדמי ניהול מופחתים בעוד שרפורמת פנסיית ברירת המחדל, זו שנכשלה, הייתה אמורה לדאוג דווקא לעובדים החלשים שאינם מחזיקים בכוח מיקוח מול חברות הביטוח.

מדובר בתרגיל מסריח של חברות הביטוח שמחתימות את העובדים על הצטרפות מרצון לפנסיה בדמי ניהול גבוהים

פנסיה ברירת מחדל שהושקה בשנה שעברה הייתה אמורה לדאוג לעובדים החלשים ביותר במשק. באוצר זיהו אותם כחוליה החלשה שמשלמת לרוב את דמי הניהול הגבוהים ביותר המותרים על פי חוק-6% מההפקדות ו-0.5% מהסכום הנצבר. אחרי המכרז נראה שהרפורמה משיגה את יעדה כששתי הזוכות הציעו דמי ניהול נמוכים מאוד. מיטב דש התחייבה לדמי ניהול של 1.31% מההפקדות ו 0.01% מהצבירה והלמן אלדובי התחייבה לגבות 1.49% מההפקדות ו-0.001% מהצבירה. באפריל האחרון יצאה הרפורמה לדרך ואיתה ההבטחה כי כל העובדים שמשלמים את תקרת דמי הניהול המותרת יועברו באופן אוטומטי לפנסיות ברירת המחדל.

חודשים אחרי יציאת הרפורמה לדרך התברר, במהלך דיון שנערך בוועדת הכספים, כי 17% מהמצטרפים החדשים לקרנות הפנסיה עדיין משלמים את דמי הניהול הגבוהים ביותר. נתון מדהים נוסף שנחשף הוא ש-70% מהם הם עובדים בשכר מינימום. כלומר העובדים החלשים ביותר, עליהם הייתה הרפורמה אמורה להגן, עדיין משלמים את דמי הניהול הגבוהים.

לטענת גורמים ברשות שוק ההון מדובר בתרגיל מסריח של חברות הביטוח שמחתימות את העובדים על הצטרפות מרצון לפנסיה בדמי ניהול גבוהים. אותם עובדים חלשים, אלו שבמקרים רבים אינם מודעים לזכויותיהם ומתקשים לעמוד עליהן, מקבלים נייר לחתום עליו ומוותרים על ההטבה העצומה שהרפורמה הייתה אמורה לתת להם.

לאורך כל הדרך עמדה מול רפורמת פנסיית ברירת המחדל חלופה אחרת. הצעת חוק של חברת הכנסת מיכל בירן הציעה להוריד את תקרת דמי הניהול בכ-50%. הממונה על שוק ההון התנגדה להתערבות כזו בשוק הפנסיה. מנגד היא ואנשיה לא השכילו לעגן את הרפורמה באופן שימנע פרצות שלמעשה יכשילו אותה. חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) כבר הודיע לסלינגר כי אם הנושא לא יוסדר בתוך חודש, תקודם הצעת החוק של בירן.

לאחר הדיון בוועדת הכספים קרא יו"ר ההסתדרות לחברי הכנסת להכיר בכישלון הרפורמה ולהוריד בחקיקה את דמי הניהול. למעשה מדובר בחזרה להצעת החוק של חברת הכנסת בירן. מנגד החליטה הממונה על שוק ההון לגלגל את סוגיית דמי הניהול הגבוהים לפתחה של ההסתדרות. במכתב שכתבה לניסנקורן ונחשף היום על ידי כלכליסט היא דורשת מההסתדרות להכניס להסכמים הקיבוציים סעיף שיקבע כי "חובה על המעסיקים לערוך מכרז בדמי ניהול מוזלים, או קביעה שקרן ברירת המחדל שלהם היא אחת הקרנות שנבחרו על ידי המדינה". ביחס לדרישה להוריד את תקרת דמי הניהול הקבועה בחוק היא טוענת כי עלולות להיות לכך השלכות שליליות רבות. "הצעד המוצע על ידיך יפגע באוכלוסיית העובדים המשתכרים שכר נמוך. הוא עלול להביא להגברת ניגודי האינטרסים בשוק, ולהסטת החוסכים בעלי השכר הנמוך, בעיקר על ידי סוכני ביטוח, למוצר היקר ביותר שקיים בשוק ‑ ביטוח המנהלים".

יש אירוניה מסויימת בפניתה של הממונה על שוק ההון המשמשת למעשה כרגולטור מטעם המדינה לארגון העובדים בדרישה שיכניס סעיפים להסכמים הקיבוציים עליהם הוא חותם, על מנת שימלאו את הפרצה ברפורמה שהמדינה לא מליחה לאכוף. ההסכמים הקיבוציים אמורים להגן על העובדים ולשפר את תנאי ההעסקה שלהם מעבר לחקיקה. דומה הדבר למצב שבו תידרש ההסתדרות להכניס להסכמים הקיבוציים דרישה לתשלום שכר מינימום כי המדינה לא מצליחה לכפות תשלום זה על המעסיקים.