"נשרפו מלא שדות", אמר עופר ליברמן, רכז ענף חקלאות בקיבוץ ניר עם, בראיון ל'דבר ראשון' על המצב ביישובי עוטף עזה המתמודדים עם עפיפוני התבערה המגיעים מרצועת עזה במטרה להצית שריפות בישראל ולהביא לפגיעה ברכוש ובחיי אדם.
מה המצב בניר עם?
המצב בסך הכל בסדר. אנחנו סופגים שריפות ומבחינת הענפים אז המצב הוא באמת בסדר. אנשים לא בלחץ. מסתדרים עם המציאות כרגע. עיקר הנטל הוא עלינו אנשי החקלאות והרבש"צים (רכז ביטחון שוטף צבאי – ש.נ). אנחנו משתדלים לא להעביר את הלחץ לקהילה.
כיצד אתם יודעים מתי מתלקחת שריפה?
אנחנו נמצאים בשדות כל הזמן. כשפורצת שריפה רואים את העשן מכל מקום. אנחנו נמצאים עם הטרקטורים בשעות שזה יכול לקרות החל מהשעה 12 ועד 20 בערב, מתי שבדרך כלל הרוחות חזקות.
מי האנשים שמשגיחים?
העובדים שלי ואני נמצאים על המשמרת. יש בינינו יהודים, בדואים ותאילנדים, עם רב של אנשים. הם כולם פעילים במאמצי הסיוע.
כמה שטח של שדות נשרף לכם?
נשרף סדר גודל של 1,000 דונם חיטה מתוך סך הכל 5,000 דונמים. אנחנו כרגע נמצאים במאמצי קצירה מהירה יותר אבל גם חורשות ושטחי מרעה נוספים נשרפים.
אתם יודעים להעריך את גודל הנזק?
"עדיין לא הוערך הנזק לרכוש. שמאים של מס רכוש אמורים לבדוק ועדיין לא עשו את זה. אמרו שיגיעו בעוד עשרה ימים.
בסוף ינואר הכריז שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על הקמה של מסלול פיצויים לחקלאים בעוטף עזה שעבודתם נפגעה בשל המתיחות הביטחונית באזור. "הם בנו כזה מנגנון שנראה לי שאף אחד בעולם לא יכול ליישם אותו", אמר ליברמן מניר עם לשאלה אם המנגנון משמש אותו ואת חבריו החקלאים ומוסיף, "אני בכלל לא פניתי. ברגע שראיתי את הנוהל ירדתי מזה".
לדבריו, "במנגנון של משרד האוצר תמיד יש רצון טוב אך לצערי, כשזה מגיע לפרקטיקה מתחילות בעיות. כדי לקבל פיצוי, כמות ההוכחות שאני צריך להציג לכך שנגרם לי נזק זה על גבול הבלתי אפשרי. אנחנו ציפינו לתמיכה קבועה לחקלאים שבמרחק של 2 ק"מ מהגדר להתמודד עם הקשיים. הם בנו מנגנון כזה שאנחנו צריכים לגשת לצבא ולהוציא אישורים שהייתה סגירה של המקומות בזמנים כאלה ואחרים ובדרישות כאלה לא ניתן לעמוד בכלל".
למה מגיעה לכם תמיכה קבועה?
"בתור עובדה, מי שיזם את זה זה משרד הביטחון ולא אנחנו החקלאים. כולם היו שם: משרד האוצר, החקלאות וכל משרדי הממשלה הרלוונטיים. כולם הבינו שיש בעיה. הבעיה היא שהרבה פעמים קורה שנגרם לנו נזק שקשה לכמת אותו. כשסוגרים את השטח ל-10 או 12 שעות ואני מאחר בריסוס והשקיה, יכול להיגרם לי נזק שאני לא יכול לכמת אותו. אם יש נזק של 3-5% אז אני לא יכול לכמת באותו רגע. הבעייתיות היא שקשה להעריך את זה ובגלל זה אנחנו צריכים תמיכה קבועה לאותם קילומטרים מהגדר. זה משהו שציפינו שיהיה. לצערנו הם עיקרו את ההחלטה.
בבקשה לתגובה משרדי הביטחון והאוצר הפנו לרשות המיסים. מרשות המיסים נמסר:
לגבי העפיפונים, מאז העפיפון הראשון אנחנו בשטח בקשר שוטף עם החקלאים. מי שנמצאים בתהליך יקבלו מקדמות בשבועות הקרובים. לאחר הקציר והערכת הנזק הממשי יקבלו את מלוא הפיצויים. עד היום נפתחו 21 תיקים על נזקים בגין השריפות וכולם מטופלים. הערכת הנזק שלנו עומדת היום על כ-5 מיליון שקלים. ההסדר שנקבע לפיצויי הנזקים כתוצאה מהעבודות להקמת המכשול הינו הסדר מקל וחוסך בצורך בהצגת חלק מהמסמכים. עדיין לצורך פיצויי בהתאם לחוק נדרשת הוכחת הנזק הממשי.
הטענות לגבי המסלול עליו הכריז שר הביטחון בינואר עדיין בבדיקה.
