שר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל יצאו הבוקר (שלישי) בהודעה משותפת על "מהפכה בקרקעות החקלאיות בפריפריה", וקיבלו את המלצות הצוות הבין משרדי שעסק במדיניות הקצאת הקרקעות החקלאיות שמחוץ לחוזי המשבצת שעיקרן הארכת תוקף ההקצאות הזמניות משלוש שנים ל-21 שנה. בשורה התחתונה מדובר בתיקון שיאפשר לחקלאים ולאגודות שיתופיות שעיבדו קרקעות מהסוג המדובר לבצע השקעות ארוכות טווח שיביאו לניצול איכותי יותר של הקרקע. מנגד להצהרות בדבר הורדת יוקר המחיה אין אחיזה במציאות. מי פרט להתיישבות החקלאית יכול להרוויח מההחלטה? חברות העיבוד החקלאי כמו מהדרין שבשליטת אדוארדו אלשטיין ויצחק תשובה.
רוב הקרקע החקלאית המעובדת היום בישראל מוחזקת על ידי מושבים וקיבוצים. חלקה הארי מוקצה להם באמצעות חוזי המשבצת – הקצאה קבועה הנקבעת בהתאם לפרמטרים שונים כמו מיקום הישוב ומספר החברים בו. מעבר לכך מעבדות האגודות השיתופיות קרקעות נוספות אותן הן מחכירות במסגרת של חוזה זמני המתחדש כל שנה עד שלוש שנים. מאחר ומדובר בחוזה זמני לחקלאים אין יכולת לבצע בשטחים הללו השקעות ארוכות טווח כמו נטיעת עצים או פריסת מערכות השקיה. במקרים מסוימים ההסדר הזמני לא מאפשר ניצול מיטבי של הקרקע והיא משמשת לגידול חקלאיים שלא דורשים השקעה גדולה אך גם לא מממשים את פוטנציאל היבול. כך לדוגמה מושבי הגליל התחתון מלבד הקרקעות שמוקצות להם בחוזי המשבצת, מעבדים גם קרקע בחוזה זמני. על אף שהקרקע והאקלים באזור מאפשרים נטיעת מטעי פרי שונים שיניבו תוצרת איכותית ורווחית, החקלאים לא יכולים להשקיע בקרקעות הללו לטווח ארוך ומסתפקים בגידולי שדה עונתיים כמו דגנים או ירקות.
בעיה נוספת בה נתקלים החקלאים המאוגדים באגודות שיתופיות נובעת מהחוק שקושר בין חברי האגודה השיתופית לבין העיבוד בפועל של הקרקע בה האגודה מחזיקה. החוק למעשה אוסר על האגודות השיתופיות, דהינו הקיבוצים והמושבים, להעביר את עיבוד הקרקע לגופים אחרים. סה"כ מדובר ברעיון חשוב שנועד לשמר את אופיה של ההתיישבות החקלאית בישראל ולמנוע ספסרות בקרקע חקלאית. עם זאת במהלך השנים התפתח הצורך של אגודות שונות להתאגד יחד בארגונים אזוריים שיאפשרו עיבוד משותף של הקרקע לכמה אגודות וכך ליהנות מיתרון הגודל ומשיתופי פעולה פוטנציאלים.
הוועדה הבין משרדית שהורכבה מסגן הממונה על התקציבים אריאל יוצר, מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שומרון והמשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, בחנה את המצב בשטח ועמדה על המחסומים שמציבה שיטת הקצאת הקרקעות החקלאיות לפיתוח השטחים החקלאים. בין היתר הופיעו בפני הועדה נציגי הארגונים החקלאיים והאגודות השיתופיות. שתי ההמלצות המרכזיות של הועדה הן הארכת תקופת ההקצאה של קרקע זמנית משלוש שנים ל-21 שנה והמלצה על עידוד הפעילות של אגודות מרחביות שהן שותפות בין אגודות שיתופיות הנמצאות באותו איזור.
בארגונים החקלאים ברכו הבוקר על המהלך. בהודעה משותפת של מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן נכתב ״אני מקווים כי בהחלטה זו ימשך העיבוד המסודר של הקרקעות הזמניות לאורך זמן. דבר שישפר מאד את התפוקה החקלאית הכוללת במדינת ישראל״.
עו"ד עמית יפרח המשמש כיועץ המשפטי ויו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים ושימש גם כמשקיף בועדה אמר כי ״אין ספק שמדובר בשינוי חיובי ודרמטי ביכולת של החקלאים והאגודות להשתמש באופן יעיל יותר מבחינה חקלאית בקרקע הזמנית, באזורים שלמים מצד אחד החלה תנועה של גידולי מטעים ומצד שני היישוב החזיק בקרקע זמנית ולא יכל לנטוע עליה, וכעת ההמלצות יתנו מענה לצורך החקלאי הקיים ויבטיחו כי בקרקע החקלאית יתבצע הגידול שהינו היעיל ביותר הן מהבחינה החקלאית והן מהבחינה הכלכלית לאותו חקלאי באזורו. בנוסף הכנסת הגמישות במדיניות חוק ההתיישבות גם כן תאפשר עיבוד חקלאי קואופורטיבי והשינוי יעודד הקמת התאגדויות חקלאיות משותפות שיתנו מענה ליתרון לגודל שמצריכה החקלאות בעידן הנוכחי בגידולים מסוימים. להערכתי השינויים הללו הינם בשורה גדולה לחקלאות ואנו מודים למשרד האוצר והחקלאות על שיתוף הפעולה בדיוני הועדה והבנת צרכי החקלאות והחקלאים״.
לא כולם מרוצים
לעומת הודעותיהם של ראשי הארגונים החקלאיים יש חקלאים שמזהים בוועדה ובהמלצותיה דווקא סכנות חקלאות הישראלית ובעיקר רואים בה המשך של התנהלות חסרת אופק וכיוון במשרד החקלאות.
בשיחות עם אחדים מהם עולות הטענות כי הצעד המדובר יטיב עם קבוצה מצומצמת של קיבוצים ומושבים המחזיקים בקרקעות עודפות (קרקעות שמעבר לאלו שהוקצו להם במסגרת חוזה המשבצת). מנגד, חקלאים בודדים לא יהינו מההחלטה ואף יינזקו ממנה. "יש פה זגזוג מוזר של משרד החקלאות, שמצד אחד ביקש מבג"ץ להעדיף את הקצאת המים באופן ישיר לחקלאי הבודד ומצד שני רוצה להיטיב בהקצאת הקרקע לאגודות, אין פה הגיון ואין מדיניות" אומר אחד מהם.
בהצעה המדוברת מקשיחים למעשה את אפשרויות ההכנסה של החקלאים מהקרקע. על פי הניסוח של המלצות הועדה לא יותר לחקלאי לעשות שימוש נוסף בקרקע החקלאים כמו פאנלים סולאריים או הכנסה מתיירות חקלאית. מצד אחד מאריכים את תוקף החוזים ומצד שני מקטינים את אפשרויות הניצול של הקרקע ואת הפיצוי שיקבל החקלאי במידה והמדינה תבקש להחזיר אליה את הקרקע.
טענה נוספת שמעלים חלק מהחקלאים נוגעת לחיזוק הכח של חברות העיבוד דוגמת מהדרין של יצחק תשובה ואדוארדו אלשטיין המעבדת מאות אלפי דונמים. בסופו של דבר מי שייהנה מההקלות המדוברות יהיו חברות העיבוד שישתלטו על קרקעות נוספות באמצעות ההקלות המדוברות ביישום חוזי המשבצת. במקום לחזק את ההתיישבות העובדת אנחנו נראה דווקא התחזקות של תאגידי הענק.
גם אלו שתומכים בהמלצות הועדה אומרים כי מדובר בפתרון לבעיה ספציפית בנושא הקצאות הקרקע. פתרון מבורך אבל לא כזה שנותן תשובה לבעיות העומק שמאיימות על החקלאות הישראלית. כל הדיבור על הורדת יוקר המחיה הוא מיותר מאחר והבעיה של מחירי הירקות והפירות נמצאת בפערי התיווך ולא במחיר שבו החקלאים מוכרים את התוצרת שלהם
