ביצוע התקציב וגביית המיסים לחודש מאי – חודש שני ברציפות של גבית מיסים נמוכה מעט מהיעד השנתי המתוכנן הקטינה את עודפי הגביה המצטברים ל-3.2 מיליארד שקלים בלבד. משרדי הממשלה ממשיכים במגמה של תת ביצוע והגרעון המצטבר בחלוף חמישה חודשים מתחילת השנה עומד על 2.4 מיליארד שקלים בלבד מתוך 38.5 מיליארד שקלים שאושרו לממשלה.

גביה קצת נמוכה 

בחודש מאי גבתה רשות המסים 25.1 מיליארד שקלים (ללא יבוא ביטחוני). נתון נמוך במעט מהממוצע החודשי 25.6 מיליארד שקלים שנדרש כדי לעמוד ביעד השנתי של 307.2 מיליארד שקלים. בעוד שהגביה הנמוכה באפריל (25.2 מיליארד שקלים) נבעה מהיותו חודש זוגי (בחודשים זוגיים אמורה להירשם גביה נמוכה מעט מהממוצע החודשי בגלל תשלומי מע"מ המבוצעים אחת לחודשיים) בחודש מאי הסיבה לחלק מהירידה בגביה נעוצה בהחזרים גבוהים של מס הכנסה על שנת 2016.

סה"כ מתחילת השנה גבתה רשות המיסים 131.2 מיליארד שקלים שבחלוקה ממוצעת לחודשים מעידים על עודפי גביה מצטברים של כ-3.2 מיליארד שקלים. עם זאת יש לציין כי עיקר עודפי הגביה נובעים מחודש ינואר, בו נרשמו נתוני גביה חריגים של כ-29.7 מיליארד שקלים.

מימוש תקציבים

חמישה חודשים מתחילת השנה הוציאו כל משרדי הממשלה יחדיו 122.5 מיליארד שקלים מתוך תקציב שנתי (על שינוייו) של 335.4 מיליארד שקלים. כך שבחלוף 42% מימי השנה הצליחו משרדי הממשלה לנצל 37% מתקציבם בלבד.

כרגיל משרד הביטחון הצליח להגיע לשיעורי המיצוי הגבוהים ביותר מתקציבו (44%). המשרדים החברתיים הגיעו לשיעור ביצוע של 36% והמשרדים המנהליים רשמו את שיעור הביצוע הנמוך ביותר (33%) בלבד. יש לציין כי דווקא בחודש מאי התגבר קצב ההוצאה של המשרדים החברתיים שהצליחו להשתמש ב-12.9 מיליארד שקלים. תת הביצוע המצטבר של משרדי הממשלה עומד על כ-17 מיליארד שקלים. עובדה המעידה על כך שכנראה שוב נראה בחודש דצמבר האצה של הוצאות הממשלה בניסיון למצות את תקציבם לפני סוף השנה. גם מבקר המדינה הצביע על תופעה זו כמעידה על ניהול לקוי ולא יעיל של התקציב.

הגרעון

הממשלה ממשיכה לשמור על רמות גרעון נמוכות גם בחודש מאי בו נצבר גרעון של 0.8 מיליארד שקלים בלבד. יעד הגרעון של הממשלה עומד על 2.9% מהתוצר שהם 38.5 מיליארד שקלים. מתחילת השנה נצבר גרעון של 2.4 מיליארד שקלים בלבד. עם זאת יש להדגיש כי מתווה הגרעון השנתי איננו אחיד ומאופיין בגיוס מרבית החוב בחודשיים האחרונים של השנה.

מגמה חריגה נרשמת מתחילת השנה- במשרד החשב הכללי מעדיפים לצבור את מרבית החוב באמצעות גיוס כספים בחו"ל ולהקטין את היקפי הגיוס המקומי. על פי התכנית הגרעון השנתי שמגויס בחוב מקומי אמור לעמוד על 37 מיליארד שקלים בעוד הגרעון הנצבר מחוב חיצוני אמור לעמוד על 1.5 מליארד שקלים. עד כה רשם הגיוס המקומי עודף של 0.2 מיליארד שקלים (החוב המקומי קטן) ודווקא החוב החיצוני גדל בכ-2.6 מיליארד שקלים.

נתונים אלה תואמים את המדיניות שמוביל החשב הכללי שמתעדף הנפקה של אג"ח ממשלתי במט"ח על פני אג"ח סחירות או לא סחירות (מיועדות) בשקלים. מדיניות זו נועדה לחזק את אפשרויות הגיוס של המדינה ושל עסקים ישראלים אך מנגד היא מצמצמת את היכולת של השוק המקומי להשתמש באג"ח ממשלתיות כאופציית השקעה סולידית עבור החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל. בנוסף מגמה זו מגדילה את החשיפה של החוב הישראלי – שרובו הגדול, עד היום, מקומי – לשוק הבינלאומי.