דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

המשאית עם המדליות הגיעה

היום אני מציינת שש שנים להיותי אמא
אני שמחה לפרוס את ההישגים שלי קבל עם ועדה.

הבת שלי בחיים, אחרי דיכאון קשה אחרי הלידה אפילו זה הישג. האנרגיה של החרדות שיקרה לה משהו יכלה לתפעל תחנת כוח בינונית.

למעט כמה סימני נשיכות, כן, נשכתי את הבת שלי כשהיא עצבנה אותי, אז למעט כמה סימנים נראה שהיא שלמה בגופה.

אם היא תרצה לפנות לטיפול פסיכולוגי בבגרותה, אני אשמח עבורה, יחד עם זאת אני לא מרגישה אשמה/ שאני אמא גרועה / שגרמתי לה טראומות.

היא ילדה שמחה, סקרנית, דעתנית, חכמה, לא מפחדת מחרקים (היא במובהק קיבלה את זה מאבא שלה), שיודעת לעמוד על שלה.

יתכן והיא לא תהיה מהפכנית, יתכן והיא תחיה חיים אחרים ממני. אני ממשיכה במאמץ לחתוך את חבל הטבור ולשחרר אותה לקיום נפרד ועצמאי ממני. בינתיים היא רוצה רק את אמא.

להיות אמא היום מקביל ללמוד את אומנות ההליכה על חבל דק, כאשר לא ברור אם יש רשת ביטחון מתחתייך. את נופלת המון פעמים, הרבה נפילות כואבות, לפעמים אני הכי אוהבת אותה כשהיא ישנה או אצל מישהי אחרת. אני בטוחה שחלק מהקושי היא העובדה שהיא נקבה. הדמיון הפיזי ביננו מקשה עלי לתפוס שהיא בת אדם נפרדת ושונה ממני. אני מתנהגת אליה לפעמים כמו שהייתי רוצה שיתנהגו אלי והלמידה שאנחנו נפרדות מצריכה ממני נוכחות רגשית מתמדת. כמו גם להפנים שאנחנו ב-2018 ברחובות ולא בהרצליה של שנות ה-1980.

אז אני לא מחכה למשאית של המדליות, אני מביאה את המדליה לעצמי בעצמי. אני גאה על האמהות שלי, שמחה של הילדה האהובה שלי, הייתי שלווה יותר לו הדרך לא הייתה עתירה במהמורות תלולות כל כך, מצד שני איזה "נוף" נשקף כשאת מצליחה לצלוח מכשול, איזה אושר אפשר לחוות אחרי שעברתי עוד אחד מהבקיעים של תהומות הנפש שלי.

אין לדעת מה יביא איתו המחר. הבנתי בשלב שהצירים לא באו שאין לי שליטה על הסיפור הזה. ילדתי אותה בשבוע 41+5 עם כל הזירוזים שיש בספר. בזמן הלידה הייתי בקומה שביעית של בית החולים כרמל ופחדתי שהבניין יתמוטט (חרדות). היום אני מפחדת כשאנחנו חוצות את הכביש, אני כואבת איתה כשהיא מספרת שלא שיחקו איתה היום בגן (הגננת טוענת בתוקף שאין אמת בדברים), היא עולה לכיתה א' ואני חוששת על מה המעבר הזה יביא איתו.

כל אותו הזמן אני גם חווה איתה אושר גדול, על האדם שהיא גדלה להיות ועל כל המתנות שהאימהות נתנה לי.

תגידי אמא טבע – יש את המבצע על האימהות רק עם יותר שעות שינה?

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!