המחאה החברתית בירדן נעצרה, לפחות נכון לעכשיו, זאת בעקבות החלטת הממשלה בשבוע שעבר לבטל את העלאת המיסים שהציתה אותה.  עם זאת, המפגינים חלוקים בשאלה אם להסתפק בהישג זה או לחדש את המחאה כדי מטרות רחבות יותר. העלאת המיסים שבוטלה, חלק משורת צעדים שדרשה קרן המטבע הבינלאומית בתמורה לסיוע שהעניקה לירדן, הייתה גוררת אחריה עליה במחירי המוצרים הבסיסיים, גזרה קשה על אזרחי המדינה, שליש מהם חיים מתחת לקו העוני.

ביום חמישי האחרון הודיע ראש הממשלה החדש, עומאר אל רזאז, כי יבטל את יישום צעדי הקיצוץ הנדרשים עד לגיבוש תכנית מקיפה שתיקח בחשבון את ההשלכות החברתיות החמורות של ביטול הסובסידיות הממשלתיות. "החלטנו לבטל את חוק המס המוצע, היות והוא לא לוקח בחשבון את נטל המס שהוא מטיל בכללותו ואת ההשלכות על כלל חלקי החברה", צייץ ראש הממשלה בסוף השבוע.

על אף העובדה כי אל רזאז נחשב למתון, והתנגד בעבר לקיצוצים התקציביים שביצעה הממשלה, הוא לא צפוי לבטל את ההתחייבות לקיצוצים שהוסכמו מול קרן המטבע בתמורה להלוואה של 723 מיליון דולר. "אל רזאז דוגל ביחס הדרגתי יותר" אמר חבר קבינט ירדני לרויטרס, "הוא יותר קשוב לניסיון לצמצם את ההשפעה השלילית של הרפורמות על העניים".

כך, מוצאת את עצמה ממשלת ירדן בין הפטיש לסדן. מצד אחד, היא מחויבת להסכם עם קרן המטבע הדורש ממנה לצמצם את יחס חוב התוצר שלה מ-95% ל-77% עד לשנת 2021, יעד זה שידרוש קיצוצים נוספים בשירותי הרווחה. מהצד השני, גל ההפגנות האחרון, שערער את היציבות המדינה, מטיל צל על יכולתה לעמוד בהתחייבות זו.

לעצור או להמשיך?

בימים האחרונים מתגלה מחלוקת בין איגודי העובדים הגדולים בירדן לקבוצות מפגינים נוספות בירדן. האיגודים הירדנים, שפתחו בשביתות וההפגנות לפני יותר משבוע, החליטו להפסיק את המחאה בעקבות הודעת הממשלה. ארגונים חוץ פרלמנטריים נוספים וביניהם ארגוני נוער הכריזו כי לא יפסיקו להפגין עד לביטול יעדי הצנע של השנים האחרונות, החזרת הסובסידיות על מוצרי בסיס והעלאת שכר המינימום. "אנחנו לא נפסיק למחות עד שנגיע למצב שבו אפשר לחיות בירדן" אמר אחד המפגינים לרשת אל-ג'זירה.

"האיגודים נמצאים תחת לחץ אדיר להתרחק מההפגנות וארגוני הנוער", אמר חוסיין סמדי, עורך דין בן 26 לאל ג'זירה. איגודי העובדים הגדולים שהחלו את המחאה מייצגים את המקצועות של מעמדות הביניים- המורים, עורכי הדין והרופאים. אחרי שהממשלה הודיעה כי לא תעלה את מס ההכנסה ב-5%, איגודים אלו החליטו להפסיק את השביתות. אחת הסיבות לכך היא שהאיגודים המקצועיים מייצגים את שכבת הביניים שמשתכרת ברמה שדורשת תשלום מס הכנסה. מרבית אזרחי ירדן כלל לא מגיעים לרף הדורש תשלום מיסים.

כך, הודיעו מספר ארגונים עצמאיים כי ימשיכו את המאבק במטרה להביא להרחבת התקציב, ביטול תכנית "התיקון" של קרן המטבע, החזרת הסבסוד על מוצרי בסיס לרמה שבה הייתה לפני גל הקיצוצים התקציביים והעלאת שכר המינימום. ארגונים אלו, המייצגים שכבות עניות יותר באוכלוסיה הירדנית לא מסתפקים בביטול העלאת מס ההכנסה, שלא משפיעה עליהם גם ככה.

עם זאת, יכולתה של ממשלת אל רזאז לעמוד בדרישותיהם של ארגונים אלו כמעט אפסית. גם אם היה רוצה, אל רזאז מחויב להורדת יחס החוב תוצר של ירדן דרך קיצוץ הוצאות המדינה במסגרת ההסכם עם קרן המטבע. החלטת ממשלת ירדן שלא לכבד את ההסכם עליו חתמה עם הקרן עשויה להיות בעלת השלכות פוליטיות וכלכליות חמורות על ירדן.

אל רזאז צפוי לנסות בכל זאת לקיים משא ומתן עם קרן המטבע על מתווה הקיצוצים, כדי להביא להורדת המתח השורר בירדן. ככל הנראה רזאז ינסה למצוא מקורות מימון חלופיים לתכניות הרווחה הממשלתיות, שיאפשרו לו לבצע את הורדת יחס חוב התוצר ללא קיצוצים תקציביים משמעותיים. מקורות אלו יהיו, כנראה, בדמות סיוע כספי ממדינות המפרץ, שמקיימות היום מפגש עם המלך עבדאללה שמטרתו להביא להסכם סיוע כלכלי בין סעודיה לירדן.

מדיניות קרן המטבע מובילה את המדינה לאי יציבות שעשויה לסכן את השלטון ההאשמי הקיים מאז ייסוד המדינה

ההפגנות בירדן חושפות בימים האחרונים מחלוקות בתוך קרן המטבע בנוגע למדיניות הצנע אותה היא דורשת ממדינות הלוות ממנה. בעוד באופן רשמי התבטאה הקרן בעד מציאת מקורות מימון חלופיים מבלי לבטל את סעיפי התכנית המקורית, מספר גורמים מתוך ממשלת ירדן הביעו באופן אנונימי ביקורת חריפה על התנהלותה של הקרן בירדן.

במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר קראו בכירים בקרן למדינות העולם, ובייחוד למדינות המפרץ לספק סיוע כלכלי לירדן. "קרן המטבע קראה תמיד לקהילה הבינלאומית לסייע לירדן עם תמיכה כלכלית מוגברת, בעדיפות למענקים (ולא הלוואות). אנחנו חוזרים על הקריאה הזו היום, במסגרת תהליך זה" אמר ג'רי רייס, דובר קרן המטבע. רייס לא הזכיר את האפשרות להקל בדרישותיה של הקרן מממשלת ירדן, ואף לא לאפשרות להאריך את משך ההסכם כדי לאפשר לממשלה זמן למציאת מקורות חלופיים למימון תכניות הרווחה.

כך, נראה כי באופן רשמי, תמשיך הקרן לדרוש את יישום התכנית, על אף התנגדותו של העם הירדני ועל אף המצוקה הכלכלית אותה תביא לחלקים גדולים מהאוכלוסייה. במקרה כזה, מסתכנת הקרן ביצירת התנאים להפלת השלטון בירדן וערעור נוסף של היציבות במזרח התיכון. קבוצות חברתיות התחייבו להמשיך את המאבק במקרה והממשלה לא תיסוג מהתחייבויותיה לקרן, והעמקת העוני בירדן עשויה לשרת את התחזרקות הגורמים הקיצוניים בה, המתנגדים לשלטון ההאשמי. עד כה, קיצצה הממשלה כ-1.4 מיליארד דולר מתקציבה בשנתיים האחרונות, כחלק מהניסיון לעמוד בהסכם עם הקרן.

לחלופין, התעקשות זו עשויה לדחוף את ירדן חזרה לעומק מעגל ההשפעה של סעודיה. מדינות המפרץ הן היחידות שמחזיקות באמצעים ובדחף הפוליטי לסייע כלכלית לירדן, בתמורה להתחייבותה להתרחק מטורקיה ואיראן, אליהם התקרבה ירדן בשנים האחרונות. במקרה כזה תהיה ירדן, למעשה, נתונה לחסדיה של סעודיה ובעלות בריתה במפרץ.

ממשלת ירדן צפויה לבקש מקרן המטבע להאריך את משך ההסכם, כדי לאפשר למדינה זמן נוסף למציאת מקורות הכנסה חלופיים. עם זאת, פקידים בכירים בממשלת ירדן מפקפקים ביכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבות, והתבטאו לאחרונה באופן אנונימי נגד מדיניות הקרן. "לדחוף מדינות לקצה, בלי לקחת בחשבון את המצב הפוליטי בהם, זה לא הדבר הנכון לעשות" אמר פקיד כלכלי בכיר בממשלת ירדן לרויטרס בשבוע שעבר. "כעת על קרן המטבע לקחת בחשבון את מה שירדן יכולה לעשות, ואת מה שהיא לא יכולה לעשות" הוא הוסיף.

מקור אחר בממשלת ירדן טען כי מדיניות קרן המטבע מובילה את המדינה לאי יציבות שעשויה לסכן את השלטון ההאשמי הקיים מאז ייסוד המדינה. הבכיר קרא לקרן להאריך את משך ההסכם, כדי לאפשר לממשלה להצליח לעמוד בו בלי להסתכן בהתמרדות. "מה זה שנה או שנתיים מול הסכנה שבערעור היציבות של המדינה כולה" הוא אמר.