מדיניות מכוונת ומיושמת היטב של השקעה במורים לטווח הארוך, היא המפתח להצלחה לימודית בקרב תלמידי המדינה. כך קובע דו"ח חדש של הoecd הבוחן את היחס בין מדיניות ההשקעה במורים לבין הצלחתם של התלמידים.
הדו"ח מונה שלושה מרכיבים של התפתחות והתמחות בהכשרת המורים המאפיינים מדינות בהן השיגי התלמידים הם הגבוהים ביותר; תקופה מוארכת של הכשרה והתנסות מעשית בהוראה בזמן תקופת ההכשרה; נוכחותם של הזדמנויות להתמחות והתמקצעות באופני הלימוד השונים הקיימים בבית הספר – כגון סדנאות מורים בבת הספר; מדיניות המתמקדת ברצינות ולאורך טווח ביצירתן של מערכות השתלמויות ופיתוח אופני הלימוד וההכשרה של מורים.
עוד מציין הדו"ח שקיים קשר הדוק בין יכולתם של בתי ספר לבחור את המורים והתאמתם לתלמידים, ובין הצלחה בלימודים. החופש של בתי הספר לבחור את המורים והתאמתם יוצר מחויבות גדולה יותר בקרב המורים כלפי התלמידים, מסביר הדו"ח
מי רוצה קריירה בהוראה?
בין השנים 2006 ל-2015 נרשמה, כך על פי הדו"ח, ירידה של אחוז במספר התלמידים שרוצים להיות מורים לכשיגדלו. אך למרות הירידה הזו מציין הדו"ח שהחשש, ברוב המדינות, ממחסור חמור במורים הוא מוגזם ושעדיין אחוז הנערים והנערות שרוצים להיות מורים גדול מאחוז המבוגרים העובדים בהוראה כיום.
הסטראוטיפ של 'מי רוצה להיות מורה' עדין תקף ברוב המדינות טוען הדו"ח, שכן בנים ומהגרים רוצים פחות להיות מורים מאשר בנות ותלמידים ללא רקע של הגירה, אפילו כשמדובר בנוער מרקע סוציואקונומי שונה.
סקרים בקרב מורים ממשיכים להראות שהמוטיבציות הראשוניות והעיקריות של מורות ומורים אינן כלכליות תחילה ותמריצים כגון: עבודה עם הילדים, עזרה לילדים להתפתח ותרומה לחברה, עומדות בראש הסיבות המביאות אנשים להיות מורים. שיקולים כגון; יציבות בעבודה, שכר או שעות עבודה, הם בעלי חשיבות משנית. עם זאת, מספר בדיקות וסקרים הראו שככל שהמשכורת של עובדי הוראה גדולה יותר – כך יותר צעירים רוצים קריירה בתחום ההוראה. בנוסף לכך, במדינות בהן שכר המורים גבוה יותר, יותר גברים מעוניינים להיות מורים. עם זאת, מציין הדו"ח שאין ממצעים לכך שבמדינות שבהן שכר המורים גבוה יותר – בהכרח מגיעים סטודנטים טובים יותר למקצוע.
הדו"ח מצביע על כך שכוח הוראה מיומן בבתי הספר הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית מכוונות, שמיושמת באופן זהיר לאורך זמן. מדינות בהן מערכות החינוך מתמקדות באופן פרטני בליווי המורים ופיתוח הכושרים שלהם, המורים מרגישים פחות 'עובדי פס ייצור' ויותר אינדיבידואלים חופשיים, המשאירים חותם עמוק ומשמעותי יותר – בחווית העבודה ובמפגש עם ילדים. המחקר מציג סקרים בינלאומיים המוכיחים שהשקעה פרטנית במורים מייצרת בסופו של דבר מורים משמעותיים, שיכולים להתמודד עם מנעד רחב של תלמידים המגיעים מרקעים סוציואקונומים שונים, יכולות שונות ורקעים תרבותיים שונים. ההשקעה בתנאי העבודה של המורים בתוך בתי הספר חשובה לא פחות מהשכר, מבהיר הדו"ח.
לסיכום ממליץ הדו"ח שהמדיניות החינוכית במדינה צריכה להתמקד בכך שמורים ירצו להתפתח וללמוד לאורך כל הקריירה שלהם, ולשם כך הם זקוקים לדימוי חיובי על סביבת העבודה שלהם, על הסביבה החברתית, ההשקעה בליווי ועוד.
