דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דיור ציבורי

עניין של תפיסה / הדיור הציבורי בישראל צריך שינוי פרדיגמטי ולא ריבים פוליטיים | פרשנות

התכנית שמתכנן גלנט להציג לדיור הציבורי מציפה מתחים בינו לבין כחלון, אך בינתיים המצב עגום: חלקו של הדיור הציבורי מהדירות בישראל נמוך מאד בהשוואה בינלאומית | במכון אדווה מציעים לייעד את הדיור ציבורי למעמד הביניים וקובעים רף: עלות הדיור עד 30% מהמשכורת

מפגינים בדרישה לדיור ציבורי. ארכיון 1 ביולי 2013 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
מפגינים בדרישה לדיור ציבורי. ארכיון 1 ביולי 2013 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

שר השיכון יואב גלנט צפוי להכריז בקרוב על מהלך לפתרון המשבר בדיור הציבורי, מהלך שעל פי דיווחים הפך לסלע המחלוקת בינו לבין חבר מפלגתו שר האוצר משה כחלון. אבל מאחורי הפוליטיקה יש מצוקה אמתית של אלפי משפחות הממתינות שנים בתור לדיור ציבורי ועוד עשרות אלפים שלא נכנסו בכלל לתור כשהבטחות על אלפי דירות שיבנו נזרקות לחלל האוויר.

כדי להתמודד עם המשבר בדיור הציבורי צריך קודם כל להבין איך הוא נראה ואיך נוצר. נכון להיום יש בישראל כ 60,000 דירות של הדיור הציבורי המהוות כ 2% בלבד מכלל הדירות בישראל. לשם השוואה בשנות השישים הדיור הציבורי היווה יותר מ 20% מהדירות בישראל וכלל יותר מ-200,000 דירות. המדינה שבנתה בעבר דיור ציבורי בהיקפים גדולים מאוד פשוט הפסיקה לבנות. במקביל לאורך השנים היא מכרה את הדירות לדיירים במחירים מסובסדים. כך הצטמק לו מלאי הדירות של הדיור הציבורי והתארך התור של הזכאים הממתינים לדירה במשך 10-15 שנה.

גלנט וכחלון. צילום: פלאש 90 / מרים אלסטר. ארכיון.
גלנט וכחלון. צילום: פלאש 90 / מרים אלסטר. ארכיון.

למשרד השיכון יש קריטריונים הקובעים מיהם הזכאים לדיור ציבורי. זוגות נשואים (או משפחות חד הוריות) שלהם שלושה ילדים לפחות ורמת ההכנסה שלהם נמוכה מ 7,810 שקלים בחודש. בנוסף זכאים גם נכים מדרגת נכות מסוימת זכאים בתנאי שרמת ההכנסה שלהם נמוכה מהשכר הממוצע במשק. נכון להיום מחכים בתור למעלה מ-3,000 משפחות שהוציאו תעודת זכאות. ניתן להעריך כי נוסף לאלו ישנן עשרות אלפי משפחות נוספות העומדות בקריטריונים אבל נמנעו מהוצאת תעודת זכאות. זכאי הדיור הציבורי הממתינים בתור לדירה מצטרפים לכ 150,000 בתי אב בישראל המקבלים סיוע בשכר דירה הנע בין כמה מאות שקלים ועד ליותר מ 3,000 שקלים בחודש. סה"כ מוציאה המדינה קרוב לשלושה מיליארד שקלים בשנה על סיוע בשכר דירה

אבל המשבר של הדיור הציבורי לא נגמר בתור הארוך. גם מצבם של מי שזכו להיכנס לדירה בדיור הציבורי אינו קל, זאת מאחר והרוב המוחלט של הדירות נבנו לפני יותר מ-40 שנה ומצבן התחזוקתי ירוד ביותר. בנוסף מעל הזכאים הממתינים בתור עומדת תמיד החרב המאיימת שיאבדו את זכאותם בין אם בעקבות סירוב לדירה שלא תואמת את צרכיהם בין אם ילדיהם בגרו ועזבו את הבית או מכיוון שהצליחו להגדיל במעט את הכנסתם החודשית.

כדי להבין את הסיפור הזה צריך להכניס אותו להקשר של התפיסה הכלכלית חברתית בתוכה מתנהלת המדיניות של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. צמצום ההתערבות הממשלתית במשק, צמצום השירותים החברתיים והרעבת מערכות הרווחה הן לא תוצר של משבר כלכלי אלא של מדיניות מכוונת. המדינה העדיפה לתת סיוע בשכר דירה שיתגלגל בסופו של דבר לשוק החופשי מאשר להחזיק דיור ציבורי בבעלותה. התוצאה של היציאה של המדינה משוק הדיור מורגשת היום לא רק בתחום הדיור הציבורי אלא בכל שוק הדיור שכוחות השוק החופשי הכפילו את המחירים בו תוך עשור.

מרכז אדווה פרסם בתקופה האחרונה שורה של מחקרים העוסקים במשבר של הדיור הציבורי. המחקר האחרון שפורסם השבוע קורא לשינוי תפיסתי שיהפוך את הדיור הציבורי מפתרון סעד לעניים ביותר הנמצאים בקצה הסקאלה לשירות ממשלתי רחב יותר המגיע גם למעמד הביניים. חוקרי מרכז אדוה נשענים על ההנחה המקובלת במדינות רבות בעולם כי הוצאות משקי הבית על דיור צריכות לעמוד על 30% מהכנסתם הפנויה, שכן מעבר לכך נוגסת ההוצאה על דיור מהוצאות חיוניות אחרות כמו מזון וחינוך. הנתונים שמציגים חוקרי מרכז אדווה מעידים על כך שבקרב משקי הבית של העשירון התחתון ההוצאה על שכר דירה עומדת על כ 64% מההכנסה הפנויה.

המחקר של מרכז אדווה מציג גם השוואה למצב הדיור הציבורי במדינות אירופה. בעוד שבישראל 2% מהדירות מיועדות לדיור ציבורי ולכן נתפסות כפתרון קצה המיועד לחלשים ביותר, במדינות מערב אירופה היקפי הדיור הציבורי נעים בין 17% ל 32% מכלל הדירות בשוק כשהממוצע בכל אירופה עומד על 12%.

גלנט מציג את הצפי לרכישת דירות עבור הדיור הציבורי, בדיוני וועדת הכלכלה. (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת).
גלנט מציג את הצפי לרכישת דירות עבור הדיור הציבורי, בדיוני וועדת הכלכלה. (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת).

ירון הופמן דישון, חוקר במרכז אדוה מסביר כי "הדיור הציבורי אמור למנוע מצב שבו ההוצאה על דיור הופכת לנטל כבד מדי על האזרחים. אנחנו רואים מהנתונים היום שגם במעמד הביניים משפחות מוציאות יותר מהרף הזה של 30% מההכנסה הפנויה שלהם על דיור. לכן במסמך שהוצאנו קראנו לזה 'דיור ציבורי אוניברסלי' כלומר שינוי תפיסה שהופכת את הדיור הציבורי מפתרון סעד לעניים ביותר לפעולה ממשלתית רחבה שתומכת בשכבה רחבה יותר". עוד טוען הופמן דישון כי "אם המדינה תיתן פתרון רחב של דיור ציבורי תהיה לו השפעה על רמות המחירים בכלל שוק השכירות. אנחנו רואים את זה ממדינות אחרות שבהן היקף הדיור הציבורי גדול אז יש לו השפעה גם על רמת המחירים וגם על איכות הדירות להשכרה בשוק כולו". הרעיון של הופמן דישון הוא למעשה בניה ציבורית שבה הדיירים משלמים למדינה או לגופים המנהלים את הדירות מטעמה שכ"ד הנגזר מהיקף ההכנסה שלהם כך שלא יעלה על 30%. באופן הזה טוען דישון יהיו גם מי שיגורו בדיור ציבורי בשכ"ד מלא שיחזיר בעצם את ההשקעה של המדינה. "מה שקורה היום בשוק השכירות הוא באופן מובהק תוצאה של היציאה של המדינה מהשוק" הוא אומר.

בשנים האחרונות, אנחנו עדים לשינוי כיוון, לפחות ברמה ההצהרתית. שר השיכון הנוכחי, מרבה לעסוק במשבר בדיור ציבורי ובניגוד לקודמיו אף מדבר על הצורך לרכוש ולבנות דירות חדשות. עד כה הצליח גלנט להכניס לדיור הציבורי כמה מאות דירות חדשות, רחוק מהמספרים הדרושים כדי לתת מענה לתור המתארך.

שני מהלכים מרכזיים הוביל גלנט מתחילת כהונתו כשר השיכון. הראשון הוא הנפקת אג"ח בהיקף של כמיליארד שקל שביצעה עמידר. הנפקה שנועדה לממן רכישה של מעל לאלף דירות חדשות לדיור הציבורי. המהלך השני הוא העברת 5% מהדירות במכרזי מחיר למשתכן לטובת הדיור הציבורי שאושר בחודש מאי הקודם. הצעות חוק להחלת הכלל הזה על כל שווקי הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל לא עברה.

בארגונים החברתיים העוסקים בדיור ציבורי מביעים תמיכה במהלכיו של גלנט אבל מציינים כי מדובר בהיקפים קטנים שלא מתמודדים עם הבעיה מהשורש. ריקי כהן בן לולו מ'הלא נחמדים והלא נחמדות' שמובילה את המאבק של הפורום לדיור ציבורי אומרת כי "ההצהרה של שר השיכון כי צריך 7,000 דירות בשנה היא חשובה מאוד. אבל אי אפשר להשאיר את זה כאמירה נכונה בלבד. לזרוק מספרים זה לא מספיק. צריך תכנית אסטרטגית אמתית שתהיה מגובה בתקציב. בלי אסטרטגיה ויעדים שאפשר לשאוף אליהם לא יהיה פתרון למשבר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!