דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

מסי, איראן, עזה והרחוב העולמי

כמו שמסי לא בא, וכמו שגל גדות לא באה, וכמו שהאירוויזיון יהיה בסוף בפתח תקווה או בקפריסין, כך גם כנראה הרוסים באמת מעיפים את האיראנים מסוריה, כי הרי האיראנים פשוט החליפו את בגדיהם למדים של צבא אסאד, ונשארו בסוריה, נשארו בלבנון בדמות החיזבאללה, וכך גם האיראנים מאיצים את תהליך פיתוח היכולת הגרעינית שלהם אחרי מצהלות הניצחון על שבירת ההסכם איתם על ידי הרב הראשי לישראל דונאלד טראמפ. מהלכים וירטואליים. מהלכים שרצים מצויין בתקשורת האומללה בישראל, ורצים מצויין ברשתות, ואין עוצר. והרי למי יש כוח לדון עכשיו בצורך בהחלטה של מועצת הבטחון על אי המעבר של איראן לתוככי סוריה… ייתכן והמועצה הזאת היא הגוף האחרון שעוד יכול להכתיב איזה שהוא הסדר או הסכם בעולם המתפורר שבו אנו נמצאים היום. אפילו הסכם סייקס פיקו החזיק מעמד רק 100 שנים. עד היום. ונראה שגם את ההסכם הזה מי התרסק על ידי הגיבור הראשי של הטקסט שלפנינו – הרחוב.

מה שמסכן את קיומנו אינו רק העובדה שהאיראנים על הגדרות שלנו. מה שמסכן את קיומנו זה הניתוק שלנו מהמציאות. ניתוק מהמציאות לא רק של מנהיגנו רחמנא ליצלן, אלא גם הרחוב הישראלי מנותק מן הקורה סביבו, מנותק מהרחוב העולמי, אינו מודע בכלל לתהליכים שלמעשה שיקוף שלהם חווינו רק השבוע, כאשר נשיא ארגנטינה עונה לנתניהו שמסי יותר חשוב מהנשיא, ולא מעט ארגנטינאים טוענים שמסי יותר חשוב מאלוהים. (עצם העובדה שנתניהו התקשר אל הנשיא הזה פעמיים… הוכחה לאי הבנתו את העולם… כן… מסי יכול להעיף את נשיא ארגנטינה ולא ההיפך… הרחוב יותר חזק מהפוליטיקאים. הגיע הזמן שנבין. ואל לחכמי ציון למיניהם לצרוח שטענתי שמסי הוא הרחוב. לא. הרחוב הוא הציבור הרחב שמעריץ את מסי. כולנו רחוב. זאת לא מילה גסה. זאת מציאות.

הרחוב העולמי כבר מזמן לא עם ישראל. הרחוב העולמי נמצא בלונדון, בפריז, בבודאפשט, בוינה, בקהיר, באיסטנבול ובאתונה, בהלסינקי ואוסלו וגם בברלין ופרנקפורט ועוד ועוד והרחובות שם נגד ישראל. בלשון המעטה.

עזה ממשיכה להבעיר את מדורות הרחוב הללו בעולם. גם את זה אנחנו לא מבינים. את סיפורה של עזה צריך לפתור מהותית ולא לחפש פתרונות נגד עפיפונים, כי אחרי העפיפונים יהיו תולעים או זבובים ואלה ימשיכו להעלות את חום הגוף של הרחובות הללו נגדנו. ואנחנו בסוף הרי נאשים את השמאל. אלא את מי? ונפנה אל המנגל לעוד מנת…

שמאל זה כבר לא אנשים וגם לא ארגונים. שמאל זה שק אגרוף שכולם תוקעים בו אגרופים כדי להרגיע את עצמם. כולם שמאל. מנטלי פורטמן דרך גל גדות. הם לא רק שמאל, הם טרוריסטים. יש כאלה שהציעו לשלול מהן אזרחות ישראלית! לא סתם חברי כנסת בולטים… חסרה עוד פסיעה אחת כדי שנגיע למצב שכל אלה או שכאלה יהיו "לא קדושים". כלומר – אויבי המדינה, כלומר בוגדים וניתן יהיה לחסל אותם באבחת חרב… באמצע הרחוב… באמצע היום…

המעבר מביקורת לבגידה הוא הדרמה הכי מדאיגה שעומדת בפנינו. העובדה שביקורת על פוליטיקאים נתפסת כבגידה במסגרת הקרויה מדינה – היא כמעט הפסיעה האחרונה לקראת מצב שאין חזרה ממנו.

הרחוב הישראלי קונה את המשוואות הללו, ולכן אין סיכוי שהתהליך הזה ייבלם. ככה זה כשציבור מאוד רחב (50-60 מנדטים) בולע בצמא את המשוואה הזאת: ביקורת על ביבי היא שמאלנות. שמאלנות היא בגידה. בוגדים יש לחסל. עם ישראל חי. הלך הרוח הדמוקרטי בישראל כבר נקבר מזמן. אנחנו סתם ביצה מתייבשת, ולצערי גם לפיד וגם גנץ כבר לא יצילו אותנו. מה שיציל אותנו, אולי, זאת קבוצת אנשי רוח (אמיתית ולא קשקשני תקשורת) שתנסה לייצר בלם להשתטות המואצת שנכנסנו אליה. אנשי הרוח הללו נמצאים. הם צריכים רק בימה ראוייה שמעליה אולי יצליחו להאיר את העיניים העמוסות בדוק ההיבריס.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!