הצעת חוק ״איסור צילום ותיעוד של חיילי צה"ל״ שיוזם יו״ר סיעת ישראל ביתנו, חבר הכנסת רוברט אילטוב, תעלה הבוקר (ראשון) להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה ולאחר מכן, אם לא יהיו שינויים, צפויה הצעת החוק לעלות ביום רביעי להצבעה במליאה בקריאה טרומית.

בהצעת החוק נכתב כי מי שיתעד חיילי צה"ל בתפקיד ויפיץ את החומרים, ב"כוונה לערער את רוח חיילי צה״ל ותושבי ישראל", דינו חמש שנות מאסר. בנוסף נכתב כי "במידה והמסריט התכוון לפגוע בביטחון המדינה" דינו יהיה עשר שנות מאסר.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מזהירים כי הצעת החוק עשויה להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, לפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים ובנוסף, פגיעה בחופש העיתונות

יוזם החוק, חבר הכנסת אילטוב אמר כי ״הגיע הזמן לשים סוף להפקרות הזאת. לא יתכן שכל פעיל או ארגון שמאל, אשר נתמך על-ידי ישויות זרות, יקבל גישה חופשית ויתעד באין מפריע את חיילי צה״ל בעת מילוי תפקידם. עלינו מוטלת האחריות לספק לחיילי צה״ל את התנאים האופטימליים לביצוע תפקידם, מבלי שיצטרכו לחשוש מאיזשהו ארגון שמאל שיפיץ את תמונתם לשם עשיית שיימינג והטלת קלון עליהם״.

פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר עמיר פוקס וד"ר אסף וינר כתבו בחוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה כי מדובר בהצעה בעלת ניסוח עמום הנתונה לפרשנות רחבה, תוך מתן אופציה לענישה ברף גבוה של חמש שנות מאסר. לדבריהם, ניסוח ההצעה חריג מאוד ביחס לנהוג בחוק הפלילי, ויכול להביא הלכה למעשה, לאיסור כמעט גורף על תיעוד של פעילות הצבא שלא בידי דובר צה"ל. הניסיון למנוע מראש את תיעוד פעולות הצבא, והפצת החומרים, באמצעות הגדרת המעשים כעבירות פליליות מסוכן ומעביר מסר כאילו ישראל מבקשת להסתיר את האמת.

בג"ץ קבע כי פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות תתקיים רק בנסיבות קיצוניות שמהן עולה סכנה מוחשית וקרובה לוודאי לשלום הציבור הרחב

החוקרים מוסיפים עוד כי חוק המגביל צילום גורמי אכיפת חוק, בין אם חיילים כפי שנעשה בהצעה הזו ובין אם שוטרים, כפי שניתן יהיה להציע בעתיד, עלול להביא לשימוש יתר בכוח והפרת נהלים. תיעוד כזה הוא קריטי ביותר, שכן בהעדרו היכולת להתלונן ולטעון להפרת זכויות אדם כמעט לא קיימת.

קרמניצר, פוקס ווינר אף הוסיפו כי זו הצעה הפוגעת בחופש העיתונות ומביאה לסכנת צנזורה ושינוי ההלכה שקבע בג"ץ, כי פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות תתקיים רק "בנסיבות קיצוניות שמהן עולה סכנה מוחשית וקרובה לוודאי לשלום הציבור הרחב". עוד מסבירים החוקרים, כי עצם חקיקת חוק המבקש לכאורה להסתיר מעשי חיילים ומפקדים, עשוי ליצור רושם כאילו ישראל מסתירה מעשים נוראיים ומנסה לטייחם, תוך פגיעה בחופש הפעולה של ארגוני זכויות אדם. מצב זה עשוי לפגוע בהגנה הקיימת לישראל דווקא בזכות חופש הפיקוח המתקיים בה, מפני המבקשים לנקוט כנגדה, וכנגד חיילי ומפקדי צה"ל, הליכים משפטיים בבתי הדין הבינלאומיים.

ח"כ פריג': לא העבריינות, לא האלימות, לא הפגיעה בזכויות האדם מטרידה את אילטוב, אלא חשיפתן. הצעת חוק מאסר לחושפי אלימות, היא עוד אחד מהסממנים של התבהמות הקואליציה

בתוך כך התפרסמה דרישה של מועצת העיתונות הקוראת להחריג מהחוק את העבודה העיתונאית ולא להחיל אותו על עיתונאים המדווחים מהשטח על מנת להביא התרחשויות בזמן אמת לידיעת הציבור. דרישה זו זכתה לביקורת בטענה כי יש בה מעין "הכשרת השרץ".

בחודש מרץ 2016 תועד בוידאו בחברון החייל אלאור אזריה כשהוא יורה למוות, על דעת עצמו ושלא על-פי הוראות פתיחה באש, במחבל פצוע ושרוע על הרצפה לאחר שנורה בניסיון לבצע פיגוע בחיילי צה"ל. פרסום הסרטון ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת בישראל ובעולם, מספר שעות לאחר האירוע, עורר סערה ומיקם את הפרשה במרכז תשומת הלב הציבורית. יש הגורסים כי אילולא הוסרט והופץ הסרטון, פרשת אזריה לא הייתה מגיעה לידיעת הציבור וכי אזריה לא היה נשפט. חשוב להדגיש כי לאחר האירוע ועל-פי נהלי הצבא, דיווח מפקד פלוגתו של אזריה למפקד חטיבת כפיר והוא דיווח על האירוע לפרקליט הצבאי הראשי.

חבר הכנסת עיסאווי פריג' (מרצ) תקף את אילטוב לאחר שהודיע כי החוק יעלה לוועדת השרים ואמר כי "לא העבריינות, לא האלימות, לא הפגיעה בזכויות האדם מטרידה את אילטוב, אלא חשיפתן. הצעת חוק מאסר לחושפי אלימות, היא עוד אחד מהסממנים של התבהמות הקואליציה. קואליציה שלקחה לעצמה את המשימה להיאבק באכיפת החוק. להיאבק באכיפת החוק כלפי חיילים אלימים, להיאבק באכיפת החוק כלפי פוליטיקאים מושחתים".