"להחזיר את השאלטר לציבור" זעקה כותרת מאמר המערכת של "הארץ" (5.6.18), ובכך נתנה הד נוסף לטרונייתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על דבר כישלונו (לכאורה) בהחלשת "ועדי השאלטר". ולאור הדברים נשאלת השאלה מה עומד מאחורי האיבה היוקדת של עיתון "הארץ" וגורמים נוספים, כלפי כל אותם "ועדים חזקים", עד כדי כך שהעיתון לאנשים חושבים בכבודו ובעצמו מתייצב באותה צד של המתרס, שלא כבשגרה, לצד נתניהו.
כדי לענות על שאלה אני סבור שצריך להבין קודם מהו אותו "שאלטר" שמבקשים ליטול מוועדי העובדים ומי יהיו המרוויחים והמפסידים מצעד זה.
"השאלטר" המדובר הוא זכות השביתה, זכות יסוד מהמאה ה-19, שנתניהו מחד ו"הארץ" מאידך מבקשים להגביל בשם תפישה ששמה את זכות הקניין מעל כל יתר זכויות האדם.
אולם מעניין יותר לדעת מי המרוויחים והמפסידים האמתיים מצעד זה של פירוק כוחה של העבודה המאורגנת – שכן אין וואקום בשדה הכוח – הפוליטי והכלכלי כאחד, וכוח שנלקח מאחד עובר לאחר.
ככלל, התשובה היא שהחלשת הוועדים החזקים תחזק בעיקר בעלי הון וגורמים מסחריים מצד אחד, ואת הממשלה מצד שני. וכך, מערכת האיזונים והבלמים במשולש ממשלה-מעסיקים-עובדים תופר – ודורסנותם של הממשלה מכאן ושל המעסיקים מכאן – רק תגבר.
הקריאה להחליש אפוא את כוחם של ועדים מאורגנים כמו ועד חברת חשמל המושמץ, ארגון המורים, רכבת ישראל וההסתדרות הרפואית על ידי הגבלת זכות השביתה ואימוץ בוררות חובה הנה קריאה מסוכנת ובלתי-אחראית – לא רק עבור מי שמחזיקים בתפיסה סוציאליסטית או סוציאל-דמוקרטית, אלא גם עבור ליברלים אשר רוצים בריסון הדורסנות של הממשלה ובשמירה על המרקם הדמוקרטי של המדינה והחברה.
דוגמא מאלפת מהתקופה האחרונה לחשיבותה של עבודה מאורגנת חזקה למרקם הדמוקרטי בישראל אפשר לראות במתווה להעלאת קצבאות הנכים שאושר לאחרונה – מאבק שהחל בהישג אופוזיציוני של חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ), אולם ללא כניסתה של ההסתדרות לעובי הקורה, לא היה מגיע לכדי סיכום.
הישג משמעותי זה לטובת אחד הציבורים המוחלשים ביותר בחברה הושג בזכות כוחה של ההסתדרות, שנובע במידה בלתי מבוטלת מכוחם של אותם ועדים גדולים, וזאת חרף התנגדותו האידאולוגית של נתניהו לתוספת לקצבאות האוניברסליות.
פירוק כוחה של העבודה המאורגנת היא במוצהר חלק ממסעו של נתניהו לעיצובה מחדש של ישראל והחלשתם המתמדת של שומרי הסף ומערכת האיזונים והבלמים במערכות הציבוריות, הפוליטיות, התקשורתיות והכלכליות. לכן ברור לכל כי כל מי שחרד מפני ארדואניזציה של ישראל צריך לעמוד לצד ועדי העובדים ולהתנגד נחרצות לכל פגיעה בכוחם.
תומר רזניק הוא מזכ"ל מרצ וחבר הנהגת ההסתדרות מטעם מרצ
