דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
21.4°תל אביב
  • 20.2°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 21.5°חיפה
  • 22.9°אשדוד
  • 23.6°באר שבע
  • 32.6°אילת
  • 24.3°טבריה
  • 21.2°צפת
  • 22.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
גבעת עמל

גבעת עמל ב' / תושבי גבעת עמל זועמים על החלטת בית המשפט: "אין צדק"

בית משפט השלום בראשות השופט מנחם קליין קבע כי התושבים אכן יושבו ע"י המדינה במקום ועל כן הם זכאים לפיצוי - אך התיר את הפינוי וקבע סכומי פיצויים דיפרנציאליים | 33 מליון שקלים שיחולקו בין 18 משפחות שנותרו על הגבעה לא מספקים את התושבים

מחאת תושבי גבעת עמל נגד פינויים (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).
מחאת תושבי גבעת עמל נגד פינויים (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).
ענת יורובסקי
ענת יורובסקי
כתבת משפט ופלילים
צרו קשר עם המערכת:

18 המשפחות שנותרו בשכונת גבעת עמל בתל-אביב יפוצו בסכום של 33 מיליון בסך הכל. כל משפחה תקבל סכום פיצוי נפרד שנע בין 800,000 שקלים במקרה הנמוך ביותר, ל-4 מיליון במקרה הגבוה ביותר. מוועד הפעולה של גבעת עמל נמסר כי "מערכת המשפט העבירה היום מסר ש-70 שנה של מגורים רצופים בשליחות שלטונית וציונית של תושבים ממוצא מזרחי שווים בעיניה כקליפת השום. שופט השלום מנחם קליין התבטא בכתובים במהלך המשפט ש"כל נסיונותיי להבהיר שאני עוסק במשפט ולא בצדק נפלו על אוזניים ערלות" – ואכן נוכחנו היום לאסוננו שאין צדק בבית המשפט".

גבעת עמל. צילום: תומר ניוברג\פלאש90
גבעת עמל. צילום: תומר ניוברג\פלאש90

פסק הדין ניתן בשבוע שעבר, בעתירה העוסקת בפינוי 18 המשפחות הנותרות בשכונת גבעת עמל ב' בתל אביב, על ידי השופט מנחם קליין מבית משפט השלום בתל אביב.

על הקרקע מ-1948

השופט קליין סקר את המצב שהביא ליישובם של משפחות יהודיות בשטח גבעת עמל: על פי פסק הדין, בשנת 1948 נטשו את האיזור משפחות פלסטיניות, בזמן שבמקום יושבו פליטים יהודים מאיזורי קרבות מלחמת העצמאות בדרום העיר, ותוך זמן קצר כבר שכנו במקום מאות משפחות יהודיות. על אדמות אלה הוקמו 4 שכונות, אחת מהן היא גבעת עמל ב'. בעוד עניין הבעלות על הקרקע הוסדר בשלושת השכונות האחרות, נושא הבעלות לא הוסדר בשכונת גבעת עמל ב', ונשאר בידי רשות הפיתוח בהתאם לחוק נכסי נפקדים.

בשנת 1961 הועברה הבעלות על הקרקע לידי חברת דיור ב.פ – אחת מהתובעות לפינוי הנוכחי. בשנת 1987 נמכרה הקרקע לחברת 'דנקנר השקעות' ולחברה נוספת. בשנת 1988 הגישו שתי החברות תביעות לפינוי הקרקע מידי הדיירים היושבים עליה.

כבר בשנת 1995 יצא פסק דין הקובע כי הבעלות על הקרקע מצוייה בידי החברות ולא בידי התושבים. פסק דין מאוחר יותר, משנת 2012, עסק בנושא ההתחשבנות הכספית בין הצדדים, אך עליו הוגשו מספר ערעורים. בפסק הדין הנוכחי, נקבעו פיצויים חדשים למשפחות הנותרות בגבעת עמל.

זכאים

גובה הפיצוי לו זכאית כל משפחה נדון בנפרד, וסכומי הפיצויים הנפסקים שונים אלה מאלה בין כל משפחה. גובה הפיצוי הנמוך ביותר נקבע למשפחת שרפי, משפחה בת 5 נפשות. סכום הפיצויים הגבוה ביותר נפסק לטובת משפחת מזור, בת 5 נפשות גם היא, בגובה 4.1 מיליון ש"ח.

בפסק הדין, כתב השופט קליין כי הוא מקבל את טענת החברות לפיה הבעלות על הקרקע שייכת להן, ומקבל את זכותן לדרוש את פינוי המקרקעין מכל תושבי השכונה. יחד עם זאת, קבע קליין כי עצם העובדה כי לאורך עשרות השנים בהן גרו בשכונה המשפחות הנידונות, הן שיפצו והרחיבו את בתיהן, אין בה כדי לאיין את זכאותם לפיצויים. עוד מצא קליין כי תושבי השכונה זכאים לפיצוי בתמורה לפינויים מהמקום, בהתאם להתחייבות שניתנו להם במהלך השנים.

השופט קליין קבע כי המשפחות יפנו את הקרקע 30 ימים לאחר הפקדת הפיצויים בחזקתן, ולא לפני – כפי שדרשו החברות. אם לא, יאלצו לשלם דמי שימוש שבועיים לחברות.

קליין ציין כי הוא דחה את טענות חלק מהמשפחות לפיה עליהן לקבל פיצוי בדומה לפיצוי שניתן במקרה פינוי גוש קטיף או פזורות בדואיות בנגב, ותיאר את מקרה גבעת עמל כמקרה יחיד במינו. קליין אל הצעת החוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת עמל, ואמר כי איננו מאמין כי הצעת חוק זו תוביל לפיצויים גבוהים יותר עבור המשפחות.

איחולי אריכות ימים

בסיכום פסק הדין, העיר השופט קליין הערה בנימה אישית יותר: לדבריו, הוא רצה להפציר בצדדים "להמשיך בחייהם ולהפסיק להתקוטט בבתי המשפט, כך שהקבלנים יוכלו לממש את הזכויות הקנייניות והתושבים יוכלו לבנות את חייהם מחדש במקום אחר, גם אם בעל קרקע סבור שמשלם לפולשים ותושבים סבורים שלא קיבלו את מלוא הפיצוי המגיע להם, ובא לציון (ולגבעת עמל ב') גואל".

קליין המשיך וכתב כי בהכירו את הנפשות הפועלות, הוא "ירד" מכוונת הפצרה זו, "והחלטתי לסיים פסק דין זה באיחולי בריאות ואריכות ימים ליזמים, לקבלנים, לתושבי גבעת עמל ב', ילדיהם ונכדיהם, לעורכי הדיין שייצגו את בעלי הקרקע, את הרשויות ואת התושבים וגם לי ולשופטים שיבואו אחריי, בכדי שנוכל כולנו להמשיך ולהתדיין בשבעים שנות המדינה הבאים".

חבר הכנסת אילן גלאון מצטרף למחאת תושבי גבעת עמל בליל הפינוי, 29 בדצמבר 2015 (צילום ארכיון: אמיר לוי / פלאש 90).
חבר הכנסת אילן גלאון מצטרף למחאת תושבי גבעת עמל בליל הפינוי, 29 בדצמבר 2015 (צילום ארכיון: אמיר לוי / פלאש 90).

יו"ר סיעת מרצ ח"כ אילן גילאון, יוזם הצעת חוק גבעת עמל, שהתבצר עם התושבים בשנת 2014, הגיב לפסיקת בית המשפט בעניינם: "לאחר 4 שנות מאבק, פסיקת בית המשפט היא עוד מהלומה בדרך לצדק. הדרג הפוליטי נתן ליזמים ציניים כמו תשובה וכוזהינוף לעשות הון עתק על גבם של תושבי גבעת עמל ללא הצדק המינימלי המגיע להם."

המדינה היא ששיכנה, לפני למעלה מ-70 שנה, אזרחים בגבעת עמל. לא ייתכן שהיום יקראו להם ׳פולשים׳, יפנו אותם בכוח מבתיהם ויזרקו אותם לרחוב בנימוקי כדאיות כלכלית של טייקונים. אנו נמשיך להיאבק עבור התושבים שגרים ברציפות בבתיהם מאז שנת 1947 וראויים לפתרון ופיצוי ראוי והוגן. אני קורא לשר האוצר ושרת המשפטים לממש את הבטחותיהם ולהתייצב לצד התושבים בהבטחה כי לכל משפחה יימצא פיתרון בדמות דירה חלופית".

בתגובה לפסק הדין, מסר ועד הפעולה בגבעת עמל כי "אחרי שקבע בפסיקתו כי כל תושבי גבעת עמל כיום הינם "בעלי רשות בלתי הדירה", ולאחר שקבע בפסיקתו שהמדינה היא ששלחה והושיבה את את התושבים בגבעת עמל ב' במהלך קרבות מלחמת העצמאות, ולאחר שפסק כי המדינה הבטיחה להם לפני עשרות שנים דיור אקוויוולנטי חלף דירות שנלקחו מהם וכי הבטחות אלו הופרו ברגל גסה על ידי בעלי הקרקע ולאחר שקבע כי הרשויות הזניחו את התושבים לאורך עשרות השנים – הוסיף בית משפט השלום חטא נוסף לשרשרת החטאים שתיאר, וקבע כי התושבים יאבדו את בתיהם ויקבלו פיצוי זעום לבית אב (לפי מודל "שכירות ל-20 שנה"). בשכונה 18 בתי אב שבכל אחד מהם מספר משפחות גרעיניו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!