משרד העבודה והרווחה הפיץ בשבוע שעבר מסמך רשמי הנוגע לאכיפת שכר המינימום השעתי על ידי המשרד. במסמך נקבע כי לאור צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה, נקבע במשרד כי על אף ששכר המינימום השעתי בישראל עומד היום על 29.12 שקלים, אכיפה מנהלית או פלילית תבוצע רק כנגד מעסיקים שישלמו פחות מ-28.49 שקלים לשעה – הסכום המופיע כיום בחוק שכר המינימום.

צו ההרחבה קבע למעשה כי שבוע העבודה בישראל יעמוד על 42 שעות, וכי שכר השעה יחושב החל מתחילת אפריל על בסיס 182 שעות בחודש, זאת בשונה מנוסח חוק שכר המינימום הנוכחי המתייחס ל-186 שעות. "עמדת המשרד הינה כי כל עוד לא ניתנה פסיקה של בית הדין לעבודה הסותרת עמדה זו, צו ההרחבה מעדכן הלכה למעשה את השכר השעתי של משתכרי שכר מינימום לשעה", נכתב במסמך על ידי היועצת המשפטית של המשרד עו"ד דבורה פיר אליעזר, מנהל מינהל הסדרה ואכיפה יפה סולימני והתובעת הראשית במשרד עו"ד גלי לוי. לפיכך קבעו כי עמדת המשרד היא כי מעסיק חייב בתשלום שכר עבודה שעתי שלא יפחת מ-29.12 שקלים כאמור, וזאת אף אם מדובר בעובדים המועסקים במשרה חלקית או שעתית.

עמדה זו, הסבירו, נקבעה תוך בחינת כוונתם של הצדדים להסכם הקיבוצי שהורחב בצו ההרחבה – הנשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות, כפי שפרסמו אותה. עוד הדגישו כי השפעה דומה היתה גם לצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה משנת 1995 אשר קיצר את שבוע העבודה מ-45 ל-43 שעות.

"על אף האמור, אגף האכיפה המינהלית, האחראי על ביצוע חקירות מינהליות לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה התשע"ב 2013 ואגף האכיפה הפלילית האחראי על ביצוע חקירות פליליות בגין הפרות על הוראות חוקי עבודה, ינקטו בהליכים כלפי מעסיקים ומעסיקים בפועל, לפי מדיניות האכיפה הקיימת, במקום שהתברר כי שולם לעובד סכום הנמוך משכר המינימום לשעה, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, העומד היום על 28.49 ש"ח, וזאת עד לעדכון שכר המינימום השעתי בחוק שכר מינימום" הוסיפו, והדגישו כי הנחיה זו אינה מתייחסת לאכיפת חוקי עבודה שאינם חוק שכר המינימום.