יָצָאתִי עִם אֵמַה לְטִיּוּל לַיְלָה בַּשְּׁכוּנָה
כְּאִילּוּ מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁבַּרְנוּ
כָּל אַחַת בְּאֵיבָרָהּ
וְכָךְ פָּסַעְתִּי
בְּשֵׂיעָר פָּרוּעַ וְנֶפֶשׁ שְׁלֵוָוה
וְשֶׁיֵּדְעוּ כּוּלָּם שֶׁבָּאתִי מֵאַהֲבָה

מָחָר אֲנַקֶּה
וְאַחֲלִיף מַצָּעִים
אֲחַטֵּא אֶת הַמוּרְסָה
מָחָר הַכֹּל יֵיעָלֵם בִּמְכוֹנַת הַכְּבִיסָה

אֲבָל הַלַּיְלָה
כּוּסְאוֹמוֹ רְגָשׁוֹת, זִכְרוֹנוֹת
הֶרְגֵּלִים לֹא בְּרִיאִים
מָה שָׁמְעוּ הַשְּׁכֵנִים

פַּעַם יָצָא לִי לוֹמַר:
'מָה זֹאת אוֹמֶרֶת "אֲבָל זֶה עָצוּב"?
אַף אֶחָד לֹא זוֹכֶה בַּלּוֹטוֹ וְרָץ לִכְתּוֹב שִׁיר
כּוֹתְבִים מִתּוֹךְ הַכְּאֵב
מֵהַמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ בָּעִיר.'
הַלַּיְלָה אֲנִי כּוֹתֶבֶת מִתּוֹךְ אֲדָווֹת הָעוֹנֶג
בְּמִיטָּה שֶׁמְּרִיחָה כְּמוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים
וּטְבִיעַת כַּף יָד עַל הַקִּיר.