דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח באב תשפ"ב 15.08.22
30°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 30°תל אביב
  • 30°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 33°באר שבע
  • 38°אילת
  • 36°טבריה
  • 27°צפת
  • 32°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

Iron Sky / Paolo Nutini - החופש הגדול של צ'רלי צ'פלין

פאולו נוטיני, הזמר הסקוטי עם השם הכי לא סקוטי שיש (אבא איטלקי), הוציא ב-2014 את אלבומו השלישי ומתוכו הוא שיחרר את הסינגל Iron Sky וקיווה שהשיר יצליח להגיע לקהל.
כשאדל צייצה בטוויטר "פאק!!! זה ללא ספק אחד מהדברים הטובים ביותר שראיתי בחיי" ושיתפה את השיר, היה ברור שזה לא יזיק..
היום, עם 30 מיליון צפיות ביוטיוב ל-Iron Sky, מכירות של יותר מ-2 מיליון אלבומים והכרזה של ה-bbc כי פאולו נוטיני הוא המוזיקאי הסקוטי המעניין ביותר של זמננו, אין ספק שפאולו נוטיני נמצא בדרך הנכונה.

">

והגברת הראשונה של עולם המוזיקה של ימינו יודעת על מה היא מצייצת.
Iron Sky הוא שיר מרגש, מלא בנשמה, גדול מהחיים. שיר שפשוט אי אפשר להישאר אדישים אליו. בנקודה מסוימת בשיר, קורה דבר מעניין: לפתע צץ קול ישן כזה, קול  מהעבר, ואנחנו שומעים נאום מלא פאתוס:

"לשומעיי אני אומר אל ייאוש, האומללות הפוקדת אותנו היא בת חלוף. זו מרירותם של בני אדם החוששים מדרכה של הקדמה האנושית. שנאת בני האדם תחלוף, רודנים ימותו, והכוח שנלקח מן העם ישוב אל העם, וכך כל עוד בני אדם ימותו, החירות לעולם לא תגווע. אל תתנו את עצמכם לאנשים לא טבעיים אלו, אנשי מכונה, עם מוחות מכונה ולבבות מכונה. אתם אינכם מכונות, אינכם בקר, אתם אנשים!
בכם, האנשים, יש את הכוח להפוך את החיים הללו לחופשיים ויפים, להפוך את החיים להרפתקה מופלאה. בואו נשתמש בכוח שלנו! בואו נתאחד!"

אבל של מי הקול בנאום הזה שסומפל לתוך השיר? פאולו נורטיני זה לא. בדקתי וגיליתי – מדובר בלא אחר מאשר צ'רלי צ'פלין, הקומיקאי המנוח.

הוא נולד בדרום לונדון ב-1889, הפך לשחקן מאוד מפורסם בגיל צעיר ועבר להוליווד כשעסקי הקולנוע התחילו לפרוח שם. דמות הנווד הקטן שלו היתה ללהיט ענק בכל העולם – כולם הכירו את צ'רלי צ'פלין וההומור הייחודי שלו. כשסרטים התחילו ב-1921 להשתמש בהמצאה המהפכנית – קול (מראינוע לקולנוע), צ'פלין סירב ליישר קו והחליט להמשיך, על אפם וחמתם של כולם, ליצור סרטים אילמים. הוא נותר המוהיקני האחרון והקהל המשיך לשמור לו אמונים.

אבל אירוע אחד שינה את דעתו: עלייתו של אדולף היטלר. לאחר שבביקור של צ'פלין בברלין ב-1931, ביקור בו הוא זכה לכינוי לעג "לוליין יהודי" ע"י המפלגה הנאצית (על-אף שלא היה יהודי) גמלה בליבו ההחלטה ליצור את הסרט המדבר הראשון שלו. לפנטומימאי הגדול היה סופסוף משהו חשוב להגיד.

"הדיקטטור הגדול" יצא לאקרנים ברחבי העולם באוקטובר 1940, ימי מלחמת העולם השניה, ונחשב עד היום לאחד משיאי הקולנוע.
צ'רלי צ'פלין מגלם בו-זמנית את דמותו של ספר יהודי אנונימי וחסר שם בגטו, וגם את דמותו של הדיקטטור ששואף להשתלט על העולם אדנואיד הינקל (בן-דמותו של אדולף היטלר כמובן) השולט במדינת טומניה (הלא היא בת דמותה של גרמניה).
משום שהשניים דומים זה לזה כשתי טיפות מים, נוצרת קומדיה של טעויות משעשעת והסרט הכל-כך פוליטי וכל-כך טעון הזה מצליח לעבור מסך בזכות ההומור הצ'פליני שהוא ספוג בו.
"הדיקטטור הגדול" כולל כמה מהסצינות הגדולות ביותר בתולדות הקולנוע, ובהן הסצינה שבה צ'פלין מגלם ספר המגלח לקוח לצלילי מחול הונגרי מספר 5 של ברהמס, הסצינה שבה הינקל ונפלוני (בן-דמותו של מוסוליני) מתחרים ביניהם כסאו של מי גבוה יותר, והסצינה בה רוקד הינקל לצלילי ואגנר עם כדור הארץ העשוי מבלון מנופח עד שכדור הארץ מתפוצץ בידיו. הסצינות האלו – ונוספות מתוך הסרט, ובוודאי הסרט בכללותו – נלמדות עד היום על-ידי סטודנטים לקולנוע ברחבי העולם.
אבל עד כמה שלא יהיו בלתי-נשכחות הסצינות הקולנועיות האלו הן כאין וכאפס לעומת המשמעות האנושית הגדולה והמסר הרדיקלי שעובר בסרט, ולאחר מכן גם בשיר השבועי שלנו.
בשיא הסרט, כשהרודן הנאצי נשלח למחנה ריכוז, בגלל טעות הנובעת ממראהו הדומה לספר היהודי, והיהודי הקטן – לעומת זאת – אשר נחשב בטעות לרודן, נדרש לנאום בפני החיילים שלו.
הנאום הזה הוא השיא של הסרט. הוא הסצינה המסיימת שלו שהשאירה את רבבות הצופים בבתי הקולנוע ברחבי העולם, שצפו בסרט במהלך ימי המלחמה המזוויעה,  פעורי פה ונדהמים.

 

לכאורה הנאום הגדול הוא של היהודי שהתגלגל במקרה לתפקיד הדיקטטור הגדול אבל למעשה לכולם זה היה ברור כי זהו צ'רלי צ'פלין בעצמו שלראשונה מדבר עמוק לתוך העיניים והלב של הצופים. הוא בכלל לא משחק. הוא אומר בדיוק את מה שהוא מאמין בו ורוצה להגיד לעולם שנשאב לתוך מלחמה גדולה ונוראה.

"אני מצטער, אבל אני לא רוצה להיות דיקטטור. זה לא העסק שלי. אני לא רוצה לשלוט באף אחד או לכבוש מישהו. הייתי רוצה לעזור לכל שרק הייתי יכול: יהודי, גוי, אנשים שחורים, לבנים. כולנו רוצים לעזור אחד לשני. ככה בני אדם בנויים. אנחנו רוצים לראות את האושר של הזולת, לא את האומללות. אנחנו לא רוצים לשנוא ולתעב אחד את השני. בעולם שלנו יש מקום לכולם והאדמה הטובה יכולה לספק את צרכי האנושות כולה. החיים יכולים להיות חופשיים ויפים אבל איבדנו את הדרך. תאבת-הבצע הרעילה את נשמותינו והוליכה אותנו אל עבר ייאוש ומרחצי-דמים."

צ'פלין לא ידע עד כמה הוא צדק. המציאות עלתה על כל דמיון והנאציזם שטף את אירופה בגל עכור של אימה שאין כדוגמתה. בערוב ימיו הוא כתב אוטוביוגרפיה ובה הוא רשם כי הוא מתחרט על הדיקטטור הגדול: "אילו ידעתי על מעשי הזוועה שעשו אז הנאצים לא הייתי עושה את הסרט, משום שלא הייתי יכול להפיק צחוק מין הטורף הנאצי". אבל על העמידה הגאה שלו כנגד התופעות הפוליטיות-חברתיות שהוא היה עד להן במהלך חייו הוא לא התחרט.
כך נכתב בעיתון "דבר" בכתבה משנת 1964:
"תוך כדי הסרטה החלו לזרום לאולפנו של צ'פלין מכתבים של נאצים, שאיימו לשרוף את ביתו ולהטיל פצצות בבית הקולנוע בזמן הקרנת הסרט. האיומים הפחידו את צ'פלין…
'הדיקטטור הגדול' הוצג בשני אולמות בבת אחת וזכה להצלחה מסחררת. הנאום הארוך שסיים את הסרט הפך לסנסציה וסימל את הקול ההומניסטי הקורא לשלום ולאחווה בתוך קלחת הטירוף הנאצי הפושט כמגיפה. בהגיעו לניו-יורק שאל אחד הצעירים את צ'פלין: משום מה אתה אנטי-נאצי כל-כך? "משום שהם אנטי אנושיים"  – ענה צ'פלין. "כמובן. אתה יהודי, האין זאת?" – המשיך הצעיר. "אין אדם צריך להיות יהודי כדי להיות אנטי-נאצי" – היתה תשובתו של צ'פלין  – "הוא צריך להיות רק בעל רגש אנושי".

והאנושיות המדהימה הזאת של צ'רלי צ'פלין זכתה בשנים האחרונות לעדנה מחודשת בזכות שירו של פאולו נורטיני. הנאום והסרט הגיעו לדורות חדשים של מאזינים והמסר המהדהד ממשיך להיות רלוונטי.

מוזמנים להאזין כאן לשיר:

 

Iron Sky
We are proud individuals living on the city
But the flames couldn’t go much higher
We find gods and religions to
To paint us with salvation
But no one
No nobody
Can give you the power
To rise over love
And over hate
Through this iron sky
That’s fast becoming our minds
Over fear and into freedom
Oh, that’s life
Left dripping down the walls
Of a dream that cannot breathe
In this harsh reality
Mass confusion spoon fed to the blind
Serves now to define our cold society
From which we’ll rise over love
Over hate
From this iron sky
That’s fast becoming our minds
Over fear and into freedom
You just got to hold on!
You just got to hold on!
Oh oh oh oh
(To those who can hear me, I say, do not despair
The misery that is now upon us is but the passing of greed
The bitterness of men who fear the way of human progress
The hate of men will pass, and dictators die
And the power they took from the people will return to the people
And so long as men die, liberty will never perish
Don't give yourselves to these unnatural men
Machine men with machine minds and machine hearts!
You are not machines, you are not cattle, you are men!
You, the people, have the power to make this life free and beautiful
To make this life a wonderful adventure
Let us use that power!
Let us all unite!)
And we’ll rise over love
And over hate
Through this iron sky
That’s fast becoming our minds
Over fear
And into freedom
Into freedom!
From which we’ll rise over love
And over hate
Through this iron sky
That’s fast becoming our minds
Over fear and into freedom
Freedom!
Oh, from which we’ll rise over love
And over hate
Through this iron sky
That’s fast becoming our minds
Over fear and into freedom
Freedom!
Freedom!
Rain on me!
Rain on me!

Iron Sky / Paolo Nutini

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!