ביום שישי בבוקר הסתיימה ישיבת שרי האוצר של מדינות היורו, לאחר שעות ארוכות, והודיעו כי המשבר היווני הגיע לסיומו. ההסכם מגיע לקראת סיומה של תכנית ההלוואות שהחלה לפני שמונה שנים, ודרשה מממשלת יוון קיצוצים אדירים בהוצאה הציבורית תמורתם. עם זאת, נראה כי על אף הרטוריקה האופטימית, גם לאחר החתימה על ההסכם, מצבה של יוון לא ישתפר. לעומת זאת, ההסכם דורש ממשלות יוון להתחייב לצמצום תקציבי חסר תקדים לארבעים השנים הקרובות.

על פי ההסכם, כ-40% מהחובות של ממשלת יוון למדינות אירופה יזכו לדחייה של עשור. במילים אחרות, תשלומי הריבית וההחזר ידחה בעשור, מ-2023 ל-2033. צעד זה יאפשר לממשלות יוון מרחב פיסקלי, היות והיא לא תידרש להחזרים רבעוניים. בנוסף, ביוון מקווים כי הצעד ימשוך משקיעים לשוק האג"ח הממשלתיות שלה, ויאפשר גיוס זול יותר של הון.

"דף חדש"

"יוון מתחילה דף חדש" אמר יוקליד טסקלוטוס, שר האוצר היווני. "יש לנו את כל הכלים לצאת מתכנית החילוץ באופן בטוח". "זהו רגע מיוחד, רגע אדיר" אמר נציב הכלכלה של האיחוד האירופי, פייר מוסקוביצ'י. "המשבר היווני נגמר כאן, בלוקסמבורג, הערב. זו הייתה דרך ארוכה". מוסקוביצ'י אמר שההסכם "יאפשר ליוון לעמוד שוב על הרגליים".

עם זאת, בתמורה להקלות אלו, התחייבה מדינת יוון לשמור על עודף תקציבי של 3.5% עד לשנת 2022, ולאחר מכן לעמוד על עודף תקציבי של 2.2% עד לשנת 2060. כך, תישאר המדיניות הכלכלית של ממשלות יוון תחת פיקוח אדוק של האיחוד האירופי, שתחזיק בזכות לפקח ולאשר את תקציבי המדינה של יוון עד לשנת 2060.

 שר ההגנה היווני פאנוס קמנוס ראש ממשלת יוון, אלקסיס ציפרס וזוגתו בטי בייזיאנה, בכינוס אשר הכריז על הסדר לחוב היווני, יוני 22, 2018. . (AP צילום / פטרוס Giannakouris)

שר ההגנה היווני פאנוס קמנוס ראש ממשלת יוון, אלקסיס ציפרס וזוגתו בטי בייזיאנה, בכינוס אשר הכריז על הסדר לחוב היווני, יוני 22, 2018. . (AP צילום / פטרוס Giannakouris)

שמירה על עודף תקציבי כזה, ללא התייחסות למצב המשק היווני ולאורך ארבעים שנים הוא צעד חסר תקדים. משמעותה של דרישה זו היא שממשלות יוון העתידיות יאלצו להמשיך במדיניות ההפרטה והקיצוץ התקציבי כדי לעמוד ביעדים שהוסכמו, בין אם הצעדים הכלכליים הנבונים יהיו השקעה או קיצוץ. למעשה, ההסכם דן דור שלם של יוונים שעוד שלא נולד, למדיניות צנע חריפה.

ההשלכות

כריסטין לגרד, יו"ר קרן המטבע, שידועה כתומכת בשמיטת חובות ליוון, בירכה על כך שהצדדים הגיעו להסכם. עם זאת, לגרד הביעה חשש מפני חזרה למשבר עמוק בעקבות ההתעקשות שלא לשמוט חובות.

יש לציין כי יוון תישאר מחוייבת להסכם, גם אם ממשלות עתידיות יבחרו על סמך הבטחה להגדיל את ההוצאה הציבורית. כך, נשארת השליטה על המדיניות הכלכלית, ולמעשה על המשק היווני כולו, בידי האיחוד האירופי עד לשנת 2060. הרטויג לוגר, שר האוצר האוסטרי, הסביר זאת במילים בוטות במיוחד: "אנחנו נבטיח את זה שהלחץ המופעל על יוון ליישם רפורמות נוספות יהיה חזק… בטווח הבינוני והארוך"

"המשא ומתן היה קשה" אמר ברונו לה מייר, שר האוצר הצרפתי. "השיחות תמיד קשות כשמדובר בעניינים גורליים". על פי מקורות שנכחו בדיונים, שר האוצר הגרמני, אולף שולץ, סירב בתוקף לכל שמיטת חובות או הקלה בהחזרים שהוצעו. פעמים רבות בעבר המליצה קרן המטבע על שמיטת חובות חלקית ליוון, שתאפשר לה להשקיע חלקים גדולים יותר מהתקציב בשיקום הכלכלה אחרי שמונה שנים של ייבוש תקציבי. הגרמנים מתנגדים לכל הקלה בתנאי החזר החוב.

גם הצעתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, לאפשר הקלה בהחזר החובות של יוון בהתאם לתנאים הכלכליים נדחתה על הסף על ידי הגרמנים. לפני כחודשיים הציע מקרון להסכים על שמיטת חובות ליוון במידה והמצב הכלכלי במדינה ישאר חמור, כדי לאפשר למדינה להשקיע כמה שיותר מתקציבה במשק. נראה כי גם הצעה צנועה זו נדחתה על ידידיו הגרמנים.

הגרמנים הציגו את דחיית התשלומים בעשור כפשרה גדולה מצידם, שבאה התמורה להתחייבותה של מדינת יוון למדיניות צנע לארבעים השנים הקרובות. עם זאת, יוון תידרש לשלם את הסכום המלא אותו לוותה, ותאבד למעשה את הריבונות על המדיניות הכלכלית שלה עד לשנת 2060. יש לציין כי על פי נתוני הממשלה היוונית, רק כ-5% מהסכום שלוותה הגיע למעשה להשקעה בכלכלה המקומית. 21% מהם שומשו כדי למנוע את נפילת הבנקים היוונים, והשארית הלך להחזר החובות.