"מינוי באמצעות ועדת איתור ציבורית זה סוג של מכרז משוכלל" טענה היום (שני) שרת המשפטים איילת שקד בדיון על הצעת החוק הממשלתית לשינוי אופן בחירת היועצים המשפטיים לשרי הממשלה. לדבריה, ועדה שתכלול שני נציגים של השר – מנכ"ל המשרד ונציג ציבור ממונה, נציג היועץ המשפטי, נציג נציבות שירות המדינה ונציג אקדמי – היא ועדה מאוזנת. "הצעת החוק הזו מאפשרת לשר לעבוד" אמרה שקד, "היום לשר יש נציג אחד ולנציבות שלושה – אנחנו משנים את זה לחצי חצי". מנדלבליט: עשויה להיות פה פגיעה בשלטון החוק במדינה".

"אני חושבת ששר ומנכ"ל ידעו לבחור יועץ משפטי טוב לא פחות טובים מנציג הנציבות. המעורבות שלנו היא מעורבות טובה – לטובת המדינה" הוסיפה, "ואני לא מפחדת לרשת משרד ששר אחר היה מעורב בהליך הבחירה של היועץ המשרדי שם. יועץ משפטי שייבחר על ידי השר והיועמ"ש יהיה לא פחות אמיץ ומקצועי מכזה שנבחר במכרז". עם זאת הסתייגה שקד מהצעת החוק הפרטית של ח"כ אמיר אוחנה, לפיה יבחרו השרים עצמם את היועצים המשפטיים, והבהירה: "אני אומרת באופן ברור – השרים צריכים להיות מעורבים – זו לא צריכה להיות משרת אמון".

ועדת חוק חוקה ומשפט דיון על מינוי היועצים המשפטיים לשופטים (צילום: ניצן צבי כהן)

בדיון הסוער של ועדת חוק חוקה ומשפט השתתפו, מלבד חברי הכנסת הרבים, גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ושני השופטים בדימוס ומי שכיהנו אף הם כיועצים משפטיים לממשלה,  פרופ' יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין.

"עם כל הכבוד אין פה בסוף איזון. הנזק שייגרם ליועצים המשפטיים בדגש על תפקיד שומר הסף יהיה גדול" הגיב מנדלבליט לשקד, ותהה, לדוגמה, מדוע נקבע בהצעת החוק כי מנכ"לי המשרדים יהיו אלו שימנו את נציגי הציבור האקדמאים באישור היועמ"ש – ולא להיפך. "יש פה הטיה מובהקת לכיוון השר והמנכ"ל בדרך הבחירה" טען, "גם נציג נציב שירות המדינה לא עובד אצל היועץ המשפטי לממשלה, ויש לא מעט מכרזים שבהם דעתו היתה שונה מדעתי". כדוגמה למודל של ועדת איתור מאוזנת, נתן את ועדת האיתור למינוי היועץ המשפטי לממשלה, בראשה עומד שופט.

מנדלבליט התייחס לטענה שכעובד ציבור הוא לא מוסמך להופיע בפני הועדה ולהביע עמדה המנוגדת לעמדת הממשלה. "צריך לזכור שיועץ משפטי לממשלה הוא פקיד, אבל לא סתם פקיד, אלא כזה שהממשלה מינתה כדי שיהיה אמון על שמירת החוק – ובהקשר הזה הוא גם גורם עצמאי שאינו כפוף לשום דבר למעט שמירת החוק. על הדבר הזה עמדה ועדת שמגר" הבהיר, "ההתייצבות שלי בפניכם היום מגיעה בדיוק מהמקום הזה של שמירה על החוק, ולכן אני נמצא כאן היום – ורק אני, ולא יועצים אחרים למשרדי הממשלה. אני חושב שעשויה להיות פה פגיעה בשלטון החוק במדינה, ובמצב זה לא רק שאני רשאי להופיע כאן אלא זו גם חובתי כלפי הציבור להתריע".

"גם הצעת החוק הזו הוגשה בידי היועץ המשפטי של שרת המשפטים, וזה בסדר גמור – אני לא חשבתי שזה לא חוקתי, וכך צריך להיות" הבהיר כי היועצים המשפטיים מחוייבים גם כיום למדיניות השרים הנבחרים. "אני לא חושב שהיועצים המשפטיים בשום משרד פועלים בצורה 'לעומתית ומסכלת'. אפשר לשאול את כל השרים, וגם שרת המשפטים אמרה שזה לא המצב ולא רק במשרדה".

היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט ויו"ר איגוד המשפטנים בהסתדרות יצי גורדון (צילום: ניצן צבי כהן)

"אני נמצא כאן משום שלדעתי הצעת החוק הזו היא לא פחות מגורלית" אמר פרופ' זמיר. "אני לא זוכר במשך שנים רבות הצעת חוק שלדעתי עשויה לפגוע בשלטון החוק והמנהל התקין כמו הצעה זו. בזמן האחרון דיברו הרבה על פסקת ההתגברות – לדעתי ההצעה הזו קשה יותר ומסוכנת יותר. לפסקת ההתגברות יש ערך סמלי רב – להצעה הזו ערך מעשי עצום". לדבריו שישה שופטי בית המשפט העליון בדימוס, שכולם יועצים משפטיים או פרקליטי מדינה לשעבר, שלחו לשרת המשפטים גילוי דעת בדבר התנגדותם להצעת החוק: הנשיאים שמגר, ברק ובייניש,  והשופטים בך, עדנה-ארבל וזמיר עצמו.

"ההצעה הזו באה לשנות את המצב הקיים מזה עשרות שנים, שנקבע בחוק שירות המדינה כתגובה למצב שהיה קיים קודם לגבי מינויים בשירות המדינה – של מינויים פוליטיים. מצב שהשחית את השירות הציבורי, ופגע ביעילות שלו ובאמון בו. שיטת המכרז, שהיא משותפת בחוק לכל עובדי המדינה – הוכיחה את עצמה, בכלל, ובפרט לגבי השירות המשפטי למשרדי הממשלה. כל מי שקרוב לשירות המשפטי לממשלה יודע את זה. זו לא שיטה נקיה מכל פגם, אבל היא הוכיחה את עצמה. המינויים נעשו על פי כישורים".

"אם באמת מתבקשת מעורבות של השר משום חשיבות התפקיד – מדוע להיות מוגבלים ליועמ"ש? יותר חשוב מהיועמ"ש זה הסמנכ"ל שאמור לבצע את המדיניות וראשי האגפים והמחלקות. הדבר הזה לא יעצר. נחזור לימים האפלים של המינויים הפוליטיים בשירות הממשלתי. ההשלכות של ההצעה הזו לא מוגבלות למשרדי הממשלה – ראש עירייה או מועצה מקומית לא יכול לבוא עם אותו טיעון בדיוק? רשות התעופה והנמלים? כולם. ההשפעה של זה תהיה השפעה גורפת מאוד רחבה". לדבריו ההחלטה מקודמת בלא שנערכה לגביה בדיקה רצינית באמצעות ועדה ציבורית – ובניגוד לעמדותיהן של שתי ועדות ציבוריות קודמות בנושא.

הפגנת משפטניות בשירות המדינה מול הכנסת נגד הפוליטיזציה של תפקיד היעוצים המשפטיים. (צילום: ניצן צבי כהן)

"בכל שנות עבודתי בשירות הציבורי וגם כשופט – לא ראיתי שהייעוץ המשפטי מטרפד מדיניות – הוא משרת אותה, וגם כבוד השרה אמרה זאת לא אחת" אמר השופט בדימוס אליקים רובנשטיין. "הייעוץ המשפטי עושה מלאכתו מול השרים. תפקידו לשרת את המדיניות כך שתמולא לפי החוק".

" בנינו בעמל רב ב-70 שנותיה של מדינת ישראל שירות ציבורי שאמור להיות במודל של ה'סיביל סרוויס' האנגלי – עובדי ציבור שהשירות הציבורי הוא עיסוקם ולא באים לשרת ממשלה כזו או אחרת. אם יתמנה יועץ בדרך הזו, שיש בה מימד של פוליטיזציה, ומחר יתחלף השר – עכשיו הוא צריך לעבוד מול שר חדש שבא ממפלגה אחרת ומדיניות אחרת. מה הרווחנו במשילות? שום דבר". לדבריו המודל החלופי, האמריקני, הוא כזה שבו כלל עובדי הציבור מתחלפים במסגרת חילופי השלטון – שיטה שונה לחלוטין מזו הנהוגה בישראל.

"אנא עצרו את הדיון בהצעות החוק הזה" הפציר בחברי הכנסת עו"ד מייק בלס, שהיה חלק מועדת אברמוביץ' לבחינת תפקידם של היועצים המשפטיים. לדבריו, בעקבות המלצות הועדה נוסף לתקנות השירות הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי – המחדדת כי תפקידו לסייע לקדם את מדיניות השר, ולא רק להוות שומר סף. כמו כן הבהיר כי הועדה המליצה על הגבלת כהונת היועצים המשפטיים לשבע שנים – אך קבעה כי נדרש פיצוי כספי בשל כך – כל מנת לא לפגוע במוטיבציה של עובדים טובים להתמודד לתפקיד. "ב-70 שנה, היו 34 ממשלות – בממוצע זה שנתיים. יש משרדי ממשלה שהחליפו 6-7 שרים בקדנציה הזו. שר שמקבל יועץ ממשלתי שמונה על ידי שר אחר – אם היית מקבלת יועץ משפטי שמינה שר ממפלגה שונה לחלוטין משלך – מה ההסתברות שתהיה הרמוניה ואמון? זה סיכון מאוד גדול למערכת. מקובל עלינו שבשנה האחרונה לפני בחירות השרים ימנו את היועצים המשפטיים? המתנגדים העיקריים צריכים להיות השרים שהולכים לרשת את היועצים שמינה השר הקודם".

"נימוקי השופטים הנכבדים חיזקו אותי למה צריך לחזור להצעת החוק הפרטית" טען ח"כ אמיר אוחנה, אשר הציע להפוך את תפקיד היועצים המשפטיים למשרות אמון של השרים לכל דבר ועניין. "כשהם מדברים על פגיעה בשלטון החוק הם מדברים על פגיעה בשלטון המשפטנים. לכן אין מה להתפלא שהמערכת המשפטית גייסה את מיטב המוחות והמשפטנים להגיע לפה לדבר כנגד ההצעה. היועמ"שים על הגדרות. הם מתנגדים לכך שלציבור תהיה יותר השפעה על ההחלטות באמצעות נבחריו, משום שהיום המשפטנים הם אלה שקובעים. שאלתי את השרים מתי לאחרונה קיבלו החלטה בניגוד ל'עצתו' של היועץ המשפטי – והתשובה היא 0. כשאנחנו מדברים על החוק צריך לזכור שהחוק אינו מדע מדוייק. אחרת הצעת החוק הזו לא היתה באה לעולם. כשמדברים על חוק מדברים על פרשנות. עולם של השקפת עולם ודעות".

הפגנת משפטניות בשירות המדינה מול הכנסת נגד הפוליטיזציה של תפקיד היעוצים המשפטיים. (צילום: ניצן צבי כהן)

טרם הדיון הפגינו עשרות משפטנים עובדי השירות הציבורי כנגד הצעת החוק, שלדבריהם פוגעת בין היתר באופק ההתקדמות שלהם. העובדים נשאו שלטים ועליהם נכתב: "מי ישמור על שומרי הסף", "שר מביא חבר – לא בשירות הציבורי". היועץ המשפטי מנדלבליט עצר לצד ההפגנה וחיזק את ידיהם. "מדובר בצעד ארגוני ראשון של המשפטנים מזה שנים רבות במאבק על זכויותיהם ונגד הצעדים החד צדדיים שהמדינה נוקטת כלפיהם", אמר עו"ד יצחק (יצי) גורדון, יו"ר איגוד המשפטנים בהסתדרות. "הצעות החוק האלה משמעותן הרס השירות המשפטי המקצועי, פגיעה במעמדו, ובלימה כוללת של יכולת המשפטנים בשירות הציבורי להתקדם בתפקידם. אני מברך את היועמ"ש שהוא ראש המערכת, ואת לשכת עורכי הדין על התגייסותם לבלימת הצעות החוק המסוכנות האלה. לאור הצלחת הצעד הארגוני הזה – בזמן הקרוב איגוד המשפטנים ינקוט בצעדים ארגוניים נוספים עד להשגת הדרישות שבסכסוך העבודה שהכרזנו בסוף נובמבר, ועד להשגת הסכמים קיבוצי שיקנה למשפטנים את מלוא ההגנות הנדרשות לשומר סף".