המטפלות הסיעודיות דורשות שינויים בתנאי העסקתן, ובהם העלאת שכרן ושינוי שיטת חישוב שעות עבודתן. בהקשר הזה, תתכנס היום (שלישי) הוועדה המשותפת לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת הכלכלה בראשות ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), בנושא בניית תכנית אב לאומית בתחום הזקנה, ותדון בתנאי העסקתן. המטפלות הסיעודיות הישראליות מועסקות דרך חברות סיעוד ובשונה מהמטפלות הזרות, לא עובדות 24/7 אצל מטופל אחד, ומשרתן מתחלקת בעבודה עבור מטפולים, וזאת על פי שעות הטיפול להן זכאי כל מטופל.

בישראל ישנן כ-80 אלף מטפלות סיעודיות, וזהו ענף בו יש מחסור חמור בעובדות. כדי לשפר את תנאי העסקתן דורשות המטפלות שינוי שיתבטא בשלושה אופנים: האחד הוא העלאת שכרן משכר מינימום ושינוי המצב המתקיים כיום בו שכרה של מטפלת נשאר קבוע בלי קשר לוותק.

ח"כ טלי פלוסקוב (צילום: יח״צ).

השינוי השני אותו דורשות המטפלות נוגע לתנאי ההעסקתן. על פי הרפורמה החדשה שיזם הביטוח הלאומי, ושאמורה להכנס לתוקף ב-1 ביולי, על המטפלות להתקשר למערכת שיחות ולדווח כשהן מגיעות לבית המטופל וכשהן יוצאות ממנו, וכך למעשה יחושבו שעות עבודתן. לדבריהן, מדובר באופן חישוב מוטעה שיפגע בהן בשל העובדה שעבודתן דורשת מהן לצאת במהלך היום מבית המטופל לקופת החולים, לקניות ועוד. בכדי לנצל את זמנה באופן המיטבי ביותר, עשוי להתרחש מצב בו המטפלת תעבור דרך בית המרקחת לקנות תרופות או מצרכים למטופל בדרך לעבודה ובאופן הזה גם היא וגם המטופל יפסידו שעות סיעוד. בנוסף, יש מקרים אחרים בהם המטפלת נאלצת לחכות מחוץ לביתו של המטופל דקות ארוכות עד שיפתח לה את הדלת.

הדבר השלישי אותו מבקשות המטפלות לתקן הוא תשלום עבור זמני המעבר בין מטופל למטופל, עליהן הן אינן מקבלות שכר. בנוסף לכך, דורשות המטפלות הכשרות מקצועיות וליווי פסיכולוגי במקרים בהם הן נאלצות להתמודד עם מוות של מטופל.

"צריך לדאוג לקשישים אבל צריך גם לדאוג לעובדים, זאת עבודה מאוד קשה" אמרה ח"כ טלי פלוסקוב ל'דבר ראשון' והדגישה כי מדובר בעובדים בשכר מינימום ש"אף אחד לא דואג להם". בנוגע לדיווח שעות העבודה דרך הטלפון, אמרה פלוסקוב כי "אף אחד לא לוקח בחשבון שהמטפלים צריכים ללכת לבתי מרקחת, למכולת… הביטוח הלאומי השקיעו במערכת לא נכונה. צריכה להיות בקרה אבל מתואמת בין הביטוח הלאומי לחברות הסיעוד, למטפלת ולקשיש, כי הקשישים יכולים פתאום להגיד לך לבוא ב-17:00, ובחברת הסיעוד אומרים לך לבוא ב-13:00. אם הביטוח הלאומי היו קצת יותר חכמים אז הם היו מחכים למכרז החדש. אמורה להיות העלאת שכר, שר האוצר הוסיף לזה כסף. אני רוצה שנדחה את כניסת המערכת עד שנבנה מערכת מותאמת. יש פה טעות של המדינה שצריך לתקן".

כחלק ממאבקן של המטפלות לשיפור תנאי העסקתן הן החלו בתהליך התאגדות בהסתדרות. בנוסף, לפני כשבוע הגיש משרד עו"ד אסף פינק עתירה לבג"ץ בשם עמותת "ידיד" וזאת בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אשר הפך את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ודחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה הוא אי-תשלום לעובדות סיעוד בגין זמן מעבר בין בתי מטופלים. בית הדין האזורי לעבודה קבע שיש דבר כזה זמן מעבר וכי יש לשלם עבורו. בית הדין הארצי לעבודה אומנם לא דחה את הקביעה המשפטית אך התחמק מלהכריע בהקשר של העובדות, שכן הוא קיבל את הטענה שעובד מצוי ברשות המעסיק שלו ולכן יש לשלם לו, אבל ציין שאין ביכלותו לאבחן זאת ביחס לכל עובדת סיעוד.

בין הסיבות להגשת התביעה הייצוגית העובדה שמדובר בכ-40 אלף מטפלות שעובדות אצל יותר מקשיש אחד. לדברי העותרים, לא יתכן שבתחום הטיפול הסיעודי בו המטפלות לא נהנות מהסכם קיבוצי המגן עליהן, יישאר המצב כפי שהוא, ללא פתרון. לדברי עו"ד אסף פינק, המתמחה בתובענות ייצוגיות חברתיות: "למרות שעברו מעל שבע שנים מאז שהגשנו את הייצוגית אני מאמין שבית המשפט העליון יעשה צדק וידאג לעשרות אלפי עובדות הסיעוד".