הלחץ של משרד הבריאות עבד: שעות ספורות לפני שוועדה מיוחדת של המשרד התכנסה פעם נוספת כדי לעסוק בהגבלת הפרסום של מזון מזיק, הודיעו אתמול (שני) איגוד חברות המזון כי יצרני המזון ימנעו מלפרסם לילדים מתחת לגיל 12 מוצרים המסומנים או יסומנו ב"סמל מזון אדום"  (כמות גבוהה של שומן רווי נתרן או סוכר). בהתאם להתחייבות, אותה יזמו חברות המזון, פרסום לילדים ייעשה תוך עידוד לצריכה אחראית ומאוזנת ומתוך הכרה בחשיבות קידום אורח חיים בריא ופעיל בקרב ילדים. איגוד רופאי הילדים בירך על החלטה אך ביקש לא להסתפק במהלך הוולונטרי ולקבוע רגולציה מחייבת.

על פי תקנות סימון המזון הארוז שאושרו בוועדת הבריאות של הכנסת , יסומנו בסמל מזון אדום מזון המכיל כמויות גבוהות של סוכר, נתרן ו/או שומן רווי יסומן במדבקות אדומות ועליהן כיתוב לבן: שומן רווי בכמות גבוהה, נתרן בכמות גבוהה, סוכר בכמות גבוהה.

סימונים חדשים על מוצרי מזון (משרד הבריאות)

יצרני המזון יימנעו מפרסום מוצרי מזון לילדים מתחת לגיל 12, אשר אריזתם תסומן, או עתידה להיות מסומנת בסמל זה. הדבר יבוא לידי ביטוי בהימנעות מפרסום במדיה בה 35% ומעלה מקהל היעד הם ילדים מתחת לגיל 12. בהעדר יכולת מדידה או מידע אמין ביחס לשיעור הילדים מתחת לגיל 12 בקהל היעד, ייעשה מצד חברות המזון כל מאמץ לעשות שימוש בשפה ובטון שאינם מכוונים לילדים ושלא נועדו למשוך את תשומת לבם. זאת לרבות הימנעות מקריאה לפעולה ברשתות חברתיות המיועדות לילדים.

האמנה מגבילה את הפרסום בפלטפורמות התקשורתיות דרכן ניתן לפרסם  לילדים כגון: טלוויזיה, רדיו, קולנוע, DVD/CD, תקשורת מודפסת, אתרי אינטרנט, מדיה חברתית ורשתות חברתיות המיועדות לילדים, שילוט חוצות, תוכן שיווקי, משחקים אינטראקטיביים, שיווק בסלולאר ושיווק באמצעות מסרונים.

יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, שלום זידלר: "תעשיית המזון הישראלית היא תעשייה אחראית הרואה לנגד עיניה את טובת הצרכן הישראלי והחליטה לקחת על עצמה באופן וולנטרי, הגבלות על פרסום לילדים, כפי שמקובל באירופה. ההגבלות אינן רק במדיה המסורתית אלא גם במדיות החברתיות. האמנה היא המשך ישיר לתהליך בו החלה תעשיית המזון כבר לפני מספר שנים, לטיוב המוצרים והפחתה מדורגת של כמות השומן הרווי, הנתרן והסוכר תוך שמירה על טעם ואיכות המוצרים לטובת הצרכן הישראלי".

מאיגוד רופאי הילדים נמסר כי הוא מברך על כוונת חברות המזון בנושא פרסום המזון אך רואה בה נדבך חלקי בלבד. "נדרשת רגולציה ברורה על פרסום מזון לא בריא כדי לשמור על בריאותם של ילדי ישראל. מחקרים מדעיים שבחנו את הנושא הגיעו למסקנה שאמנה אינה מספקת; נדרשת רגולציה!"

בנייר עמדה שפרסם הארגון מפרטים את חסרונות הפיקוח הכתבים, ומסבירים כי בשיטה זו "אין ניטור על ידי גוף חיצוני, אין שקיפות, פיתוח התכנית על ידי גורמים המקבלים תשלום מהתעשייה, אין יידוע מתמשך וקבוע של הציבור, אין פיקוח חיצוני על פיתוח התכנית, אין סנקציות משמעותיות".