מועצת הרבנות הראשית צפויה לפרסם בקרוב מכרזים לאספקת שירותי השגחת כשרות על ידי ארבע חברות קבלן ברחבי הארץ בחלוקה אזורית. הרבנות קיבלה החלטה זו אמש (שני) בהתאם להחלטת בג"ץ שקבע שיש להפריד משגיחי הכשרות מהמושגחים, ואין להעסיק משגיחי הכשרות על ידי העסקים המושגחים, אך במקום להעסיק המשגיחים באופן ישיר על ידי המועצות הדתיות, העסקתם תתבצע דרך חברות קבלן.
בהחלטה נכתב כי "מועצת הרבנות הראשית דנה בעניין מתווה הכשרות, המועצה החליטה שהעסקת המשגיחים תהיה דרך המועצות הדתיות כך שתובטח דרך עבודתם העצמאית של המשגיחים וזו מבחינת מועצת הרבנות הדרך הראויה להעסקת המשגיחים, אך מכיוון שמשרד האוצר התנגד נחרצות לאופן העסקה זו (על ידי המועצות הדתיות) נדרשנו למצוא חלופות אחרות לעניין והועדה שהוקמה לצורך כך המליצה על צורת ההעסקה באמצעות חברות בהתאם לעקרונות שפורטו במתווה הכשרות וכפי שהוסכם על ידי משרד האוצר".
בישיבה הודגש כי גם כעת מעדיפה הרבנות הראשית את חלופת ההעסקה באמצעות המועצות הדתיות – אך זו אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לצמצום המגזר הציבורי. בסיכום החלטת מועצת הרבנות נכתב כי: "מועצת הרבנות הראשית רואה בהפעלת מערך הכשרות על ידי המועצות הדתיות כחלופה הנכונה על כן, עד לכתיבת המכרז לחברות כח אדם והפעלתו, ייעשה מאמץ על ידי הרבנים הראשיים וחברי המועצה לפנות למשרד האוצר ולקבל את אישורם להפעלת המערך על ידי המועצות הדתיות. במידה ותאושר הפעלת המערך על ידי המועצות הדתיות, ההחלטה לגבי חברות כוח אדם תתבטל."
לדברי המועצה החברות הקבלניות יספקו שירותי השגחה בלבד וסמכותו של רב העיר בנושא הכשרות ומינוי המשגיחים לא תיפגע. עוד טענו כי הרבנות תקבע תעריף קבוע לשכר בגין שעת השגחה וכי הביטחון הכלכלי והשכר של המשגיחים לא יפגעו במסגרת המהלך ואף ישופרו – אולם בהסתדרות הודיעו כי הם מתנגדים באופן נחרץ להפיכת המשגיחים לעובדי קבלן.
"הודעת הרבנות הראשית מפותלת וסותרת את דעת רוב הרבנים שליט"א חברי מועצת הרבנות הראשית, כפי שהביעו את התנגדותם למתווה בפני ועד המשגיחים הארצי" מסר לדבר ראשון יו"ר החטיבה הדתית בהסתדרות עו"ד רפי מלאכי, אשר הדגיש כי ההסתדרות וועד העובדים תומכים בהפרדת הזיקה בין משגיח למושגח, ומעוניינים לשתף פעולה על מנת לתקן נושא זה. "אינני מבין את החשש הקיים ברבנות הראשית מפני פקידי האוצר. הרי לפני כ-30 שנה האוצר ניתקו את העסקת המשגיחים, אשר היו מועסקים באמצעות המועצות הדתיות במטרה לחסוך כסף למדינה, ובכך הפקירו את פרנסת המשגיחים ופגעו ברמת הכשרות".
"אנחנו מציעים כי העסקת המשגיחים תתבצע באמצעות המועצות הדתיות או באמצעות רשות כשרות ארצית", חזר מלאכי על עמדת ההסתדרות. "המדינה חייבת לספק לכ-75% מהאזרחים הצורכים כשרות שירות טוב. הניסיון מלמד כי העסקה באמצעות חברות כוח אדם נועד לכישלון ויפגע מאוד הן בשכר המשגיחים והן ברמת הכשרות".
"החטיבה הדתית בהסתדרות, האיגוד המקצועי, והלשכה המשפטית ילמדו את החלטת מועצת הרבנות הראשית בשיתוף עם ועד המשגיחים ויגיבו בהתאם בכדי להגן על שכרם וזכויותיהם של כ-4,000 משגיחי הכשרות בישראל" סיכם מלאכי.
ברבנות הראשית הדגישו, כי בכוונתם לקבוע מראש את שכרם של המשגיחים, וכי הוא לא יהיה נתון לתחרות בין החברות. בנוסף, הוסכם לדבריהם על ידי משרד האוצר כי ברבנות הראשית תוקם יחידת בקרה שתעסיק גורמי מקצוע שתפקידם, בין היתר, להבטיח שמשגיחי הכשרות יקבלו את המגיע להם וחברה שלא תמלא את מחויבותה כלפי המשגיחים, תיקנס. על פי ההחלטה יקבע גם סרגל תקינה מחייב למינוי מפקח כשרות שיועסק במועצות הדתיות או במחלקות הכשרות על כל 40 בתי עסק.
יו"ר ועד המשגיחים הארצי הארצי יניב שפירא מסר לדבר ראשון כי "מועצת הרבנות הראשית תמכה בתחילה בעמדת ההסתדרות שהעסקת משגיחים בכח אדם תחליש את מערכת הכשרות, ותפגע בחוסנם הכלכלי של משגיחי הכשרות. על אף ההחלטה הנוכחית אנו סבורים כי עמדתם הראשונית מותירה מרחב תימרון למציאת פיתרונות נוספים שלא יפגעו בעובדים. הועד הארצי יקיים פעילות מול הגורמים השונים על מנת שחלילה לא יפגעו אלפי משפחות ובעלי עסקים לא יצטרכו לממן תקורות של חברות פרטיות".
