מליאת הכנסת לא תדון היום (שלישי) בהכרה ברצח העם הארמני, אותה הגישה יו"ר מפלגת מרצ ח"כ תמר זנדברג. זנדברג הסירה את ההצעה מסדר היום עקב כוונת הקואליציה 'לרכך' את ההכרה ברצח העם ל'הכרה בטרגדיה'. למרות ששרים וחברי כנסת מהקואליציה הצהירו בשבועות האחרונים כי יתמכו בהכרה ברצח העם, עתה השתנה הכיוון בהמלצת משרד החוץ – המעוניין, כרגיל, שלא לפגוע ביחסי ישראל וטורקיה. גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין התכוון בתחילה לתמוך בהכרה ברצח העם, אך בעקבות בקשת הקואליציה ניסה לקדם נוסח מרוכך אליו יסכימו רוב סיעות הבית כגון 'זוועות העם הארמני' או 'הטרגדיה הארמנית'.

"מתבייש שבקואליציה יש אנשים שאפילו חושבים להציע כזו פשרה"

"אני נורא מתבייש, כאזרח ישראלי ונכד לשני העמים שעברו שואה, שהיום יש בקואליציה אנשים שאפילו חושבים להציע כזו פשרה" כך אמר ל"דבר ראשון", ארטיום צ'רנאמוריאן, יו"ר עמותת "Nairi" איגוד הארמנים הישראלים, בתגובה להצעת הפשרה. צ'רנאמוריאן מייצג גם את ארגון “Noyan Tapan”, המרכז הארמני לתרבות וחינוך, שכולל גם יהודים יוצאי ארמניה. "השאלה שלי לקואליציה וממשלת ישראל, איך אתם יכולים להסתכל בעיניים של העם הארמני?", אמר.

לפני כשבוע פרסמו הארגונים הצהרה הקוראת לדרג הפוליטי והמדיני בישראל לחדול מלעסוק ברצח העם ולעשות שימוש פוליטי ולא מוסרי באסונם כדי לקדם את האינטרסים שלהם. צ'רנאמוריאן אמר על כך, "אנחנו צדקנו. לא ציפיתי שאפילו לפני או אחרי הבחירות בטורקיה ממשלת ישראל תעשה משהו. אנחנו אומרים שתעזוב את הנושא הזה. אנחנו לא רוצים להיות כלי משחק בידי הפוליטיקה המלוכלכת. אנחנו דורשים לא לדבר על הנושא".

עוד הדגיש צ'רנאמוריאן כי ישראל עושה 'איפה ואיפה' ביחסה לרצח העם הארמני לעומת עיסוקה בהנצחת זיכרון השואה."אני שואל את עצמי איך היו מרגישים בקואליציה אם מדינות אחרות היו מקבלות את השואה כטרגדיה בלבד. המונח 'רצח עם' נוסח לראשונה ע"י היהודי הפולני רפאל למקין כדי להגדיר את רצח העם הארמני. 29 מדינות בהן קנדה, גרמניה, שוודיה כבר הכירו ברצח העם הארמני, ואנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן שיאמרו על העובדה ההיסטורית שהיא הייתה בסך הכל 'טרגדיה'. על זה אנחנו לא מוכנים לשמוע" דברי צ'רנאמוריאן.

הסיבוב הנוכחי: מאמירות לוחמניות להתפשרות על האמת

לאחר ההסלמה המדינית האחרונה עם טורקיה 'רכבו' פוליטיקאים מהקואליציה, בהם יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט וח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) על המשבר, והצהירו כי יקדמו את ההכרה ברצח העם הארמני – אותו ביצעה האימפריה העות'מנית במהלך מלחמת העולם הראשונה וגבה מעל מיליון קורבנות. במקביל הניח ח"כ איציק שמולי על שולחן הכנסת הצעת חוק נוספת להכרה ברצח העם, אליה חבר מאוחר יותר ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד). במקביל הוגשו הצעות חוק דומות של ח"כ זנדברג וחברי סיעת מרצ, ושל חברי סיעת יש עתיד.

במקביל להגשת הצעות החוק, העלתה ח"כ זנדברג הצעה לסדר היום לקיום דיון במליאת הכנסת להכרה ברצח העם, שאושרה ברוב של 16 תומכים וללא מתנגדים. דיון זה, שמשמעויותיו בעיקרן סמליות, היה אמור להתקיים היום. במהלך הדיון בהצעה לסדר, שהתקיים לפני כחודש, אמר יו"ר הכנסת אדלשטיין "כנסת ישראל צריכה להכיר ברצח העם הארמני כי זה הדבר הנכון לעשות, כי זה הדבר הצודק ואני מקווה שבסופו של דבר גם נעשה את זה". אדלשטיין גינה בחריפות את העמדה לפיה הכרה ישראלית ברצח העם הארמני היא 'תגובה ציונית הולמת' להתנהגותה של טורקיה, ואמר כי "אני באמת מתקשה להבין את העמדה הזו: ממתי אנקרה מושכת בחוטי המוסר שלנו? האם ההיסטוריה משתנה לפי טיב היחסים עם שליט כמו ארדואן? … רק תחשבו איך היינו מרגישים אם התגובות לשואה גם כן היו נשקלות על מאזניים דיפלומטיות: שווה להכיר, או לא שווה? מתאים לנו כרגע או לא מתאים לנו כרגע? או אז היינו זועקים שמדובר בליקוי מאורות."

אך לאחר גל ההצהרות נכנס משרד החוץ לתמונה, והעביר את המלצתו העקבית כי אל לה לישראל לעורר את חמת הטורקים, ואולי גם אפילו את חמתה של אזרבייג'ן המהווה שותפה בטחונית אסטרטגית של ישראל ומסוכסכת עם ארמניה, ולכן לא כדאי לה לקדם את ההכרה המדינית ברצח העם הארמני.

בקרב הקואליציה עמלו מאז נמרצות להרגיע את המהלכים. בתחילת החודש דחה ראש הממשלה ושר החוץ נתניהו את הדיון בוועדת השרים לחקיקה בהצעת החוק של שמולי, בטענה כי החלטה ישראלית בנושא עשויה לחזק את נשיא טורקיה ארדואן ערב הבחירות במדינה, שהתקיימו ביום ראשון השבוע. מספר ימים לאחר מכן הגיע יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לפשרה עם זנדברג לדחות את הדיון במליאת הכנסת, שהיה אמור להתקיים בשבוע שעבר לאחרי הבחירות. וכך, מצא את עצמו גם אדלשטיין עושה בדיוק את מה שביקר – מחשב חישובים 'מדיניים' סביב הצעה שנועדה להכיר ברצח עם.

כשהבין אדלשטיין כי הקואליציה מתכוונת להפיל את הצעתה של זנדברג, הוא החל לקדם הצעת החלטה מרוככת להכרה רק "בטרגדיה" או ב"זוועות" שנגרמו לעם הארמני במקום ההגדרה "רצח עם". זנדברג סרבה לפשרה והחליטה למשוך את הצעתה כדי למנוע את ההצעה הנגדית, מתוך תקווה להשיג בעתיד רוב מקרב הקואליציה. חשוב להדגיש כי גם הצהרה ישראלית 'פושרת' ביחס לרצח העם הארמני תהווה הישג מסוים על פני המצב היום בו אין כל יחס ישראלי רשמי לרצח העם הארמני.

״בלב כבד אני נאלצת למשוך את ההצעה שהייתה אמורה לעלות מחר להכרה ברצח העם הארמני" אמרה זנדברג לאחר החלטתה והוסיפה, "לצערי, למרות ההבטחות והתירוצים באשר לבחירות בטורקיה, גם כעת מסרבת הקואליציה לתמוך בהצעה להכרה. החלטה של הכנסת הזאת שלא להכיר ברצח העם גרועה בעיניי פי כמה מאשר לא להצביע כעת, ולכן אין לי ברירה אלא למשוך בינתיים למועד אחר". עוד תקפה זנדברג את הקואליציה בביקורת ואמרה, "הממשלה הזאת חזקה בדיבורים, אבל שוב מסתבר שרק פוליטיקה קטנה מובילה אותה. ההצעה להכרה ברצח העם היא צדק היסטורי שמנותק מכל פוליטיקה, וצר לי שהקואליציה לא ידעה להתעלות מעל זה״.

"צר לי שח״כ זנדברג החליטה להסיר את הנושא מסדר היום" אמר יו"ר הכנסת ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין לדבר ראשון והוסיף, "אמשיך לתמוך ולקדם את הסוגייה וכולי תקווה שתובא שוב להצבעה במליאת הכנסת".

במשרד החוץ סירבו להתייחס לפניית 'דבר ראשון' ומסרו כי אינם מתייחסים לנושא הארמני בתקשורת.