דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ב בניסן תשפ"ד 20.04.24
15.5°תל אביב
  • 12.5°ירושלים
  • 15.5°תל אביב
  • 16.8°חיפה
  • 16.4°אשדוד
  • 13.7°באר שבע
  • 20.0°אילת
  • 15.7°טבריה
  • 12.8°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

"חלית יקירתי?... אבל רזית ואת נראית מה זה מצוין!..."

"חלית יקירתי?…אבל רזית ואת נראית מה זה מצוין!…"

במפגש חברים, ידידתי, בחורה בעלת תואר שני ושנים במנהל חינוכי סיפרה לנו על בת דודתה החביבה שחלתה בסרטן.
"נירה (שם בדוי) עברה טיפולים כימותרפיים…"
ואז אורו עיניה של הידידה והיא הוסיפה ברמת מחמאה.
"היא רזתה…"
ושפת הפנים של ידידתי שידרו מסר סמוי, לפיו נירה החולה האומללה נראית מצוין.
הלילה, ראיתי בדוקו יס את הסרט התיעודי המעולה "למות באורגון", בו הגיבורה הראשית, אישה אצילת נפש שחלתה בסרטן סופני מבקשת למות בהמתת חסד, עניין חשוב שאלוהי הדתות השונות שכח להמציא. באחד הרגעים בסרט היא אומר בציניות:
"חברות שלי רואות אותי ומחמיאות לי שרזיתי…"
מספר פעמים כבר שמעתי מנשים שמחוות דעתן על "השמנה" או "הרזיה" של נשים חולות.

ידידה אחרת שלי חלתה במחלה שהצריכה כמויות אדירות של קורטיזון לא עליכם. כן היא שמנה בפניה. אחר כך היא סיפרה לי שבכל מפגשיה עם נשים (אף פעם לא גברים!) שלא ידעו על מחלתה, ההערה הראשונה הייתה משהו כמו: "שמנת בפנים או נדמה לי?". לאחר כמה חודשים תקפה אותה מחלת מעיים כרונית, בקושי אכלה ורזתה במספר גדול של קילוגרמים. ושוב אותה תופעה אבל בהפוך.
"יופי רזית. זה מחמיא לך!".

הסיפור מצריך דיון במספר שאלות נוקבות: האם להאשים את הגברים בתופעה החולנית? האם נשים צריכות לעשות חשבון נפש רציני, דבר שהפמניזם חייב לטפל ולקחת את הדוגמה בסיפור הנ"ל כשיא השיאים של הטמטום שחדר לנפשות הנשים? האם עד כדי כך חדר הקפיטליזם ותעשיית הצריכה הנוראית ההורסת כל חלקה טובה? זאת כיוון שבמאמר המצוין שהופיע השבוע ב"דבר ראשון" דובר שהחל משנת 2000 ועד היום הכפילה את עצמה תעשיית הטקסטיל והאופנה והפכה לגורם השני בעולם לזיהום והריסת משאבים אחרי תעשיית הנפט זאת כיוון שבני אדם פחות ופחות פעמים בבגד לפני השלכתו לזבל-בגלל שינויים אפנתיים! בואו נודה על האמת: לגברים פחות איכפת מאיך שהם נראים. חברי הסוציולוג ויקטור טורקיה מכנה את התופעה "עיוורון צבעים של הגברים בכל הקשור לתעשיות היופי, אסטטיקה, וכו'.

יערות-עד נכרתים לטובת מטעי דקלים, שמהם מופק שמן זול לתעשיית הקוסמטיקה. שבטים שלמים נעלמים, הקרקע נהרסת ועוד כל מיני חוליים נגרמים לכדור הארץ. השנה הקדיש פסטיבל דוקאביב סוגה נפרדת ומיוחדת לתעשיית האופנה…
מה דעתכן נשים יקרות? את הקפיטליזם הרצחני אינני שואל, גם אם רובו גברי, אבל הנשים השותפות לניהולו יותר ויותר מסתברות כלא יותר טובות.
קדימה נשים יקרות! הרי אתן הנשים מוצלחות יותר מגברים בייצור מהפיכות במאה הזאת. תרימו את הכפפה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!