שלב העדויות בתביעה הייצוגית על מחירי הגז הסתיים אתמול (שלישי), כשפסיקה בנושא צפויה רק באפריל 2019. במרכז התביעה הייצוגית, הטענה כי מחירי הגז הגבוהים מידי לכאורה אליהם מחויבת חברת החשמל אל מול מאגרי הגז משיתים עלויות גבוהות על הציבור. רוב הדיון הוקדש לעדותו של מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, אשר טען כי התערבות המדינה בחוזה עם חברת החשמל, לצד מתווה הגז מזכות את יזמי הגז בהגנה מפיקוח מחירים.
התביעה הייצוגית בנושא ניפוח מחירי הגז מתנהלת בנפרד ממהלכים עכשוויים במשק הגז. מאגרי "כריש" ו"תנין" נמכרו לחברת אנרג'יאן מיוון אשר מכרו את רוב תוצרת הגז שלהם בחוזים עתידיים בישראל, במחיר נמוך מהמקובל כיום על ידי המונופול. כאשר מאגר "לווייתן" יחל לפעול, התחרות המרכזית איתה יתמודד תהיה של מאגר "תמר", אשר מהווה כרגע מונופול, כאשר בשני המאגרים שותפות (עדיין) קבוצת דלק ונובל אנרג'י האמריקאית. גם מצב זה יהיה מוגבל בזמן ומכיוון שכל מאמצי הממשלה לעודד גילוי מאגרים חדשים לא צלחו עד כה, הרי שייתכן שגם מאגר לוויתן יהפוך להיות מונופול או כמעט מונופול בעוד מספר שנים.
בוקר טוב מבימ"ש מחוזי בלוד, החל הדיון בתביעה הייצוגית נגד מחיר הגז המופקע והמוטרף (6 דולר שהיו יכולים להיחתך לפחות בחצי).
הבוקר על דוכן העדים יוסי אבו, מנכ"ל דחק קידוחים של תשובה.
》 עדכונים ישורשרו כאן 》 pic.twitter.com/eU1HODAOIz— Or-ly Barlev ~ אור-לי ברלב (@orlybarlev) June 26, 2018
מונופול ללא פיקוח מחירים
במקום להטיל פיקוח מחירים בחרה הממשלה להכניס שינויים בחוזה העוגן של מאגר תמר מ-2012, נשוא התביעה, וב-2015 יצרה את מתווה הגז, אשר כלל צעדים שאמורים לעודד תחרות באמצעות הקלות שונות ליזמים ומספר חובות. כשהסכים בית המשפט לדון בתביעה, כבר קבע כי היעדר פיקוח מחירים מטעם המדינה, הוא אחד הגורמים המאפשרים לבחון משפטית את חוזה העוגן של מאגר "תמר" והשלכותיו על מחיר החשמל בישראל.
במהלך החקירה העלה עו"ד התביעה גלעד ברנע טענה בפני יו"ר דלק מנכ"ל דלק קידוחים לפיה "גם היום אחרי המתווה המדינה רשאית להטיל עליכם פיקוח מחירים", על כך השיב אבו: "המתווה ייצר ודאות מלאה ביחס לכל החוזים הקיימים. המתווה אומר שלא נוגעים בכל החוזים שנחתמו לפני המתווה. כל הסכם חדש שתמכרו שיהיה בתוך הנוסחאות שקבעתי לא נוגעים בהם ובעתיד אחרי שנוצרה הזכאות המדינה שומרת את הזכות בעתיד להיות במקום שבו אפשר פיקוח על המחירים. אבל בכל תקופת הביניים, בעיני, כשעמדנו בכל התנאים, לא ולא, אסור להתערב במחירים". אבו הדגיש כי החוזה אושר על ידי כל הרגולטורים – רשות החשמל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים ומתאר את המו"מ בו חברת החשמל עדכנה באופן רציף את הממונים עליה, בעוד בעלי "תמר" היו תלויים בשורה של בנקים מממנים, שהסכמתם לממן את הפיתוח וכן תנאי המימון תלויים במה שיושג בהסכם עם חברת החשמל.
מו"מ בעמדת נחיתות או עליונות ?
בעדותו ניסה אבו להדגיש את הוויתורים שנכפו על בעלי "תמר" בהסכם, הכוללים חלון פתיחת חוזה ב-2021, ואחרים: "ואחת הבעיות שלנו שתמר מחויבת לשמור 6.8 bcm בשנה וחח"י (חברת החשמל, א.ר.) מחויבת לקחת רק 3.8 כלומר, שליש מהכמות שמורה לחח"י ואנחנו לא יכולים להתחייב על הכמות הזו ללקוח אחר". בהתייחס למנגנון ההצמדה שמייקר את עלות הגז אמר אבו: " כשאנחנו ישבנו ב-2012 כל התחזיות של הנפט בעולם היו בעליה. כולם ציפוי שחבית תגיע ל-150 דולר. חח"י ואנחנו שגידרנו את ההסכם לא ידענו לאן זה ילך מי ירוויח ומי יפסיד. רק לאחר שיסתיים ההסכם נוכל להסתכל ולבדוק את זה".
אבו סיפר כי בעלי המאגר היו על סף אבדן הפרויקט לבנקים המממנים, ללא יכולת להחזיר הלוואת גישור בגובה 350 מליון דולר שנטלה קבוצת דלק וכי המו"מ עם חברת החשמל התנהל מעמדת נחיתות ודחיפות. בכך, אבו מעניק ביסוס לטענות של מבקר המדינה אשר קבע כי חברת החשמל לא ניצלה את מנופי הכח שלה במו"מ עם בעלי "תמר" ולכן הגיעה למחיר מופקע, שהוא מעריך אותו ב-8 מיליארד שקל לאורך 15 שנות החוזה. חברת החשמל טענה כי כל עיכוב בחתימת החוזה היה גורם לייקור מיידי של מיליארדי שקלים, בשל היעדר מקור גז אחר לאחר הפסקת הזרמת הגז ממצרים והצורך לשרוף כמויות רבות של דלקים נוזליים יקרים ומזהמים הרבה יותר מאשר גז טבעי. עם זאת, קשה להאמין שבעלי "תמר" היו בוחרים להקפיא את הפיתוח של המאגר בפועל, אשר החל עוד לפני חתימת החוזה. לצד זאת, הודה אבו שנציגי מאגר "תמר" נפגשו גם באופן ישיר עם רשויות המדינה ולא רק עם נציגי חברת החשמל, כאשר גם פקידים בכירים וגם שרי האנרגיה, האוצר וראש הממשלה בנימין נתניהו הצהירו לא פעם על תמיכתם במתן הקלות ליזמי הגז על מנת לעודד חברות בינלאומיות לבוא ולחפש גז בישראל.
בהווה, חברת החשמל משלמת כ-6 דולר ליחידת אנרגיה בעוד אנרג'יאן מציעה חוזים שמחיר הבסיס שלהם נמוך בשליש. עם זאת, מחיר הבסיס איננו מספיק לבדו להשוואה בין חוזי גז. חברת נתג"ז תניח במקום אנרגי'אן את חלק מהצינור הימי הדרוש להובלת הגז לארץ, ובמאגר זה נמצאה גם כמות משמעותית יותר של קונדנסט, אשר תימכר דרך ספינות מטען בלב ים, מה שמאפשר לבעלי המאגר להציע מחיר תחרותי יותר בתחום הגז ולפצות עצמם בתחום הקונדנסט, ללא פגיעה ברווחיות.
הכרעה ב-2019
לאחר תום שלב העדויות בתיק, הצדדים נדרשים להגיש לשופטת השופטת אסתר שטמר את הסיכומים, שלאחריהם יינתן זמן תגובה ורק באפריל 2019 צפויה להתקבל פסיקה בתיק.
